ליקוטי חבר בן חיים ד קפד

כי הדברים האלה רב לכם בכי לוי הי' להם די בזיון וקצף לומר אל בני השבט אשר בהם בחר ה' כי המה כעבדים המשמשים ע"מ לקבל פרס והנה רש"י פי' תחלה רב לך שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ואח"ז פי' רש"י רב טוב הצפון לך והא בהא תליא הנה האיש משה שהי' עניו מאוד היאיך הי' עמדו להיות סרבן כלפי מעלה וא"ל הקב"ה אם שבקת לענותנותיך הריני אומר לך כדרך שאמרת לבני לוי כלום אתה מבקש אלא לקבל שכר רב טוב הצפון לך והיינו ברב בישר ברב בשרוהו ואמנם משה טענתו הי' אחרי כי מדותיו של הש"י מדה כנגד מדה והוא טרח עצמו בעצמות יוסף למה לא יזכה ליקבר בארץ תחת זאת אבל זה הי' אם הי' גופו של מרע"ה ראוי ליקבר בקרקע אבל מאחרי כי גם גופו הי' איש אלקי' לא הי' אפי' עפר א"י כדאי שיקבר בו משה וז"ש התנא מי לנו גדול ממשה שלא נתעסק בו אלא הקב"ה ואמנם במשה גם בגופו התעסק אבל בשאר הצדיקי' על הנשמה נאמר והלך לפניך צדקיך וכבוד ה' יאספך וע"ד שילך לפני הצדיקי' עד"ז כבוד ה' יאספם: דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ח ובו הספר על הגאון מו"ה אהרן דוד דייטש אב"ד ביארמוט והגאון מו"ה מאיר אויערבאך בירושלים עה"ק והרב מו"ה שמעון דייטש בירושלים עיה"ק תוב"ב: ברבה פ' ואתחנן ע"פ ואתחנן זש"ה בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חודו ע"י עון א' שהי' ביד משה שאמר שמעו נא המורים יסרת אותו והוכחת אותו ותונס כעש חמודו כל חמדה שהי' מתאוה משה ליכנס לארץ המסת אותו כעש הזה שנכנס בכלים ומרקיבן אם כך הגיע למשה הצדיק עאכ"ו שאר הבריות אך הבל כל אדם: ארז"ל במס' מו"ק כד דמיך ר"ז פתח עלי' ההוא ספדנא ארץ שנער הרה וילדה ארץ צבי גידלה שעשועי' אוי נא לה אמרה רקת כי אבדה כלי חמדתה הכוונה כי באמת בחו"ל קשה הדבר מאוד לגדל בנים לת"ת כי דאגת הפרנסה ושאר מנועי' ימנעו האבות רובם מלפקח על בני' בקטנותם שיגדלו לתורה אבל האבות אשר זה פרי מחשבותם כל היום וידעו כי זה לבד חלק האדם בעולמו אם יניח אחריו בני' העוסקי' בתורה בא לטהר מסייעין לו והנה המחשבה נקראת הריון וז"ש ההוא ספדנא ארץ שנער הרה חשבה לגדל בן לתורה וילדה וארז"ל חד שכיי' כתרי מנן בחריפות וחד מכן כי סליק לגביי' כתרי מנייהו והיינו ארץ צבי גידלה שעשועי' ואמנם הת"ח במקום אשר נתגדל ועשה חיל בתוה"ק אם גם אחר זמן עזב המקום הזה בכל זאת יזכור טובתו עלי' ויתפלל בעדם ויעמוד להם זכות תורתו אבל בבא יום יאסף הצדיק אזי המקום שנתרוקן מהצדיק מכבר עליו לקונן כי עכשיו אבדה כלי חמדתה וז"ש אוי בא לה אמרה רקת וכלפי בבל אמר זה שנתרוקן בצא' ר"ז מהם כי עכשיו במיתתו אבדה כלי חמדתה וכגון זה מצאנו בהגאון מהר"ם אויערבאך אשר ארץ פולין הרה וילדה אותו וארץ צבי גדלה שעשועי' שם הוציא לאור חבורי' היקרים אמנם כל ימי חייו אף שכבר פנה מעירו קהל קאליש בכל זאת הי' מגין עלי' אבל אוי בא לה אמרה רקת קהל קאליש עיר ואם