ליקוטי חבר בן חיים ג פה

סי' ט"ו ס"ק ג' שזינה עם אחר כצ"ל: באו"ד וחדשי חיה לא נאמרו ר"ל חיה טהורה ע' בכורות ח' ע"א וע' לקמן סי' ט"ז ס"ק ל': שם ס"ק י"ח צמיחת קרן צ"ע: סי' ט"ז ס"ק ג' משמע בגמ' אולי כוונתו על הא דאמרינן במס' שבת בפ' אלו קשרים בן שיש לו געגועים על אביו: שם ס"ק ה' בין טמא ומ"מ צ"ע שור או שה אסר רחמנא: שם ס"ק ז' דהא פי' רש"י חולין ובפ' הניזקין לא פי' כן וע' תוס' שם: סי' י"ז ס"ק י"ג ומהלכת כד' אמות כצ"ל: סי' י"ח ס"ק א' דבימי שאול המלך וכן פי' רז"ל פ"ז דברכות על פסוק כי הוא יברך הזבח: שם ס"ק כ"ד לא בעי' היזק ניכר ויל"ד א"כ אמאי קיי"ל בחו"מ טבח אומן שקלקל פטור כיון דשומר הוה ואולי התם מקרי אונס: סי' י"ט שמלה חדשה סעי' ג' דדווקא שהמחיצות גבוהות ואם היו מחיצות לבית הכסא מ"מ אסור כנגדן: שם תבו"ש ס"ק ט"ו אלמא דווקא בציצית כצ"ל: שם ס"ק י"ז אחר כל כוס כצ"ל: סי' כ"א שמלה חדשה סעי' ב' שחנו עור החיצון כצ"ל: סי' כ"ג ס"ק א' נבלע ומתקשה וע"ז ק' אמאי הוה נבילה: שם ס"ק כ"ו כל הזריז ומהיר וצ"ע א"כ למה התיז הראש בב"א הוה דרסה ובהולכה והבאה עדיף: שם ס"ק י' לדחוק על הצוואר התם נ' לעין דאדרבא ע"י דריסה זו יוצא הדם טפי: סי' כ"ז ס"ק ג' ולא ממעטי כ"א כצ"ל: סי' ל"א ס"ק ב' ורש"י ידע טפי במלתא כצ"ל: סי' ל"ו ס"ק צ' אבל קולא גדולה לראות כצ"ל: סי' ל"ז ס"ק ט' ב' מראות כשירות ע' פליתי דעתו להטריף אדומה וירוקה כהדדי משום תרתי דסתרי: שם ס"ק י"ח ליכא סי' אלו וודאי דטעה בבדיקתו כצ"ל: שם ס"ק כ' כדכתי' אשפוך את רוחי אבל רוח דהאי קרא היינו רוח חכמה: סי' ל"ח ס"ק א' ע' מ"ש לעיל סי' ל"ז בשם פליתי: סי' מ"ג ס"ק ט' מחצי עובי טחול של עגלים קטנים בטחול כזאת של עגלים וודאי אין בחצי טחול כעובי דינר זהב שהדינר זהב שוה כ"ה דיכרי כסף ומ' לכאורה דשיעור עובי דינר לגסה שבגסות ולדקות כל א' לפי שיעורה ועכ"פ לא הוה יותר מחצי טחול: סוגי' דמסיח לפי תומו שלהי יבמות לסיומא דמ' יבמות מתני' אפי' שמע מן הנשים אומרות וכ' רש"י שלא הי' מתכוונות להעיד ומסיחות לפי תומן דייק רש"י ל' שמע אומרות ומ"מ יל"ד מאי אפי' הרי מסל"ת עדיף דמהני אפי' בגוי גם יל"ד ל' דיו וכ' תנא דידן סבר היכא דאפשר צריך דרישה וחקירה בעידי נשים והנה לולא באת האשה לפנינו להעיד היינו צריכין לחקור ולדרוש אותה ואמנם עכשו שמע זה העד מנשים שאפי' אינו מכיר אותן פלוני מת והם הסיחו לפי תומן ובדידי' לא שייך שום דרישה וחקירה ואעפי"כ דיו וכה"ג שייך רבותא במסל"ת, ועד"ז נבין ד' ריב"ב דקאמר בישראל אעפ"י שהוא מתכוין מאי אעפ"י דקאמר