ליקוטי חבר בן חיים ד יג

בצערי רק כל האדם כזב עיני' להם ולא יראו אבל מה אשיב אז בעת צרה לה' מה השבתי מול ה' כל תגמולוהי עלי צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא לולי ה' שהי' לנו יאמר נא ישראל ואמר בבא העת אשר יושיע ה' את עמו לא די לכו להודות מול ה' על ישועתנו האחרונה כ"א מזכירין יצי"מ אף לימות המשיח כל הישועות שעשה עמנו במספר אגידנו והנה ל' כוס הוא כאן לשנא דמשתמע לתרי אנפי כמשמעו אבל הוא ג"כ ל' מספר כמו איש לפי אכלו תכסו וז"ש כוס ישועות כלומר מספר ישועות אשא על שפתי ובשם ה' אקרא כי כל הישועות מאתו יצאו ואמר בימי העוני הי' ימי' אשר אבותינו אם רצו לקיים התורה היו צריכין להתחזאות ואולי גם היום ימצא ככה במדינת ספרד אבל אחר הישועה נדרי תודתי אשר נדרתי לקיים לעת עתה אשלם נגדה כא לכל עמנו ואמר אנא ה' בימי עניי ומרודי איזו ענין הי' שנתן בנו כח לעמוד בנסיונות העצומים זה כמה מאות קרוב לאלפים הלא הוא אמונתינו כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו וז"ש אנא ה' כי אני עבדך אני עבדך מבטן ועל ידה בן אמתיך זה לבד הי' אשר פתחת למוסרי על כן לך אזבח זבח תודה ובשם ה' אקרא והנה טרם נסיים הפ' נבאר ענין הפיוט כהא לחמא עניא כבר כ' הרמב"ם כי הפיוט נתיסד אחר חורבן ביהמ"ק והוא ע"ד אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי אמנם יש בו ג"כ הערה על נסיון הגלות ומוצא דעת על איזו דרך תהי' הגאולה ואמר כי בגלות הזה יהי' הגאולה ממנו כמו שהי' במצרים והנה במצרים בעת היותינו נתונים למרמס חומר ולבני' וכל מחיתינו הי' רק מה שניתן לנו יום יום מבית המלך כמה נפשות בתוכינו הי' שלא הגיע השכר יום להשביע נפשם אמנם אחרי שנתבטל השעבוד ונתקיים והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הי' כל דכפין ייתי וייכול אכן הגר אשר לא נחשב עדן לאזרח ולא יוכל להשיג לו נחלת שדה וכרם אם גם מרעבו ישבע אבל אין בידו להניק לאחרים אך אחרי שנתבטל גם גר יהי' זרעך ונתקיים והצלתי אתכם מעבודתם נתקיים בנו כל דצריך ייתי ויפסח עמנו אבל אין זה התכלית כ"א התכלי' הי' וגאלתי אתכם ולקחתי אתכם לי לעם ועל שתים אלו אמר השתא הכא לשנה הבאה בארעא דישראל מול ולקחתי אתכם וגו' ומול וגאלתי אתכם אמר השתא עבדי לשנה הבאה בני חורין אמנם מדוע החליף הפייטן השטה ולא סידר כמו שהיה בגאולת מצרים בתחלה בני חורין ואח"כ בארעא דישראל הענין הנה בעת אמר ה' ית' למרע"ה והוציא את עמי ישראל אמר משה והן לא יאמינו וה' ית' חרה לו על זה כמ"ש רש"י בחומש שם וא"ל ושמעו לקוליך וכן כ' ויאמן העם אמנם כן מדוע אמרו רז"ל וחמשים עלו ב"י א' מחמשה כי ד' חלקי' מתו בימי אפלה שלא רצו לצאת אך הענין כ"ז שהיו נתוני' תחת יד מצרים הי' מתאוי' לצאת אבל מאחר שבטלה מהם הגירות והעבדות היו בהם ד' חלקי' שלא רצו לעזוב את ארץ מכורתם ולמען לא יארע לנו כמו כן ככה בעת הגאולה שינה הבעל הגדה ואמר כי לע"ל יהי' בהפך כי בתחלה יהי' לשנה הבאה בארעא דישראל וכמו שהי' בבית שני שעלו בני