ליקוטי חבר בן חיים ד קנט

שיש לי בידך כלומר ששכרו שליח וא"ל שכרך על בעה"ב דאין כאן בל תלין וממילא אין חילוק בין זמנו לאחר זמנו: שם במתני' ב"מ עבר זמנו יל"ד כיון דקתני בזמנו ברישא עבר בזמנו בסיפא ל"ל וכ' דמשום כופר הכל קתני לה דס"ד דבזמנו השכיר נשבע דבעה"ב טרוד ובעבר זמנו הבעה"ב כשבע להכי קתני משנה יתירה עבר זמנו אינו נשבע ונוטל כלומר אין כאן שבועה: גמ' בסוף הסוגי' והא קתבעו לקמן לא פריך מיד ולעולם משום דכל כמה דלא ידעי' דר"ל שתבעו בזמנו ס"ד דר"ל ביום שעבר זמנו ול"ש למפרך ולעולם: תוס' ד"ה ולעולם עוררני תלמיד א' במ"ש תוס' בל תלין אינו אלא בקר ראשון ולו יהי' בל תלין גם בבקר שני הא עכ"פ כבר עבר אבל תלין ומאי רמי אנפשי' שייך וכ' כוונת תוס' כיון דמשום טרדא הוא דעבר אי הוה כל יום בל תלין מ"מ רמי אנפשי' שוב דלא לעבר במזיד משא"כ עכשיו: ואמנם נ' דרש"י יישב קו' תוס' במ"ש ואם רצה בעה"ב לשבע כוונתו דהא דבעי' תרתי היינו שיהא בעה"ב פטור לגמרי בכופר הכל ואמנם הא דאין שכיר משהא שכרו מהני מיהת שלא יהא השכיר נשבע ונוטל: מתני' בשבועות והלה אומר לא נטלתי כ' דתנא רמז לן בזה ענין טרוד בפועליו וקאמר דהפועל אומר לבעה"ב אמת כי אתה נתת ואמנם א' מן הפועלי' לקח שני פעמי' ואני לא נטלתי אפי' פ"א: והנה בענין פלוגתת ר"י עם ת"ק כבר כ' תוס' ד"ה וליתב לי' בלא שבועה בס"פ ואמנם ע"ד הר"ן שם כ' דפלוגתיי דת"ק ס"ל תרתי כדי חיי' וטרוד בפועליו והנה משום כדי חייו פשיטא דאיצטריך לתקן בכופר הכל ומשום טרדא שכיר נשבע ור"י לא ס"ל כ"א טרוד בפועליו לחוד ולהכי דווקא במודה במקצת דבלא"ה איכא שבועה תקנו ולא בכופר הכל: הל' גדולות וכו' כאן לא פריך הש"ס גדולות מכלל דאיכא קטנות משום דמצינו ל' הלכה שהוא לאו דווקא כמו שאמרו על באמת אמרו רפ"ק דשבת הלכה היא ולאו דווקא וכיוצא ונמצא לאשמועי' דהך הל' היינו הל"מ קאמר הל' גדולות והיינו דפריך כיון דקטנות ליכא ע"כ הא דאמרת גדולות היינו לאשמועי' דהוה הל"מ הני הל' נינהו בתמי': תוס' ד"ה מכלל דאיכא קטנות נ' לתרץ באופן אחר דהנה בלא"ה יל"ד ל"ל לריא"ש למימר כלל הך מלתא הו"ל למימר רק משום כדי חיי' א"וו דבא ליישב קו' הראשוני' ג"כ למה שייר תנא אידך נשבעי' ונוטלין דאיתא בש"ס וע"ז קאמר דכאן לא שנו כ"א תקנות גדולות וא"כ שפיר מק' הש"ס מכלל דאינך דלא קתני קטנות נינהו ומ"ט וקאמר ר"נ א"ש תקנות קבועות שנו כאן ובין לרש"י בין לתוס' ל"ש קבועות כ"א בהני דמתני' לא באינך ע' ותמצא: תוס' ד"ה תקנות קבועות לא ניחא להו בפי' רש"י משום דגם אכופר הכל קאי והתם מאי לעקור ד"ת איכא ונ' דמה"ט ג"כ מפ' תחלה ל' רבים היינו כמ"ש רש"י גופא לעיל משום דקאי אכולי מתני' דשבועות ומתני' כולה לת"ק בכופר הכל איירי וע"כ פי' קבועות דלא כרש"י: דרך אחר בהמשך ד' תוס' דלכאורה להכי נקט