ליקוטי חבר בן חיים ד קעח
Lekutei Heber ben Chaim part 4 178 · ליקוטי חבר בן חיים ד · free full Hebrew text
Open in the reader →שריחו מעולה להורות כי כל המינים מבני ישראל מן הפחותים עד המעולים שבצדיקי' תלויים אלו באלו ומגינים אלו על אלו וזה ע"י המנהיג אשר על כולם יפעל לזה מעט ולזה הרבה ואחרי כי כלם קשורים בו הוא מגין עליהם וז"ש אהרן זה היה מיטיב את הנרות בבקר ומדליק בין הערבים הרמז על כר התורה שהיה דולק על ידו ככ' יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל וארז"ל הוה מתלמידיו של אהרן אוהב את הבריות ומקרבן לתורה ועי"ז היה כדאי להקטיר הקטורת והקטרתו עשה רושם ולזה אמר להם מרע"ה לפי דעתכם אשר להפך הוא כי גדולתו של אהרן הוא מפאת שלימות ישראל ואם אתם תהיו המנהיגים כמו כן תזכו לגדלת המעלה זאת עשו קחו לכם מחתות ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת ואם יעשה קטרת שלכם רושם למעלה שיקובל ברצון אזי רב לכם בני לוי אז אני מודה כי הגדולה שלכם והנה אחרי כל התפלות שהתפלל משה וארז"ל כי התפלל תקט"ו תפלות כמנין ואתחנן א"ל הש"י רב לך ופי' רש"י רב טוב הצפון לך הענין ע"ד שארז"ל במ' סוטה שם מפני מה נתאוה משה לכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך אלא אמר הרבה מצות תלויים אכנס כדי שיתקיימו כלם על ידי א"ל הש"י כלום אתה מבקש כי אם לקבל שכר מעלה אני עליך כאילו עשיתם הכוונה כי הצדיק שאינו חפץ לקבל שכר אם יבקש הש"י נפשו מידו כמו שאמר למשה עלה ומות בהר אין לך מצוה גדולה מזאת ובכל זאת התחנן משה לכנס לארץ וע"כ משום דאינו דומה מצוה אחת להרבה מצות לענין קבלת שכר ושפיר השיב לו השי"ת כלום אתה עושה אלא לקבל שכר רב לך טוב הצפון לך וא"ר לוי דכלפי מה שאמר לבני לוי כי לא כדעתם אשר גדולת המנהיג יגיע מגדולת ישראל כ"א אדרבא לפי גדולת המנהיג היא גדולת ישראל אחרי כי באותו זמן היו ישראל במדרגת השלימות כמו שא"ל משה ולא נתן לכם לב לדעת עד היום הזה א"כ ע"כ רב לך רב טוב הצפון לך: דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"ו ובו הספד על המאוה"ג מו"ה יחזקאל אב"ד בטערצאל והרב מו"ה יוסף אב"ד בבאטארקעז והרב מו"ה אלי' אב"ד בדערעטשקע ואתה תצוה וגו' כתית למאור פי' רש"י ולא כתית למכחות ובילקוט זש"ה עיניך יונים דוגמא שלך דומה ליונה כיצד כשהי' נח בתיבה מה כ' ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית א"ל הקב"ה מה היונה הביאה אורה לעולם אף אתם שנמשלתם כיונה הביאו שמן זית והדליקו לפני שנא' ואתה תצוה: ארז"ל קשין מזונותיו של אדם כקי"ס שנא' לגוזר י"ס לגזרים כל"ח נותן לחם לכל בשר כל"ח כיוונו רז"ל בזה לדבר עמוק הנה ראשית האמונה שיאמין האיש הישראלי בה' ית' כי הוא זן ומכלכל ומפרנס כי מי שלא יאמין זאת באמונה שלימה כ"א יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי חיל מוהי"ת יעמוד במשמרת ה' לבלתי סר ממצותי' בעניני טרף חקו ולזה אמר הכ' בפ' המן למען אנסנו הילך בתורתי הכוונה אחרי כי ראו אבותינו בעינים פקוחות משך ארבעי' שנה כי הש"י זן