אטו מתכוין גרוע ואף די"ל משום דבעי למימר ובנכרי מתכוין פסול, מ"מ יל"ד ל' בישראל ישראל הו"ל למימר אמנם למ"ש א"ש דמל' דיו דקאמר ת"ק דייק לי' ריב"ב דס"ל לת"ק דדוקא היכא דלא אפשר דיו אבל אילו באה האשה בעצמה להעיד לא הי' דיו כ"א הי' צריך דרישה וחקירה ומ"ה קאמר ריב"ב לא היא כ"א בישראל אעפ"י שהוא מתכוין להעיד ג"כ דיו דע"כ א"צ דרישה וחקירה, ואמנם עפ"י מ"ש הנ"י לפ' ד' הרמב"ם שכ' דבגוי מסל"ת בעי' קברתיו ומ"מ דרך כרוז כגון מאן איכא בי חיואי לא בעי' קברתיו אמנם הא דווקא בגוי משא"כ שמע מפי נשים ישראלות אעפ"י שלא שמע כ"א מתיו ג"כ דיו אף דלא קברתי ובזה יתורץ עוד קושי' אחרת דע"כ מתני' דמכשיר בנשי' דלא כר"ע וא"כ למה לי דנקט נשים אפי' פונדקא גויה נאמנת אמכם בגויה צ"ל קברתי' משא"כ בנשים א"צ קברתיי, וגם לפי קמא א"ש דנקט נשים לדיוקא השומע מהם לפי תומה הוא דדיו בלא דרישה וחקירה משא"כ אילו באת בעצמה להעיד היתה צריכה דרישה וחקירה: הרי אנו הולכין לספוד, ובג"ס מגיה מלספוד וכ' דתרוויי' איתנהו דרך התנוקו' לעשות לשעשוע מה שראו והנה הולכין לספוד ואומרים כעשה כמו שראינו בהספידו של פלוני: בין שהוא מתכוין נ' דס"ד אם במתכוין נאמינו יבאו להכשיר אותו לעדות אחרת ג"כ וא"כ מסל"ת עדיף מני' קמ"ל דלא גזרו, והנה מ' ד' המפ' דאשה דייקא ומנסבא הוא ענין בפ"ע ומלתא דעבידא לאגלויי ענין בפ"ע ותמהו על הרמב"ם למה הביא דווקא טעמא דמלתא דעבידא לאגלויי ונ' דהרמב"ם דעתו דהא גופא דסמכו רז"ל בחומר א"א על דייקא ומנסבא היינו משום דהוה מלתא דעבידא לאגלויי שהרי אם לא מת יבוא אלינו משא"כ בגיטין וקידושין דלא עבידא לאגלויי לא סמכו כלל על דייקא ומנסבא נמצא דטעם זה עיקר ולכן לא הביא הרמב"ם כ"א טעם זה: ל"ש אלא בנתכוין להתיר נ' דדייק לי' זה מל' דמתני' דקאמר מתכוין אין עדותו עדות מ' אם לא הי' מתכוין עדותו עדות וק' עדות מאן דכר שמיה הרי בעי' מסל"ת אלא ש"מ דשייך גם בנכרי מקצת עדות והיינו אם לא נתכוין להתיר ובזה יובן קו' הש"ס דמק' אלא בנכרי היכא משכחת לה אטו לא ידע ממסל"ת אמנם עיקר הקו' דבמסל"ת ל"ש ל עדות ומשני לי' כהאי דבי חיואי דמתחזי כעדות ומ"מ היה מסל"ת, והטעם דמהני להני אמוראי מתכוין להעיד ה"ט דלמאן דס"ל היכא דאפשר צריך דרישה וחקירה היינו בנתכוין להתיר משא"כ בלהעיד לחוד היכא דלא אפשר סמכי' גם אגוי ולמאן דלא בעי דרישה וחקירה פשיטא דבלהעיד סמכי' אמנם בלהתיר די"ל דטעמו עמו משו"ה לא סמכי' עלי': רש"י עדותו עדות ותנשא אשתו כ' כוונת רש"י דוודאי על מה שבא להעיד למשל לענין ירושה לא מהימנא לי' אבל להא