ליקוטי חבר בן חיים ג צב

בדידה קטן או"נ ומשני משום חרש ומעתה נהי דחרשת דעלמא מאכילין אותה תרומה דרבנן וחרשת אשת כהן אין מאכילין משום דאתיא למיכל תרומה דאוריי': ופי' ד' רש"י ע' בחי' רשב"א ואילו ראה רש"א ד' רשב"א לא כ' דפי' רש"י דוחק: תוס' ד"ה דלמא וכו' ובגיטין כ' דליכול קטן או"נ הוא ונ' דהתם כ' ב' פי' אבל אוכלת בגינו והביאו ראי' דפי' שני ועיקר מדלא גזרי' דקטנה אתיא למיכל בתרומה דאוריי' ובשמעתין כ' תוס' דאפי' אין ב"ד מצווין מ"מ לא שייך למיגזר משום זמן מועט: נדה פ' יוצא דופן להפלאה ובל יחל ע' רש"י הכוונה דאיש כי ידור נדר אין לפ' דר"ל ולא קטן דהרי כ' איש כי יפליא וש"מ דרק קטן שאינו מופלא ממעט קרא: תוס' ד"ה לאותן המוזהרין לכאורה יש לתרץ דר"ל אם הגדיל הקטן ואכל ועד"ז גם ק' רש"א הי' אפשר ליישב אלא דלא היא דלמ"ד אכלו אחרים אין לוקין גם הוא אינו לוקה לכשיגדיל מאחר דמופלא דרבנן בעלמא: ובענין קו' רש"א י"ל דה"ק תכא מאחר דמופלא אסמכתא בעלמא לא תאמר שיסברו העולם שהוא דאוריי' ויביאו מעילה על הקדישו מזה אין לדאוג דכ' זה הדבר: רש"י ד"ה ומשני לעולם דרבנן יל"ד דלמא לעולם דאוריי' הוה אבל קטן עצמו לאו בר איסור ולאו בר עונשין וא"ש דמק' קטן אוכל נבילות דאי דרבנן הרי לכאורה לכ"ע אין ב"ד מצווין להפרישו כמבואר ביבמות שם וצ"ל דא"כ האי' מדאוריי' על אחרי' והיינו שינויא דלקמן ואכלו אחרי' אבל השתא לא נחתי' להכי אמנם כ"ז משום דרש"י גריס לקמן אלא הב"ע דמ' דהדר בי' הש"ס מתי' קמא אבל לגי' ידן דלא גרסי' אלא המק' הוא דלא הבין התרצן וביאר לו אח"כ וקאמר לאותן המוזהרין היינו אחרי' שלוקין: ולד' רש"י צ"ל דר' יוחנן דקאמר ביבמות בדמאי הקילו ומ' דס"ל בשאר אי' דרבכן ב"ד מצווין להפריש ואליבא דר"י קאמר וכו': תוס' ד"ה לאותן המוזהרין י"ל דה"ק תנא יכול יהא כשאר הקדש וכדר"ה דגם הקטן לוקה קמ"ל זה הדבר וכיון דאינו כשאר הקדש אמרי' דהקטן גופא אינו לוקה: אמנם הרש"א הק' שפיר למסקנא וכ"כ לעיל ליישב: עד הנה עזרנו נותן התורה ית"ש לבאר סוגי' זו הימים דחקו עלך שלא הגענו ליותר מזה עד ירחיב ד' את גבולנו לטובה אכי"ר: אחר חיתום מתיב ר' ירמי' כ' דר' ירמי' דמק' מ' לי' דע"כ זה מקרי מאכיל בידי' דאי הוה אוכל מעצמו הפרה זו ל"ל הרי בלא"ה אין ב"ד מצווין להפרישו וע"ז משני א"ש אלא מאי אי דרבנן ניחא לך ותק' ג"כ הפרה זו למה הרי אי' דרבנן מותר להאכיל בידים וע"כ דמ"מ רבנן תקנו כאן הפרה שיהא ביני דיני אישות דהבעל מפיר לאשתו ומעתה אף אני אומר לך דאוריי' ומטעם קטן או"נ מותרת לאכול והפרה רבנן תקנוה וכמ"ש: סוגי' דתרי ותרי תחלת דקין תרל"ו יבמות פ' ד' אחין רש"י במתני' ס' קרוב לו וכו' שהי' ח אמות מצומצמות ויל"ד מאחר דמתני' או בכת א' או בב' כתי עדי' מיירי ל"ל לרש"י למנקט בח' אמות מצומצמות' בשלמא אי הוה רש"י מפ' כהרשב"א דבכת א' היינו ששניהם אומרי' ס' קרוב