ליקוטי חבר בן חיים ד טו

בזה הלא יבוז לקול מלין האילו ולזה אמר בן עזאי זה ספר תולדת אדם בצלם אלקי' עשה אותו כלל גדול היינו בי תחלה צריכין אנו אמונה זו אשר האדם נברא בצלם אלקי' ואח"כ יהא ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה והנה יוצרינו ית' אשר רצה לקיים אמונת השארת הנפש בקרבינו לנצח נצחי' ירד לעיני כל עם ב"י על הר סיני ודבר עמהם פני' בפני' ואזי הבינו והשכילו כי זה אי אפשר אם לא אשר בקרב כל איש בתוכם כר ה' הי' נשמת אדם ועלי' האציל ה' במעמד הנבחר זיו שכינתו וז"ש כ"ז שאתה זוכר מעמד הר סיני תדע יקרת הנפש אשר בקרבך תשכון ותקיים לטובתה כל חקי התורה וז"ש רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברי' אשר ראו עיניך יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב כלומר כ"ז שתזכור זה תדע יקרת נפשך ועי"ז תשמור נפשך מאוד ומעתה על פ' ואהבת את ה' אלקיך לא הי' ק' לשמעון העמסוני כי כוונת מלת את על נפש האדם שהיא חלק אלקי ממעל ואהבתה מביאה לאהבת ה' וכמ"ש ר"ע ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה אבל את ה' אלקיך תירא הי' ק' לו לפרש ולומר מורא רבך כמורא שמים וכמ"ש רש"י בפסחים שם מאחרי דילפי' לה מאת ה' אלקי', ואמנם ר"ע בא ודרש וביאור הענין כי האדם בטבע עשתונותיו משתנות בכל יום בכל עת פעמי' מסבת החבירי' אשר יתחבר עמהם פעמי' ע"י שינוי מזגו וכיו"ב ובבא שינוי במחשבות האדם יעלה בנקל על לבו להפר חק ובתחלה להקל מעליו עול תורה ולפרש פי' מצותיו ע"ד אשר לא קבלוה אבותינו מהר סיני עד אשר יצא נוהדת לגמרי אמנם כ"ז לא יתכן כ"א אם לא ישמע לקול קורא אליו בשם ה' לקול חכמי הדור אשר קבלו תוה"ק עם כל חקותי' ומשפטי' איש מפי איש עד למשה מסיני אבל בשמוע האיש לקול חכמי התורה לא יפלס מעגל תוה"ק ולא יסיר מני דרך ולזה אמרו רז"ל לא חרבה ירושלי' עד שביזו ת"ח שבתוכה שנא' ויהיו מלעיבי' במלאכי אלקי' ועי"ז ובוזי' דבריו ומתעתעים בנביאיו ונמצא דהמורא מהת"ח אינו המורא מפניו כ"א צריכין אנו לדעת כי רק מורא הת"ח היא אשר תחזק מורא שמים בקרבינו וזולתה אין שייך יראת שמי' כי כל א' יעשה תורתו לפי קט שכלו ותעשה תורתי' לאלפים ורבבות תורות כמו שאירע הענין בדתי או"ה וזה שדרש ר"ע את ה' אלקי' תירא לרבות ת"ח כי רק עי"ז תירא את ה' אלקי' ואמרו ע"ז מורא רבך כמורא שמים כי הא בלא הא לא סגי והכה בזמן שהעם שומעי' לקול הת"ח בטוחי' הם מכל פרץ בדת תוה"ק ויוצאת וצוואה צווחת מרובה ואמנם בעת אשר יפנו העם עורף לקול החכמים אזי לא יאמר האיש אשר בחר בו ה' אחרי כי אני רואה אשר אין דברי נשמעי' למה זה הבל איגע או אתרצה להם להקל ולשנות מעט כדי שיתפסו במרובה או אלך לי מהם כיונה בן אמתי לא זה ולא זה הדרך על הראשון אז"ל כל ת"ח שאינו קשה כברזל אינו ת"ח ואין חילול השם גדול מזה אם הת"ח יתפייס לשנות אפי' מנהג קל וע"ז אז"ל כל פרצה שאינה מן הגדולי' אינה פרצה והשני' חזי יונה בן אמתי מה עלתה בו אף כי הי' כוונתו להציל