ליקוטי חבר בן חיים ג פ

סי' ש"ה ד"ה ומ"ש מכ"ת לקבלו אחר שלשים לאו דווקא דבגסה חמשים יום: סי' ש"ו להטיל מום בקדשי מזבח צ"ע הרי בכורי חו"ל אין מקריבין למזבח אפי' בזמן הבית כמבואר לכאורה במשנה סוף מ' חלה וע' מ"ש מרן בענין זה לקמן סי' שי"ח: סי' שי"א ואין דעת שניהם להקנות כצ"ל: שם בסוף הסי' והדר ביה בדינא וכן ע' הל אביכן התל בי ולא קאמר עשק אותי: סי' שט"ו אלמותו של נכרי אולי יש לתלות בפלוגתא גבי חמץ אי בשומר חכם וגוי אלם עובר על לא יראה לך ואמנם התם לחומרא וע' מ"ש מרן בענין זה בסמוך סי' שט"ז: שם בסוף הסי' ס' בכור וע' בסמוך סי' שט"ז: סי' שט"ז הרי לא הועיל כלום צ"ע לפי מאי דמסיק שם רב מרי קנין גמור מקני א"כ אפי' אדרבנן לא עבר משא"כ בהפקר כיון דרבנן לא שרי ליה כלל כמו בחמץ א"כ הוה עבר אדרבנן כמו בחמץ אם יסמך ת"ח אביטול לחוד: סי' שי"ז הרי הוא גדול יש לעיין א"כ למ"ד כדקי"ל נמי גזל גוי אסור מן התורה א"כ מצינו גוי חמיר מישראל דמציאת קטן ישראל מן התורה אין זה גזל ומציאת קטן גוי אם הוא בר דעת יהא בה גזל מה"ת וצ"ע: שם בד"ה והה שלא הוזכרה מכר חמצו בזול וצ"ע לפי"ז אם לא מכר לנכרי בזול כ"א נתייקר החמץ בפסח כמורגל ביין שרף ובא ישראל אחר ולקחן מהנכרי מה דינו: שם בד"ה אמנם אם הנער ואי בתר מנהגיהם וא"כ היה הדין כן אפי' הנכרי גדול רק שהוא אונמינדיג (דבמדנתיכו) הוא עד כ"ד שנים לא הוה המקח מקח: סי' ש"כ לאכול יכול להפריש אינו יכול לא זכיתי להבין כיון שאין הבעלים כאן הפרשתו לאו כלום דהו"ל תורם שלא מדעת בעלים דבעי' שיהא שלוחם וצ"ע: סי' שכ"א כל ישראל ערבים ומטעם שומע כעונה ונ"מ לעם שבשדות אליבא דר"ג דליכא כעונה: שם בד"ה וזה לשונו הא כל מה דאיהו וכו' צ"ע הרי דרשי' מכם בכם חלקתי ולא באומות וא"כ מקבלין מאומות אפי' מעובד ע"א דוודאי שחיטתן נבילה ותק' לדידן קו' מרן זצוק"ל וצ"ע: סי' שכ"ד ד"ה והנלע"ד אך רצה שלא יבינו צ"ע אם לפני העם היה בן אוריה מה זה שצם דוד ושכב ארצה וכי בעונו בן אוריה כתפס שיתענה עבורו: סי' שכ"ו בד"ה והנה ראי' הלח"מ כ' בהג"א לפנינו הגי' בהג"א שם רגמ"ה נתאבל על בנו כשהמיר דתו י"ד יום ק"ו לשכינה ולא הוזכר מיתה כלל ומסולק הפלפול שפלפל מרן זצוק"ל ופי' ד' הג"א אם על מיתת הגוף והנשמה י"ל חלק לעוה"ב מתאבל ז' על מיתת הנפש שלא יהי' לה עוה"ב ק"ו לי"ד יום: שם בד"ה אודות אמירת קדיש ואלישע אחר לא עשה מעשה אולי מה שהניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכיי' היה סי' שעשה תשובה: שם מת ישראל אסור