לו וכו' שפיר אצטרך רש"י לפרושי הכי אבל רש"י מפ' דע"א אומר קרוב לו וכו' וא"כ מאי בעי רש"י בזה ונ' דאדרבא רש"י בא ליישב בזה קו' הרשב"א על פי' רש"י דמפ' ע"א אומר קרוב לו וכו' א"כ הו"ל ע"א בהכחשה ולא כלום הוא ותי' הרא"ה בכתובות על קו' כעין זאת דמיירי בח' אמות מצומצמות דעבידי אנשי דטעי והו"ל כגבוה ב' מרדעו' וא' אומר ג' דשני' כשרי' ה"כ שנים כשרי' והן הן ד' רש"י אמנם מה שדחק לרש"י לפי"ז לפ' כת א' ולא פי' כד' הרשב"א כ' ד' רש"י דאם יש כאן ב' עדי' שזרק לה קידושין ס' קרוב לה הו"ל ס דאוריי' כמו שאר ס' קידושין א"וו בהכחשה קמיירי ונהי דאין א' מהם נפסל מ"מ אין לנו על הקידושין כ"א ע"א ושפיר הו"ל רק ס' דרבנן משום דיצא הקול שזרק לה קידושין וע"ד שכ' תוס' בכתובות כ"ב שם עיי"ש וד' הרשב"א כ' דוודאי אי אנו דנין על המקודשת הזאת הו"ל לחוש לס' קידושין אבל מאחר שמת המקדש ועל צרתה אנו דנין לא מחזקי' אי' מדידה לאורועי חזקת היתר של צרתה מה"ת ואולי גם בזה רש"י לטעמי' דס"ל מחזקי' מאי' לאי' ואף דלא דמי לדעלמא מ"מ לא פשיטא לי' כ"כ וע' עוד לפנינו בס"ד: מ"ט כ' רש"י אינה חולצת פשיטא להש"ס דוודאי לא נימא בס' גירושין דתתיבם מאחר דעד עכשו בחזקת אי' ליבם קיימא אבל ע"כ דגם חליצה לא בעי ומ"ט: גמ' ולגבי גירושין לא תנן וכו' וק' א"כ ק' מתני' אהדדי וצ"ל דאדרבא מאחר דידעי' לעיקרא דמילתא והך דגיטין ניחא לי' לתנא לאשמועי' הכא בגירושין לענין חליצה דבר חדש בג' גיטין וגו': גמ' ולא אמרי' שאם אתה אומר חולצת יל"ד מאי בעי הש"ס בזה דיו במה דמצינו דחולצת ומה לי להק' מטעמא דרבה אם גוף הענין מפרך וכ' דבאמת בגיטין ס' לא תנן כ"א מחצה על מחצה ויש לפ' כפשוטו שהגט מוכח מחצה על ד"א שלו ומחצה על ד"א שלה ודלמא התם רבה מודה דבעי' חליצה אלא כיון דעכ"פ לא הוה גיטא מדאוריית' דהרי אגידא בי' שהרי הגט מוכח מחצה בד"א שלו וא"כ שוב שייך למגזר אם אתה אומר חולצת מתייבמת: ונ' הא דפשיטא לן דמתני' דגיטין גם לענין חליצה תנן מגורשת ולא אמרי' דרק לענין כהונה תנן דמגורשת היינו משום דתני עלה בההוא מתני' וכן לענין קידושין ובקידושין הרי בהדי' תנן הכא דחולצת וע"כ גם בגירושין דינא הכי: רש"י דהו"ל ס' דאוריי' כיון דאיכא תרי עדיו וכו' וצריך ביאור רחב במ"פ הס"ד והמסקנא אי תרי ותרי ס' דאוריי' או דרבנן ולפי פשוטו תלי' מלתא הך בפלוגתת הרמב"ם והראשונ' אי ס' דאורי' מה"ת לחומרא או דרבנן ובס"ד הוה ס"ל דס' דאוריי' מה"ת לחומרא ובמסקנא הדרא מהא ואמנם אכתי יק' בין להרמב"ם בין לשאר מפו' מסוגי' זו ונ' לבאר תחלה עפ"י שטת הרמב"ם ונאמר דלכאו' דבר זה אי ס' דאוריי' מה"ת לחומרא או לקולא פלוגתת ר"א ורבנן בכריתות דלר"א דחייבה תורה אשם תלוי אפי' על חתיכה א' ס' חלב ס' שומן א"כ הרי חזינן דס' דאוריי' לחומרא דמי איכא מידי דשרי למכלא לכתחלה ודיעבד מייתי עלה קרבן אבל לרבנן דבעי