ליקוטי חבר בן חיים ג ט

קורא אני גם על כזה ואל תתחכם יותר אל תרדוף להתחכם דווקא בקצה האחרון דהיינו ומתלמידיי יותר מכולם למה תשומם יען המורגל לדרוש ולתור על דרך זה לבד אם לעת לא יעלה לו הגורל, ישומם בישבו בדד, ורגיל אני לפרש מה שאחכז"ל במס' תמורה כשהתלמיד הולך אצל רבו ואומר לו למדני תורה אם מלמדו מוטב מאיר עיני שניהם ה' ואם לא עשה כולם ה' מי שעשהו לזה חכם עשה אותו טיפש לזה טיפש עושה אותו חכם דמק' על היותר הל' דקאמר אצל רבו דעדן על זה אני דן דאם אינו מלמדו האיך הוא רבו, אמנם מוסכם אצלי כשם שהראה הקב"ה למשה דור ודורשיו ומנהיגיו זה ראוי' במקום זה לדור זה כך אלקי' הבין דרכה של חכמה וידע את מקומה, כי לאו מכל אדם זוכה מכל איש ואיש, לקבל שפע תבונתו ולזה הכין המושב יחידים ביתה לכל הרוצה שיושפע לו מקור השפעתו, ומעין תבונתו ונתן לאיש אשר הכין לו חכמה ותבונה כפלים לתושי', וזה טעם ילמוד במקום שלבו חפץ כי החפץ הזה חפץ אלקי וה' העיר רוחו לשאוף בצמא ממבועי היכן לו, וזה אמר' בזמן שהתלמיד הולך אצל רבו אשר היכן לו הש"י אם מלמדו מאיר עיני שניהם ה' השי"ת נותן ברב בינה יתירה ובתלמיד השגה לקבלו ואם לאו עשה כולם ה' מי שעשאו חכם לזה עושה אותו טיפש כי החכמה יתירה שנתן לו ה' בשביל התלמיד הזה, והנה סהדי במרומים כי מכל קריות וחוצות עם ה' אשר ראיתי ובקרתי מעודי עד היום הזה, אין גם אחת נעימה ויקרה אלי כעיר הקודש קהל ה' אלה פ"ב המהוללה יען ת"ל זה המקום אשר ברשות האדם להתנהג כאשר לבו חפץ אם בתום וביושר באמת ואמונה יעשה מה שיעשה, ואין דובר ואין מלעיג ואין מסטין וזה לא ימצא בעוה"ר בערי הפרזות, אמנם בכל זאת עיני לשמיא נטלת ויום יום נפשי בכפי אשא לבל יפיל ה' חבלי בנעימים האלו ונחלתי זאת אשר שפרה בעיני, לא תשפר לנפשי וחלף אבחר דרכי לאות בזה מושב טוב לי להדליק אהלי ממדינתנו אלו, ולשבת בדד בארצנו הקדושה הן בזה כמו בזה, לא אוכל להיות עץ שתול אשר פריו יתן ואך בעבור זאת הפרתי עצתי מאז לבלתי כתת רגלי לחוננן עפר ציון אמנם אשר אם אותר בזה ואבחר מכון שבתי באחת מערי יהודה אתר דציתי עדן בקול קורא לאלקי וחלילה ימנע בכל זאת אבינו הנמצא לשוחריו ממני לעשות פרי לא אמאס בעבור זה שבתי וחפצי ולאמר או חברותא והיכן דברי חכז"ל הלומד תורה בצנעא מכרזת עליו בפרהסי' ומה אעשה אם אותן הילדים אשר הוכנו להניק מתנובות שדיי, מאסו והפכו חוק, ולא אבו לשמוע בקולי קל אליהם אכן זאת אעשה, אחפש ספר מדותיי ואבקש חשבון מנהגי אם לא הייתי ואהיה חלילה בעוכרי אם לא תהלוכי עם החכמים המקשיבים לקולי ושחתי עם יושבי שער וגערתי תחריב ותיבש כהרי נחל דבש וחלב אם אמנם לבי אמר לי האיך תדע מעצמך מקיצוריך ותבין מחסורי כוחך ואין הנפש רואה נגע הגוף כ"ש נגע עצמה וידעת גם ידעת אשר כל מעשינו כלולים מטוב ורע ולב האבן תקדים שלש עשרה שנה אל לב הבשר, ועשרים וחמשה שנים יחלופו ויעבורו טרם נדע לברר מדתינו אי לזאת לא יחרד לבי, אך יתר ממקומו להמליך לבי עלי לבדי, כי אם בדרך הדריכנו קודש הקדשים בו אדרוך ובמסלה הזאת אעלה יען בנותיה אדרוך הלא קול אומר קול דודי דופק לאמור אם לא תדעי צאי בעקבי הצאן על משכנות הרועים ועתה הנה כחך ה' בעצתו להאיר פניו