ליקוטי חבר בן חיים ג פב

סי' רפ"ט מוכיח שעשה תשובה צ"ע הרי הוא מנ' מלכים שאין להם חלק לעוה"ב: סי' רצ"ו ד"ה ומכה נשמע לחשוב מחשבה כמעשה ואמנם מצינו ג"כ במעשה אין אדם אוסר דבר שאינו שלו כגון מסכך גפנו ע"ג תבואתו של חבירו לר"י ור"ש במס' כלאים שם: סי' ש"ג והא וודאי קושי' ואולי יש לחלק כיון דלכשיגדיל ג"כ יוכל להיות שלא יהיה בקשירה כגון מסור ומומר הו"ל השתא כעין ספק ספיקא משא"כ לענין כריתות דעכ"פ תפסי קידושין ושייך בגיטין: סי' שט"ו ד"ה ובמח"כ הגאון גם בספרים האחרונים ואמנם התירו גדולי הפוסקים להדליק נר יאהרצייט בערב שבת אחר קבלת שבת ע"י גוי: סי' שי"ט ד"ה ואיידי דאמרינן במלה מורכבת נ' דבתחלה כשאמר הש"י למרע"ה המצוה ומסר לו כל סודותיה אמר לו על הסוד לאו אמור ואח"כ אמר לו דבר אל בני ישראל מה שצוהו לדבר: סי' של"ה לתשלומים אפי' של מצוה עי' בשטה מקובצת כתובות נ' ע"א שכ' לה' דהנוהג ליתן חומש יכול לשמש במעשר השני בכל דבר מצוה כמו שהיה הענין במעשר שני בירושלים עי"ש: סי' ש"מ לא שייך כלל בל תוסיף צ"ע קצת מסוכה: סי' שמ"א ד"ה והל' אמת פשיטא מדרבנן לא אדע מאין פשיטא להמחבר דבחמץ גזרו משום הערמה כדאי' בגמ' ירושלמי אבל בבכור אם הפקיר בפני ג' מנ"ל דגזרו רבנן: סי' שמ"ה ד"ה אברא ראיתי לחתוך אזן על בכור חוצה לארץ אולי גם בזמן המקדש היה פטור דהרי אינו ראוי לבא אל פתח אוהל מועד כדתנן במתני' סוף מ' מעשר שני העלה בכורות מבבל ולא קבלו ממנו אבל צריך לי עיון למה לא יהא אסור משום צער בע"ח: סי' שנ"א ד"ה שוב ערלה בשריפה אולי כיון דאיכא מ"ד דספוקי מספקי להדדי בערלת חו"ל דמיירי מינה הטור ס"ל להטור דבשריפה לכ"ע ליתא: סי' שפ"א מותר בהחזירה לולי דמסתפינא הייתי אומר דהכא התורה התירתו כמו בזרוע בשילה מדאמרה תורה הבשר היוצא אסור ש"מ דהעובר מותר: ליקוטים והערות בשו"ת אמרי א"ש חלק או"ח סי' כ"ג עד דאיכא ס' אולי לא ס"ל לרש"י כן אלא בטעימת קפילא ככרי אבל בטעימת ישראל מודה וצ"ע: סי' ל"א נסגר דבריו צ"ע בזה י"ל דאי ילפי' מג"פ לא תבשל לא יצאו ממקרא א' אבל באמת מ' דהרמב"ם ס"ל כרב אשי וכר' אבהו ונפקא לי' מכל שתעבתי ושפיר כ': סי' ל"ג והרמב"ן בפ' כי תשא ובאגרת שכ' הרמב"ן מא"י הנדפסת בסוף חיבור הרמב"ן על התורה דפוס פ"ב כ' ששקל בא"י הסלע והיה חצי אוקיא כפי' רש"י: סי' מ"ז ד"ה ויש לתמוה ואימא מורכב צ"ע קצת דמהי"ת נימא דקרא אתי לרבות הנעשה באיסור דהרכבת אילן דאוריי' בין בארץ בין בחוצה לארץ: חלק יו"ד סי' ו' עדות מיוחדת צ"ל דאמר שהיו שני שוחטים שם בשעת שחיטה דאם לא היה כ"א א' מאי עדות מיוחדת שייך הרי לא היה כ"א ע"א והשאר עד מפי עד: שם שהוזכרו