בהנא' מן התורה ע' רמב"ן פ' שמיני על פסוק אותם תאכלו מבואר מדבריו שגם מת נכרי אסור בהכאה מן התורה עיי"ש ובאמת צ"ע מאחר דאי' הנאת מת ממרים ילפי' והי"ת נימא דגם מת גוי אסור בהנאה וע' במשנה למלך ה' אבל שנסתפק בזה: באו"ד ד"ה אך בני ישראל רובן פ' כי תצא כצ"ל: סי' של"ח אפשר בן השונמית בצ"ע א"כ לא נתקיים פי שנים ברוחך אלי וכ' דלזה כוון מרן במה שסיים אלא לרז"ל שניהם מותו: סי' שד"מ אבל בפנויה לכאורה לאו כל פנוי שוין דפעמים יש לו אח ובלא בנים ואשתו זקוקה לנער פנוי זה ואם נחזיק קול שמת הנער נפטרנה מן החליצה: סי' שמ"ה ולזה צדקו דברי הש"ך צ"ל ד' הב"י ע' ש"ך שם: שם באו"ד וכן אנו נוהגים וע' חתם סופר חלק או"ח סי' קנ"ט מ"ש לדחות ד' היעב"ץ: סי' שמ"ז אות י"ב אני ולא השליח לכאורה פשט הכ' ולא יתן המשחית ר"ל אני ולא השליח כי השליח לא יהיה לו רשות כ"א עפי' ה': סי' שמ"ח הל' כמיקל בז' ימי המשתה אולי שייך לומר כאן מוטב להקל באבל ושלא לעשות מעשה בידים דאינו עושה מעשה שמחה ולא להקל בז' ימי המשתה וינהג אבילות דעושה מעשה בידים: סי' ש"כ בין יו"כ וסכות צ"ל בין ר"ה ליוה"כ סי' שנ"ב בימי החול ראיתי במהרי"ל פ"א היה מהרי"ל אבל ושמר בשבת אחר מנחה על פתח ביהכ"נ לשמוע ברכו ואח"כ הלך לביתו הרי דגם בימי מהרי"ל לא היה מנהג לקבץ מנין לאבל בביתו ואולי התם במוצאי שבת דווקא משום מבואות האפילות: סי' שנ"ג ואין חילוק בין ס"ת שלם לאו דווקא ע' שו"ע או"ח סי' של"ד דס"ת שאין בו ללקט פ"ה אותיות אין מצילין אותו בשבת מפני השריפה: באו"ד ובמדרש איתא והוא ג"כ במס' דרך ארץ: סי' שנ"ו שאין משוח מלך וגם זה מוקשה מקרא דיחזקאל ודוד עבדי נשיא להם לעולם וגם מקרבן הנשיא בסוף יחזקאל שמפטירין בפרשת החדש: שם אם לא כך ראינו בעינינו עי' ס' יסוד מורא לראב"ע שהאריך בדברים אלו ושפתים ישק: הערות וליקוטים בס' יהודא יעלה חלק יו"ד סי' א' די"ג שכה לבר מצוה הלה"מ לכאורה לאחר שהביאו שערות ומ"מ בעי' י"ג שנה ג"כ ומזה מיירי הרא"ש והאי טפס אפי' שערות לא הביאו: סי' ז' מסופק הפלתי ובתבואת שור סי' ל"ג החליט לאסור עיי"ש: סי' י"ח דעכ"פ עדותו משוי לי' ס' טרפה לא ידענא אם לא אמר שלח ואחוי ואין הבעלים מאמינים לו מה ריעותא יש אם לא בבהמת גוי: שם באו"ד דעתידין לפסול וא"כ מה לי בדקן עכשו מה לי בדקן אתמול: סי' כ"ג דלמא מחשב לע"ז לכאורה היינו דווקא אם הגוי קאי על השוחט במקום שחיטה והנה אפי' אין גוים נכנסים ולא שייך זה מחשב שהרי אינו יודע כלל זמן שחיטה, א"נ קרא לר"א ע"י שליח ישראל מיירי: