ליקוטי חבר בן חיים ד יא

אמר הכתוב אמת מארץ תצמח ובתיקוני ד' ע"ב דהוא ר"ת להביאם אל המקובץ הוא אלף מאתים ותשעים והמה קרבנות אלף מאתן תשעין כמשפט אתוון דארץ (כאן חסר ציבור הבאין בחובה: שתי תבות) י"ג קרבנות אחר שנבוא אל חשבון בזמן הבית שס"ה | שבת | ר"ח | פסח | שבועות ימים בשנה | נ"ב שבתות| מוספי ר"ח פרים| מוספי פסח יום| פרים שנים יום יום שני | שנה מוספי | שנים איל אחד | יום פרים שנים| איל אחד תמידין | שבת | כבשים שבעה | איל אחד שבעה| י"ג לחם שבע מאות |מאה וארבעה| חטאת א' י"א |כבשים כבש הבא|אילים שנים ושלשים |פעמים י"ב | | עם העומר שעיר |פר אחד |מאה ושנים| עזים לחטאת |ז' כבשים |ושלשים | שמונה ושבעים |חטאת א' | י"ב כבשי | עצרת |ארבעה ועשרים ר"ה | יוה"כ | סוכות | ש"ע פר אחד איל | חובות היום | מוספי סוכות| פר אחד איל | אחד כבשים |פר ושעיר של| פרים שבעים | אחד שבעה | חטאת א' | יוה"כ ושעיר |כבשים צ"ח י"ד| כבשים ושעיר| עשרה | | הנשרף פר א' | אילים שבעה | חטאת |ואיל א' כבשים | שעירים | עשרה | |ז' ושעיר הנאכל| מאה ותשע | | לערב | ושמונה | | שלשה עשר | המקוב"ץ מפרט אל הכלל אלף מאתן ותשעין. והמקובץ מן כל עשרונים שלשה לפר ושני עשרונים לאיל ועשרון לכבש חוץ מן הכבש הבא עם העומר הי' מנחתו כפולה שני עשרונים: למאה וארבעה עשרה פרים שלש מאות וארבעים ושתים עשרונים. לאילים ארבעים שמונים עשרונים. לאלף ומאה וארבעה ושני הכבשים הוא אלף ומאה עשרונים עם מנחה כפולה. והרב הגאון בעל עשרה מאמרות מאמר המדות מדה י"ב ענה ואמר סי' על זה ארץ אשר ה' אלקיך דורש וכו' כי א'ר'ץ הוא אלף מאתן ותשעין מנין הקרבנות ואשר הוא מכין אלף וחמש מאות וכו' הוא מספר הוי' ב"ה כי הוא הדורש והוא סי' למלכי צדק מלך שלם למספר הגדול של הכ' פשוטה ה' מאות ומ' סתומה שש מאות עם י'ד'ו'ד שהוא מקומו של עולם ג"כ אלף ת"ק וכה תאמר יו"ד פעמים ה' הוא חמשים וי"ו פעמים חמישים הוא שלש מאות ה' פעמים שלש מאות ת"ק והנעלם מן שדי הוא ת"ק כמבואר בכתבי האר"י ז"ל בכוונת יתקדש: ועתה יתבאר נסכי היין לקרבנות: שלישית ההין לאיל אילים ארבעים ד' פעמים ק"ס לוגין. גדר המקובץ הוא ד' אלף ומאה ושלש וחמשים לחשבון דחינוך הוא אחד כמו בראשית ויען דהין היא י"ב לוגין וגדר רביעית הוא שלש מאות ששה וארבעים וא' רביעית סי' בהין שמו בלוגין אחד שמו אחד: ובספר בחיי איתא על פסוק ומעת הוסר התמיד אלף מאתן ותשעין וגו' לקץ הימין וגו' הוא דאם אברהם אבינו ע"ה שאמר במה אדע דהוא דבר קל נשתעבדו בניו ח"ל שנה אנו שחוטאין במעשה ודיבור ומחשבה אנו לצפות הגאולה לאחר שלש פעמים ת"ל דהוא אלף מאתן ותשעין' ובסיום הפסוק אשרי המחכה ויגיע לימים אלף ג' מאות שלשים וחמש נ"ל דקאי על פי דברי קדושו האר"י זלה"ה על כוונת הקדיש ס"ת דיתגדל ויתקדש שמיה רבא הוא אלף מן רבא ונשאר ש'ל'ה וזהו יגדל של"ה והוא ג' זועין הגדולות עם ג' אלקים דקטנות עולין של"ו ע"ש עיי' מ"ח מסכת תפלת ערבית בבריאה כל זה כתוב ומפורש בס' עשרה מאמרות מאמר המדות מדה יב ושפירש בפי' יד יהודה שם ומצאתי מסודר בסדר הזה בס' נקרא עולת ראי' כתיבת יד: רביעית דהין לכבש לאלף ק"נ כבשים ג' פעמים ג' אלף נ' מאות ותשעה לוין חצי ההין לפר לפרים קי"ד ששה פעמים ששה מאות פ"ד לוגין. במס' נדה נ"ח ע"ב דף נ"ח ע"ב רחב"א עד כגריס של פול ובמעיל צדקה טרח ויגע ומצא גריס גדול מאוד והציור נדפס לפנינו בספרו ואציירו לפניך פה ע"פ התמונה שלא ישתנה והאריך בראיו' ברורות ועצומות אין להשיב עליהם אלא שבפלתי כ' דא"כ לעיל כ' נשים שנתעסקו בצפור ונמצא עליהם כסלע נימא דפלגא דסלע ממאכלת הוא וע"כ צ"ל דמאכולת פחות מחצי סלע והסלע ידוע שיעורו שליש טפח וא"כ הגריס הוא עכ"פ פחות מחצי שליש טפח שהוא חצי אצבע אגודל וא"כ הוא שיעור מועט ממ"ש המעיל צדקה והנה תמי' לי דלמא ברייתא אתי' כרבנן דרחב"א דלא תלי' במאכולות אא"כ הרגישה והפוסקים שהביאו הברייתא לא דקדקו בשומו סלע וכן מצאתי בסדרי טהרה סי' ק"ץ שכ' דברייתא מיירי בנמצא בבשרה שלא תלינן כלל במאכולת ע"ש: בלא"ה נראה שפלתי טעה במ"כ וארך כי חצי הסלע הוא ממש מכוון לשיעור של מ"צ הנ"ל ובתחילה אצייר פה להנך שיעור של מעיל צדקה במראה עגול עיי' ע"ב: