ליקוטי חבר בן חיים ד יב

והנה מדדנו שיעור הנ"ל ע"י ט' עדשים $.מדדתי והוא מכוון בינונים שבזמנינו ומדינתינו והוא ממש כמטבע של כ' עדיין מכוון בתמונה הנ"ל ולא נשתנה צ"ל הנטבע בעסטריך$ ממה שהי' בזמן מעיל צדקה: והנה הסלע הוא שליש טפח שהוא אצבע ושליש רחבו, ולהרמב"ם בהלכות ס"ת שכל אצבע עולה לרוחב ד' שעורים בינונים וגם זה מדדנו עתה בכוון ודיקדוק ומצאנו ג"כ שהוא מכוון שאצבע אדם בינוני בזמנינו הוא כרוחב ד' שעורים ברחבו נמצא כי רוחב הסלע היא ט' שעורים ושליש ברחבן: ונמצא עיגול הוא ג' פעמים דהיינו כ"ח שעורים ברחבן ומזה יעשה הריבוע אורך י"ד שעורין ברחבן ורוחב ד' וב' שלישי' שעורים: עפ"י מ"ש תוס' בדוכתא טובא ע' פ' ע"פ ק"ט ע"א ד"ה רביעית: וזהו ריבוע של סלע וחצי סלע הוא אורך ז' שעורים על רוחב ד' וכ' שלישית וזה עולה בתושברתו ל"ב שעורים ואיזה חלקים ולא נדקדק בהם כי בלא"ה נצטרך לפחות מהם כדי שיהי' המאכולת פחות מחצי סלע מ"מ החצי הסלע הוא יותר מל"ב שעורים והשיעור כתם הנ"ל אינו מחזיק יותר משלשים שעורים קטנים בשום פנים דוק ותשכח ונ"ל שבדקדוק נקט בברייתא שיעור סלע מפני שהחצי ממנו הוא רק מעט יותר משיעור כתם וכמעיל צדקה הנ"ל ע"כ נ"ל דבכתמים דרבנן שיעמי' להקל כמ"צ הנ"ל אע"פ שהשיעור קצת תמי' שלא ימצא כעת דם מאכולת גדול: מ"מ כבר כתבתי לעיל בסמוך מזה אמנם בבדיקות עד שאינו בדוק דמקלינן נמי בפחות מכגריס ועוד לא מלאכי לבי להקל כן וכל מורה יראה לפי ראות עינו בשיעור דם מאכולת שבזמנו ובמדינת כנ"ל ע"כ: נוסח שטר מכירת חמץ מרבינו הגאון ר' נתן אדלער כ"ץ ני' אב"ד בפפ"ד: המקום בבית לצד (פלוני) הרי הוא מכור לך ואגב מקום הנ"ל הקניתי לך כל חמץ וכל דבר שיש בו חשש חימוץ ותערובות חמץ ואפי' הנדבק בכלים שלי לחלוטין בלי תנאי בעולם בעד סך (פלוני) ועל זה פרעת סך שני פגים והמותר מחוייבת לשלם כ"ג ניסן הסמוך ואין עלי שום אחריות על מכירה זו הכל שריר וקים פה מקום פלוני יום פלוני שנה פלוני: (הק' פלוני) אם מוכר תיבה עם חמין יכתב המקום בבית לצד כותל (פלוני) שעומד עליו תיבה הרי הוא מכור לך ואגב מקום הנ"ל הקניתי לך התיבה וכל מה שיש בו חימוץ וכל דבר שיש בו חשש חימוץ ותערובות חמץ ואפי' הנדבק בכלים שלי לחלוטין בלי תנאי בעולם בעד סך פלוני וכו': ואם אין הבית שלו רק הוא דר בו בשאלה או בשכירות יכתב כן המקום בבית שאני דר בו עתה לצד (פלוני) הרי הוא מושכר לך עד כ"ג ניסן הסמוך ואגב שכירות מקום הנ"ל הקניתי לך כל חמץ וכו' כנ"ל: והנכון שהכתיבה והחתימה תהי' אשורית ואם לא יוכל להיות אשורית מוטב שלא יחתום שמו כלל