ישראל מקטרוג כ"א יאמין באמונה שלימה כי אויבי ה' כיקר כלו ויבטלו הם ואלף כיו"ב ולא יבטל אות א' מן התורה והכה אזי הי' דור שפוט השופטי' ששפטו את שופטי' ואלימלך זה ראה כי דבריו אינם נשמעי' והלך לו מהם ואמר לו הש"י כד אתת עקא אזלת לך וכי ק' להיות מנהיג בעת שהעם שומעי' למנהיגם העיקר נסיון של המנהיגי' כמ"ש רש"י דברי' ע"פ ואצוה את שופטי' ע"מ שיהי' סוקלי' אתכם ואמר ישעי' ע"ה גוי נתת למכים וזה כוונת הא' בשעה שהקטני' שומעי' את הגדולי' ואין הגדולי' נושאין משאן של קטני' אזי ה' במשפט יבא עם הזקני' ואמנם גם כד אתת עקא ששופטי' שופטי' אם אזלת לך כאלימלך ג"כ רע בעיני ה' אמנם אם הגדולי' סובלי' את הקטני' והקטני' סובלי' את הגדולי' דהיינו אלופינו מסובלי' אזי אין פרץ אין פרצה של תורה ואין יוצאת מדת תוה"ק וממילא ואין צווחה אין צווחה של מחלוקת ברחובותינו כיה"ר: סיום במ' רות כי שמעה בשדה מואב כי פקד ה' את עמנו לתת להם לחם שמעה מרוכלין המחזירין בעירות כ' דאחז"ל בפ' מרובה עשר תקנות תיקן עזרא וא' מהן שיהיו רוכלין מחזירין בעיירות ומסיק הש"ס משום תכשיטי אשה ואף כי אין ד' רז"ל יוצאין מידי פשוטן מ"מ כ' דבכלל תקנה זו עוד דבר מסותר אחרי כי מצינו כי הרוכלין המחזירין בעיירות היו מזבני' סם חיים כהאי רוכל דר' ינאי ברבות פ' מצורע י"ל דעזרא תיקן אף כי לאו אורח ארעא לאורויי אינש באתרא דחברא לענין תוכחה אינו כן כי החכם בעירו אינו רואה נגעי עירו כי על כל פשעים תכסה אהבה אבל הרוכל הבא ממקום אחר בבאו העירה יתיצב לנגד עיניו המומין והחסרונות ההוין באנשי העיר ההיא וזה שתיקן עזרא שיהי' רוכלין מחזירין בעיירות והנה ארז"ל במ' תמיד ר' אומר איזו דרך ישרה שיבור לו האדם יאהב את התוכחות שכל זמן שהתוכחות בעולם נחת רוח באה לעולם טובה וברכה באין לעולם והנה אם התוכחה מבוררת ונאה לעולם נקוה כי יהיו הכל כהבטחת רז"ל אשר כל דברי' אמת ולמדו זה מן הכ' ולמוכיחי' ינעם בזמן שינעם למוכיחיו ועלי ר"ל על ידם תבא ברכת טוב והנה דקדקו חז"ל ל' הכ' כי שמעה בשדה מואב כי פקד ה' מ' זכר ולא עשה עדן לתת לחם ועדן לא נתן ומאין שמעה זה וע"ז אמרו מהרוכלין המחזירין בעיירות הם המוכיחים הסובבי' מעיר לעיר אשר אם דבריו מקובלי' עלי' על ידם תבא ברכת טוב כיה"ר א"ס: דרוש לשבועות תר"מ לפ"ק. במ' שוח"ט שמע לאביך זה ילדיך לכל שיאמר לך אביך שמע לו אבל אם יאמר לך לך עבוד ע"א אל תשמע לו שאל"כ באת לכפור בזה אלי ואנוהו ואל תבוז כי זקנה אמך אם נתיישכו דברי תורה בפיך אל תבוז להם: בגמ' פ"ק דקידושין דרש עולא רבא אפתחא דבי נשיאה ר"ד יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא כאמר כ"א אמרי פיך בשעה ששמעו או"ה אנכי ולא יהי' לך אמרו לכבוד עצמו הוא דורש כיון שאמר כבד את אביך חזרו והודו לדברות הראשונות רבא אמר מהכא ראש דברך אמת ראש דברך ולא סוף דברך אלא מסוף דברך כיכר שראש דברך אמת: ארז"ל במ' ברכות כל שלא אמר ברית ותורה בביהמ"ז לא יצא י"ח וביאר מרן הגאון ח"ס זצוק"ל הענין כי אם