קבועות דבין אי טעמא משום כדי חיי' בין אי טעמא משום טרדא עכ"פ הו"ל למפלג בכדי חיי' אם א"צ לכך ובטרדא אם אין לו אלא פועל א' אלא דחכמי' תקנו תקנה קבועה אא"כ לא הוה קאי כ"א אשכיר ומאי ל' רבים דנקט הש"ס וע"כ פי' אחר איכא: ואמנם נ' דרש"י כבר יישב כ"ז דאפי' בכופר הכל שייך ג"כ קבוע דרש"י רמז לן דבאמת מדאוריי' שבועה לא מהני כ"א להחזיק ולא להוציא שכן לא מצינו כ"א ולקח בעליו ולא ישלם ומסתברא נמי הכי דהנה שבועה מהני מטעם חזקת כשרות וחזקה לא מהני כ"א להחזיק ולא להוציא וא"כ שפיר קאמר רש"י דאפי' בכופר הכל פי' דקתני שבועה לנוטל עקירה הוא ומיושב בזה ממילא קו' תוס' ד"ה עקרוה רבנן דגם בכופר הכל שייך עקירה וכמ"ש וז"נ ג"כ קו' הש"ס וליתב לי' בלא שבועה שנתקש' בה תוס' והראשונים ולמ"ש ה"ק דל"ל לרבנן לעקור ד"ת ולתקן שבועה ליטול שאין לה מקום מן התורה ליתקנו דליתב לי' שיתן לו בלא שבועה ואח"כ יהא רשאי הבעה"ב לתבוע ממנו שבועה שלא נטל שלא כדין ויהא מיהת שבועה להחזיק ומשני להפיס דעתו של בעה"ב ר"ל דלמא לאחר שיתן לו בעה"ב השכירות לא יתבע שוב שבועה ממנו ומ"מ יאמר עליו שנטל ממנו שלא כדין ויקפח לו חיי' ולפנינו נדבר עוד מזה בס"ד: תוס' ד"ה שקלוה ע' רש"א ונ' דלכאורה י"ל דלעולם קאמר ר"נ אמר שמואל דנאמן במודה במקצת במגו דאי בעי כופר הכל אבל לא שיהא נאמן לגמרי כ"א רק שאין השכיר נשבע כ"א בעה"ב נשבע ודפריך רבא שבועת שומרין היכי משכחת לה היינו כמ"ש הר"ן משום דקאמר רמי ב"ח כמה מעליא לגמרי נאמן ואמנם למאי דמוכח מדר' יודא דאפי' בכופר הכל קאמר ת"ק א"כ לא נצטרך לדחוק אבל תוס' מ"מ לא מצי להוכיח מזה דת"ק מחייב בכופר הכל וכמ"ש: גמ' אלא בעה"ב טרוד מל' אלא מ' לכאורה דהש"ס הדר בי' לגמרי מטעמא דכדי חיי' וכן הרי"ף והרא"ש בב"מ לא הזכירו כ"א טרדא לבד ואמנם בשבועות כ' הרי"ף והרא"ש תרי טעמא ונ' דבאמת סתמא דהש"ס הדר בי' לגמרי אבל ר"נ אמר שמואל דקאמר בשבועות דנאמן במגו ע"כ לא הדר בי' מכדי חיי' והיי"ט דוודאי אי טרדא משוי לה לאינו יודע גמור כד' תוס' לפי קו' הש"ס וליתב לי' בלא שבועה א"כ סגי בטעם טרדא לחוד אמנם א"כ לא מסתבר דמהני לאינו יודע גמור מגו ומדמהני מגו ש"מ דלא הוה אינו יודע גמור וא"כ הא דתקנו בכופר הכל ג"כ כשבע ונוטל ע"כ משום כדי חיי' הוא והיינו דכ' הרי"ף בשבועות לתרי טעמי: ועד"ז יש ליישב קו' תוס' לקמן ד"ה קציצה דלשני דמיירי בשכרו שלא בעדים דלפי מאי דס"ד עכשיו באמת לא מהני מיגו דלס"ד הוה הך טרדא אינו יודע גמור ובהא לא מהני מגו: תוס' ד"ה טרוד הנה בב"מ לא הביאו הך דירושלמי עסקי' מרובין ובשבועות הביאו וכ' דבב"מ הקדימו דהוה כאינו יודע אם פרעתיך ומעתה י"ל דבלאו טרדא ג"כ עדיף ברי דשכיר שאליו נושא נפשו מבכי דבעה"ב וא"כ נהי דלא הוה באין לו כ"א פועל א' אינו יודע גמור מ"מ כיון דברי לא