אליך בהיות עיניך רואות שנים כמה פני משה כפני חמה איש כל דרכיו כלכל במשפט ומעשיו במשורה וחפץ ה' בידו הצליח ועתה מה לך לסור מדרך חיים הלזה אשר ראית והתבוננת ורגיל אני לפרש מאמר הכ' בישישים חכמה ואורך ימים תבונה דר"ל החכמה תשרש שרשי' בלבות החוסים בצלה אם תבוא מישישים יען הנסיון מוכיח כי דרכם וחכמתם אשר בהם קשטו עצמן ועלו והצליחו ועשו פרי ושורשו והגביהו למעלה היא הנתיב היושר וזה ואורך ימים שלהם נותן לנו תבונה ועתה מי הוא זה אשר יבוא לגרוע או להוסיף לתקן ולהעדיף עלי אורח חיים למשכיל הקדוש הזה ואיזהו בן עוה"ב ואזנך תשמענה דבר מאחריך וגו' ועתה אם כן איפא סלת לך בנפת שכלך ופלס במשקל תבונותיך והישב ברעיונך ולוח לבך והרם לך בכל עת תרומות מדות מלאך ה' צבאות הזה והי' לנוכח עינך תמיד ואז תדע בעינך נאמנה אם גם חלילה לא יאספו העדרים אליך כי לא ממך ומידך נתן לך אלקי' ואמנם לזאת תחלק לך עיניך זאת כפי אשר חזית והתבוננת וחקרת ודרשת לענינים ארבעה הן הנה ארבע אמות של הלכה אשר מיום נהרס גדר סוכת דוד הנופלת כלולי אהבת ה' בעולמו: הא' הוא הראש הנהגתך בינך לבין עצמך הנוגע לך לבדך וזאת שנית הנהגתך עם התלמידי' ועוד בה שלישי' הנהג' התלמידי' שהן ארבעי הנהגת התלמידי' זה עם זה ואמכם הנהגתך בינך לבין עצמך ה"ה הדרך אשר בו תלך ומסלת הקודש אשר תסליל תכוין מדה אשר לא תהי' הפסדה מרובה משכרה וזה להיות דעתך נערב על הבריות וירגישו החוסים בצלך אהבתך לבבי אל חי ושמחתך בהתקרבם, ואף גם הפרישות אשר תתנהג בו לא יתראה החוצה ומורגלא בפומא רבינו הקדוש זצוק"ל ב"ד ר"ל הבדידות קודש ילבש כי עמוד בר הלבב אהבת הבדידות אמנם צריך להזהר להסתיר דבר זה מאשר סביבותינו למען לא יאמרו מי יגור עם אש אוכלה כי אם ומכנסי בד ר"ל כניסת אהבת הבדידות ילבש על בשרו, ורגיל אני לפרש ועלהו לא יבול ד' רז"ל זה שיחת חולין דר"ל עלה דהיינו בני עמא דארעא המוכנים לעלים דמקיימי אתכליא ג"כ לא יבולו אמנם זה בא מטעם שיחת חולין שלהם אשר על יד זה לוקח נפשות חכם ולא זה בלבד להראות אהבה להמקשיבי' בקול דברי לעשות קול דברו כי אם גם להמתכחשים העושים מעשה זמרי ומבקשי שכר כפנחס גם המה לא יבינו אשר אנחנו בקיאים במעשיהם והיה מרגלא בפומי' זצוק"ל אל תסברו כי תוכלו לכחש לי כי אם ארצה שיעלה על דעתכם ככה וצריך להיות עם עיקש תתפל ולא לגלות לי' ידיעת מסתוריו כי די לנו אשר יכסה עוד הבושה פניו וירצה באהבתנו והכלל פנים בפנים צריך להיות כל אנפין שוה וללמוד זה ממידות בוראינו אשר עוד באנוש נשמתו ויקוה תשובת יציר אדמתו לא יתן להבחין פני רצונו מפני כעסו ואף גם זאת אם יחטא לו איש להעיז פניו נגדו, לא אמר לו גש הלאה כי אם אומצי לי' נפשי' ורגיל הי' לצות לתלמידיו ללמוד ממנו דבר אחד בהם הדבור משנאיו תחתיו מימי לא נצחתי אדם ועי"ז מימי לא נצחני אדם והי' אומר לכו פעם אחת כי מוצא בנפשו שתי הפכיות זעמו רגע עברתי שמורה נצח לאמור בעת יוודע לו עקשות ופתלתל מתלמיד' ואנשי שלומו זעמו עליו רגע ואח"ז יוכל שוב לקרבם אל מלאכת הקודש להשתדל עבורם להגדיל טובתם אמנם יודע ערכם ועד היכן תהא יד חסדו והשתדלותו פשוטה להם' ועד אן תבוא ולא תוסיף ולזה עברתו שמורה נצח וראשית כל לבל