בישראל כי אבדה כלי חמדתה כמעט נאסף נקבצו עלי' בני בליעל ובזזו ושללו אותם לעיני השמש ונתקיים בהם מפני הרעה כאסף הצדיק: ואמר הכ' ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וה' עמו הכוונה כי עיקר הנסיון הן לעושר הן לגבור הן לחכם שלא יתגאו במתת ה' כמ' ירמי' ע"ה אל יתהלל חכם בחכמתו ואם האדם יתבונן בכל זאת כי לא כחו ועוצם ידו עושה לו כ"א רצון ה' לבדו שגזר ואמר וחנותי את אשר אחון אעפ"י שאינו הגון לא יבא להתגאות במתנת חנם וז"ש ויהי דוד לכל דרכיו משכיל בכל דרכיו הי' מתבונן וה' עמו שלא יתגאה בהצלחתו ועי"ז הגיע למדרגה שאמר על עצמו ואנכי תולעת ולא איש וכן הי' הענין בהצדיק המדובר שהי' עי"ז הענוה מעטה לבושו ואמר הכ' וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד וארז"ל מיתה לא נאמר בו שהניח בן כמותו ומכ"ש כי בישי לא נאמר מיתה שהניח בן כדוד וז"ש וישכב דוד עם אבותיו בשני' לא הי' מיתה אף שמת דוד לעת עתה כיון שהניח בן כמותו ואמנם הי' בדוד עוד מדה אחרת שהניח אחריו העיר אשר התקין בה תקנות רבות ועצומות נקראת לעולם על שמו והוא עיר דוד וז"ש ויקבר בעיר דוד ול' עיר משמש לב' לשונות מל' ער ולבי ער ונקראו המלאכין עירין ג"כ ע"ש שהם ערים בכל עת ואין שינה ביני': והנה מד' המ' הנ"ל מבואר לכאורה כד' הרמב"ם דחטא מרע"ה הי' על שאמר שמעו נא המורים והרמב"ן בפ' חוקת הק' א"כ למה זה שוב אמר בפ' עקב ממרים הייתם עם ה' ושאר קו' שהק' שם עוד וכן צריך ביאור ל' ויתעבר ה' בי למענכם גם בי התאנף ה' בגללכם והעיקר דק' ל' לא האמנתם בי להקדישני וכ' ד' המ' דהענין עד"ז אמר הכ' כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים כי מי גוי גדול אשר לו אלקי' קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו והנה בעת התאספו כל ישראל למי מריבה מן הראוי שיאמר להם כדרך שאמר להם בקריעת ים סוף התיצבו וראו את ישועת ה' באו ונתפלא אליו בכל לב אבל משה לא האמין בישראל וחשבם לפחותם באמונה והאמונה היא עמוד התפלה וכמ"ש החו"ה ואמנם משה אחרי כי הם מעצמם לא נתאמצו בתפלה כמו בקריעת ים סוף דכ' ויצעקו בני ישראל אל ה' כאסף הוא ואהרן אל אהל מועד לראות מה יצוה ה' עלי' ובבא הציווי יצא הסוד מפי מרע"ה ואמר להם שמעו נא המורים כי לולא מורים אתם למה לא התפללתם בעת צרככם אל ה' ואמנם כח הי' לו למרע"ה בעת הקהל כל העדה אל פני הסלע וידע כי ה' יתן מים לעמו שהי' אומר להם בואו ונשתחוה ונכרעה לפני ה' עושינו וה' ירחם עלינו ועד"ז הי' קידוש ה' ברבים כדרך שהי' בימי יואל ובימי חוני המעגל אבל משה לא האמין בישראל שיערבו לגשת ולהתפלל ואמר ע"ז שמעו נא המורים נמצא כי ע"י שאמר שמעו לא האמנתם להקדישני לעיני בנ"י שהי' ע"י תפלת רבים וזה ענין הקצף שהי' על משה ואהרן ביחד כי על שני' הי' מוטל להשתדל בזה וזה ענין שאמר מרע"ה ויתעבר ה' בי למענכם גם בי התאנף ה' בגללכם יען האשמתי אתכם ולא נתתי בכם אמונה להביא