אותם ינחילו אמונה זאת לבני' אחרי' ואזי ילכו בתורת ה' ואמנם אם נתבונן בענין הפרנסה נראה כי רוב צדי הפרנסה בנוי' לא' לטובה ולא' לרעה אם ישפות ה' ברכתו עלי תבל ויצמיח תנובה בכל מקום הו"ל סאה בסלע ולא משתכח וכן הוא בכל מיני מו"מ הטוב לזה רע לזה והנותן לחם לכל בשר ימציא לכל א' חזיז לפרנסתו וז"נ פי' הכ' בזכרי' ח' שאלו מה' מטר בעת מלקוש ואל תאמרו אם יבא המטר בעתו יהא ד' סאין בסלע ופרכסה מנלן ה' עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה כשם שנותן לבהמה לחמה עשב בשדה ככה יתן לאיש אף כי יהי' מטר גשם והנה בקי"ס לולא הי' הנס רק הפך ים ליבשה אין זה נס כל כך בורא ים ויבשה למה לא יוכל להפוך א' לחבירו אבל הנס הי' כי המים נבקעו ועמדו כחומה מימין ומשמאל למען אחרי עבר ישראל ביבשה ישובו המים ברגע אחד על מצרים שלא ישאר בהם עד אחד והי' צריך הנס להיות עד"ז טובת הישראל ורעת המצרים וז"ש לגוזר י"ס לגזרים דהיינו שנבקעו המים לגזרים ובדבר זה שהושיע את ישראל הטביע את המצרים וע"ז אמר מרע"ה ימינך ה' נאדרי בכח לישראל ימינך ה' פי' רש"י אותה ימין עצמה תרעץ אויב ושני' בנס א' כעשו וע"ז אמר דהע"ה כי אחרי שהש"י נותן לחם לכל בשר דומה הענין לקי"ס כי ענין הפרנסה ידמה לקי"ס טובת הא' רעת האחר ובכל זאת הש"י נותן לחם לכל בשר והנה המאמין בהשגחת ה' בעולמו ויאמין כי הוא הזן ומפרנס לכל בריותיו לא יעשה עול אחרי כי תועבת ה' כל עושה עול ועל קוטב הענין הזה אמר דהע"ה תהלי' ק"ז ישם נהרות למדבר ומוצאי מים לצמאון ארץ פרי למליחה מרעת יושבי בה ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים ויושב שם רעבים ויכננו עיר מושב וסיים שופך בוז על נדיבי' ע"י מה ויתעם בתהו לא דרך כי אבדה עצה מהם והאביון אשר תרבה משפחתו ויתמהו עלי' מאין יחיו אלו וישגב אביון מעוני אף כי ישם כצאן משפחות וסיים יראו ישרי' מעשי ה' אלה וישמחו וכל עולה קפצה פיה מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי ה' והנה הבוטח הוא המאמין האמתי אבל הבוטח הזה אם יהי' מזונותי' קשין אל יתפתה ח"ו לעשות עולה כי ידע בנפשו אשר עושה עושר ולא במשפט בחצי ימיו יעזבנו כ"א האמונה אשר רצה אלקי' את מעשי' יפעל בו אשר יקיים בנפשו אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב ייניך כי כבר רצה אלקי' את מעשיך ולהורות לנו ענין זה צוותה התורה על עשיי' הארון שהוא כתר התורה ואח"כ על השלחן המוכן לשפע פרנסה ושוב באה המנורה להשפיע תורה לומר כי התורה תהא לנגד עינינו בשבתינו במקום שפע הפרנסה ומנה לא נזוע ותכלית הפרנסה תהא לקיום התורה או לעמול בעצמינו תוה"ק או להיות עץ חיים למחזיקי' וצותה לנו תורה להביא למנורה זאת שמן כתית ביגיעה רבה ומעט מהרבה להורות כי לשמור דרך התורה ולעמול בפרנסה צריך יגיעה גדולה ולא תביא לעושר גדול אם לא עפ"י ברכת ה' אבל טעם היגיעה משום לשמור דרכי התורה ואם בדרך הזה כלך יתקיים בנו איש אמונים רב ברכות ויראו רבים וייראו היאיך עם ב"י עם דרך התורה ישיגו גם בעוה"ז ארחות חיים ולתכלית זה בחר הש"י בשמן זית דווקא לעורר