הגולה ובכל זאת היו עבדים לכרש ואח"כ יהי' לשנה הבאה בני חורין אמנם דהע"ה שצפה ברוה"ק כי יהי' כאשר עינינו רואות אשר הגלות מתמעט ביקש על זאת ואמר לא תעלה על דעתך כי זה הוא הגאולה המיועדת כ"א כל זה הכנה למה שאמר הנביא אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד ועד"ז יתקיים מ"ש ישעי' והלכו עמים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' וגו' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים וז"ש עוד הפעם נדרי לה' אשלם נגדה כא לכל עמו אבל לא בארץ אחרת כ"א בחצרות בית ה' בתוככי ירושלי' כיה"ר ב"ב א"ס: ליקוטים מהגאון חתם סופר ומהמחבר על מגילת רות. דע לך כי תכלית מגלת רות משום ייחוסו של דהע"ה כלפי שהיה דואג האדומי וסייעתו טוען כי דוד אסור לבא בקהל ולא האמינו במואבי ולא מואבית עמד שמואל הנביא כמו שארז"ל פ"ק דב"ב וכ' מגלת רות להראות כי בעז בעת שנשא את רות היה שם הגואל הקרוב ממנו ואמר פן אשחית את נחלתי ולא רצה כמו כן לקבל הך קבלה דמואבי ולא מואבית ובעז נשאה והזקנים אשר בשער אמרו יתן ה' האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה הרי שלא היתה הלכה זו מפוקפקת בידם ולזה סיים הספר וישי הוליד את דוד וי"ל כי זה ג"כ הטעם שקורין מגלת רות בשבועות כי הטעם שכ' המג"א בשם הילקוט דחוק מאוד ואמנם מאחר דארז"ל כי דהע"ה מת בעצרת ואחרי כי הש"י ממלא שנותי' של צדיקים מיום ליום וודאי גם יום לידתו בעצרת ולזה אנו קורין רות ומסיימי' בישי הוליד את דוד: ויהי בימי שפוט השופטים ד' רז"ל פ"ק דב"ב ששפטו את שופטיהם השופט אומר להם טול קיסם מבין שיניך והוא אומר לו טול קורה מבין עיניך פי' מרן זצוק"ל הכוונה דור לפי המנהיג ובעת אשר המנהיג הוכיחם על עבירות שבידם א"ל טול קורה (מל' מקרה) זו שאין אנחנו תמימים משום שאתה המנהיג וזה ענין מבין עיניך כי מנהיגי הדור נקראי' עיני העדה כידוע: ולענ"ד נ' לפ' כי המנהיג הוכיחם על עבירות קלות אשר בעיני ההמון אינם נחשבים לעבירות והיינו קיסם מבין שיניך שאינו ניכר וא"ל איש אשר עון כזה נחשב לעון בעיניו הוא אשר לו עינים ולא יראה ובחשך יתהלך והיינו טול קורה מבין עיניך ולא תביט בחשך: ותשאר היא ושני בני' בג' נעשית היא שיירי מכחות שמעתי בשם הגאון מו"ה ברוך פרענקל כי ק' לי' למ' מאחר דלא מת רק אלימלך לבדו היאיך שייך לומר על שלשה מול אחד ותשאר ומייתי ע"ז דאם הנעדר הי' שקול כנגד כלם שייך שפיר ל' זה וע"ז מייתי דבמנחות לאחר שהקטירו מהמנחה קומץ א' כ' והנותרת מן המנחה משום שהקומץ שקול כנגד הכל וה"נ דכוותא והיינו נעשית היא שייכי מנחות ודפח"ח: במ' ישלם ה' פעלך וגו' א"ר חסא אשר באת ביאר מרן זצוק"ל דהנה ארז"ל כל מה שישראל אוכלין בעוה"ז אין אוכלין אלא בשביל האמונה והטעם דבאמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא ואין כאן לא תלין פעולת שכיר יען נתן הש"י התורה ע"י שליח מרע"ה אמכם אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענום נמצא שהש"י משלם שכרן בעוה"ז והיינו שאוכלין