רק ימסור השטר להקונה בפני עדים גם ישער דמי החמץ ויפרש הסך בשטר הטעם שצריך לכתוב אפי' הנדבק בכלים הוא כדי שלא יצטרכו הכלים טבילה לאחר הפסח: דרוש לשבת שלפני שה"ג תרכ"ח ובו ידובר על ענין החירות שהשיגו עם ב"י בשנה זו במדינתינו. כהא לחמא עניא וכו' תנן ואפי' עני שבישראל לא יפחתו לו מד' כוסות ובירושלמי הביאו הרשב"ם ע"פ הכי ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי הענין אמר שהע"ה נחלה מבהלת בראשונה ואחריתה לא תבורך ואמר הון מהבל ימעט הענין כי כל שיהא לו קיום והעמדה צריך שיוכן לאט לאט ולא כקקיון דיונה אשר בן לילה הי' ובן לילה אבד והנה הש"י כאשר החל לפקוד את אבותינו במצרים לא גאלם בפ"א כ"א הגאולה הזאת הוכנה להם מדרגה אחר מדרגה וזה בעת שהתחילו המכות לירד על מצרים נתנו על לבם לקחת מעל ראשם עבודת הפרך ונתבטל מהם גזירת ועבדום וענו אותם אבל עדן שם גרי' עלי' אשר הרשה אותם להשתעבד בהם כי דרך הגרי' לעבוד עבודת מס למלך כאשר מצינו בשהע"ה אשר הגרי' הי' צריכין לחצוב אבנים ועצי' לבנין המקדש ככ' במלכים וכ"ז אשר שם גי' נשאר עלי' לא היו בטוחי' בין היום בין מחר מה יגזור שוב פרעה עליה' אכן כאשר כבדה עוד יד ה' עלי' גם לחירות הוציאו אותם ונתנו להם דין אזרח ועי"כ היה כקל אח"כ בעיני' לתת אותם ליסע כי הגר הרי הוא ברשות אדוניו לא כן האזרח ולזה אמר הכ' בפ' בשלח כאשר התנחמנו על אשר שלחום לא על השילוח אנו מתחרטי' כי מה משפט הי' לנו לעכבם אבל על זה אנו מתנחמים מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדינו שהוציאנו אותם לחירות בתחלה ואמנם אח"כ הוציאם הש"י לחלוטין מתחת ידם אך כ"ז הי' הכנה למען יהיו מוכנ' לקבל תוה"ק כי נפש קנויה אינה עלולה לקבל שכר יקר לא כן נפש חופש והנה זה ענין ד' לשונות של גאולה בתחלה והוצאתי אתכם מתחת סבלות דהיינו שבטל מהם עבודת פרך ואח"ז והצלתי אתכם מעבודתם שבטל מהם שם עבד ואח"כ וגאלתי אתכם ותכלית כ"ז ולקחתי אתכם לי לעם וכו' אמנם עדן לא ידענו מה ענין מצות ד' כוסות לד' לשונות של גאולה האלו הנה ענין הד' כוסות מיוסד ע"פ כוס ישועות אשא וגו' ולזה נבאר כל הפ' החל דהע"ה בשם כל ישראל בעת שאנחנו עם ב"י רואים אותנו נעזב ונרדף מכל העמים אין אנו מתרעמים על ה' כ"א אדרבה אנו אומרי' כמו שאמרו אנשי כה"ג הן הן נוראותיו שה א' בין אלף זאבים ומתקיימת ולולי ה' שהי' לכו יאמר נא אכן אנו מתמיהים על אויבינו ושונאינו מה עולה מצאו בנו אשר ככה ירדפונו וז"ש האמנתי כי אדבר ר"ל בעת שאדבר אכי עניתי מאוד לא דברתי זה כמתרעם כלפי מעלה כ"א אני אמרתי בזה בחפזי