במשנה טבל וחלה צ"ע הרי גם בטבל וחלה איכא חזקת איסור ואי לא אמרי' מגו במקום חזקה גם התם לא נימא: סי' כ"ה צדיקי הדור ואיכא מ"ד התך זה דניאל וא"כ לא נתחבא כלל מהמן שהרי היה יוצא ובא וס"ל להאי מ"ד דבאמת המן הרגו ובס' יוסף לקח כ' דגזירת המלך לא היה כי אם. עבדי המלך שהיו עבדים באמת וישבו בשער המלך וזה היה טענת מרדכי כי הוא איננו עבד: סי' ס' והחתן נקרא יוסף מרדכי נהירנא כי מרן חתם סופר זצוק"ל כשתדך עם בחור א' שהיה שמו ג"כ משה וקודם קשירת התנאים שלח אליו בנו הגאון מקראקא שיקרא לעצמו עוד שם אחר וקרא עצמו עפ"י עצת גיסו הנז' משה טביה: סי' פ"ח ויותר כ' שהש"י היפר לו וכן הוא במ"ר ע"פ אתה החלות אתה התרת לי שבועה במדין: סי' צ"א בסוף הסי' לפי"ז בשבועות איך אכילה כ' דצ"ל אף אכילה וק' לי' דדווקא שינה תנן ולא אכילה אמנם בירושלמי מבואר דה"ה באכילה דהיינו שלא אוכל שבעת ימים הוה שבועת שוא וכן הביא הרמב"ם, ולא אוכל לעצור במלין סיפר לי איש נאמן כי הגאון ר' עמרם שהיה אב"ד דקהל נואדא והלך לא"י ת"ו סיפר בעת פטירתו מהגאון ר' יושע כ"ץ שהי' אב"ד בקהל ווערפעלעט אשר פ"א התענה הפסקה ממו"ש עד ערב שבת ובע"ש סמוך לשבת נרדם וחלם חלם רע ר"ל והתענה בהפסקה א' כל יום השבת עם יום א' שלאחריו ותמה ושני' על הענין הירושלמי הנ"ל ושאלתי פי רופא יהודי א' בפ"ב מה לרופאים בענין זה ואמר לי כד' הירושלמי כי יותר משבעת ימים אי אפשר וספרתי לו הענין והשיב לי כי ב"ס הגאון ר"ע הנ"ל הלך בימי תעניתו מדי יום למרחץ קר ואז יוכל להתענות עוד יותר כי האדם הרעב אם ירחץ במים קרים יכנסו לגופו ע"י "הפאראס" ט"ו לטרא מים וזה ע"ד הכ' ותבא כמים בקרבו וד' רז"ל רחיצה כשתייה ודע והתבונן: סי' קי"א ורק לאו יש בו ועוד לא תאכלו על הדם שלא יאכל בשר קדשים קודם זריקה ועשה ודם זבחיך ישפך ואח"כ תאכל, ראיתי בס' זכרון יהודה מהגאון בן המחבר שכ' בשם אביו הגאון כשהיו בני ביתו רוצים לקבל תענית הפסקה היה מצוה להם שיקבלו תעני' עד שיאמרו איזו מזמור למען אם ביום ב' או ג' יצטרכו לשאול על נדרם וחכם עוקר נדר מעיקרו ויפסידו את שהתענו ואמנם עד"ז אין צריכין להתרת נדר כ"א לומר המזמור והוא דבר תמוה דא"כ לא מבעי' הפסקה דלא הוה כ"א אפי' תענית יום לא הוה כ"א תענית שעות כמבואר בתוס' פ"ק דתענית וכן אמר מרן הגאון חתם סופר בשם רבו הגאון ר"נ כ"צ אדלער ששמע לתלמידיו עושין כן ומיחה בהם וא"ל לריק יגעתם כי זה תענית שעות ומ"מ תקנה בעי' ומ' שיקבל תחלה תענית ג' ימים ואח"כ יקבל מאותן ג' שני ימי' ואח"כ מאותן שנים יום ראשון וקיי"ל יש נדר בתוך נדר ואם ישאול על הראשון יחול השני ובשני יחול השלישי: