ליקוטי חבר בן חיים ג עו

כלל י"ח סי' ב' שמא יש בה כשיעור צ"ע הרי הוה ס' חסרון ידיעה ולא מחשב לס"ס: שם סי' י"ד לא הגיע לכוליא צ"ל לחריץ: כלל כ"ד סי' כ' כשעור ובשר חופין ע' שו"ע וצ"ע: כלל כ"ז סי' י"ב ובל"י חולק אולי טעמו דדלמא משום דנעשה בו מעשה טריפות השליכוהו: כלל ל"ב סי' ד' אין לך חתיכה צ"ע חתיכה דקה ורחבה מאי איכא למימר: שם סי' ה' לכלי ראשון שעל האש כצ"ל: כלל ל"ו סי' י"א קשקשים קטנים מותר ודווקא שנוכל אח"כ להסירן: כלל ל"ז סי' ג' שני פעמים ויש סמך בזה דאין חדש עיבור עולה מן המנין: כלל ל"ח סי' ח' בסוף הסי' לא תעבור בסיכון ומרן הגאון חתם סופר זצוק"ל הקפיד לסכן דווקא ע"י בגד צמר עב פלאנעלל או פילץ והנסיון מוכיח כי ע"י בגדים אחרים עוברי' התולעים אפי' כפלים עשר פעמים גם לא סמך על סכון בחומץ יין כי בחומץ יין כמעט כל טפה היא תולע משא"כ בשאר חומץ: שם סי' כ"ב אזי בוודאי יש ס' אמנם לרוב פעמים נמצא בפירות מתולעי' קרטין עגולות שחורות ברוב הפרי וכמדומה שהם ביצת התולע וא"כ אין כאן ס' וצ"ע: שם סי' כ"ו ס' נגד הפרי צ"ל התולע: כלל ל"ט סי' ב' העידו עליו מאה עדים צ"ע למה יגרע מפרה שילדה כעין גמל שמותר ואמאי לא ליהנו: כלל מ"ד סי' ו' יוצא מהחלב צ"ל מהחתיכה: כלל מ"ה סי' י' ס' נגד כל החלב צ"ע למה לא תיסגו כנגד מה שחסר מן החלב: כלל כ"ג סי' ב' אינו אלא מדרבנן כל אלו לאו דווקא דהאיכא קבוע דהוה דאוריי': כלל כ"ד סי' ר' מה היה האיסור וכעין ראיה לזה מסתם כלים של נכרים דחשיב כה"ג ס"ס: כלל כ"ח סי' ג' דאפי' חומץ ע' מגן אברהם סי' תמ"ז מ"ש בזה: כלל ס"ה סי' י' שאור של גוי לחמץ אבל משום ס' חלה יליש תחלה עיסה קטנה ובה יחמיץ העיסה גדולה: כלל ס"ו סי' א' דבר שבשלו גוי כצ"ל: כלל ס"ז סי' ג' שקורין שמאנט ובל' אשכנז סמעטן: כלל ע"ה סי' ס' שהרי כבוש הוה הכנה בכבוש גופי' איכא למ"ד דבעי' ג' ימים והכא בטעם יין שאינו מזוג תליא מלתא שהוא יותר מחלק ששה ביין וכבוש הוה נו"ט יותר מששים וצ"ע: כלל צ"ג סי' ב' וכן הנשבע לקיים אבל לקיים לא מקרי שבועת שוא דילפי' מקרא נשבעתי ואקימה דנשבעין לקיים המצות: כלל צ"ח סי' י"ג צרה ועברה כצ"ל: כלל ק' סי' ד' הגה"ה ולכן לא כתבתי שייך לקמן אחר סי' ה': כלל קט"ז ס'י י"ב מותר לאיש למשמש כצ"ל: כלל קי"ז סי' י"ט כיון די"א דאין אנו בקיאין צריך עיון אמאי מחמרי' עפ"י טעם זה אפי' לא שמשה: כלל קי"ט שנים תחובות איך חוצצין ובס' כרם שלמה הביא ראיות דגם תחובות חוצצין עיי"ש: כלל קכ"ב סי' י"ב ונקבו נקב ע' באר הגולה דבכלי עץ בעי כמוציא רמון וכן הסכמת גדולי הפוסקים: באו"ד בסוף פסול אם לא סתמו בסיד וצרורות: כלל קכ"ד סי' ו' מותר ליטול כרבלתו צ"ע למה לא יהא אסור משום צער בעלי חיים: שם סי' ח' דאין שליחות לנכרי וא"נ הוה שליחות אין שליח לדבר עבירה: כלל קכ"ט סי' ב' רק עד צה"כ צ"ע א"כ לא התענה ביום החופה דהחופה תהיה אחר צאת הכוכבים: כלל קל"ד סי' ב' ואם יש לו מטבע צ"ל מעט: שם סי' ג' שאר מינים לא מהני כצ"ל: כלל קל"ט סי' ח' לקבל אחריות בוועקסל שקורין (טראטע) הנהוג בזמן הזה וידוע כ' המוכר שטר צריך לכתוב (שירא) וממילא האחריות על המוכר צריך לכתוב בפי' (שירא) "אהכע אבליגא" או יעשה היתר עסקא: כלל קמ"ט סי' ח' וד' הש"ך לא זכיתי להבין כ' כוונת הש"ך דאם הכוכבים כ' עדן קטנים ביותר הטעם מפני שעדן החמה באופק הרקיע והיה כאשר תשקע החמה אזי יראו הכוכבים בינונים וא"ש: כלל קנ"ב סי' כ"ב השומע מאחר כ' דווקא אם האחר חזר וסיפר כל ענין הגידוף עד שסיפרו העדים לפני הב"ד: כלל קנ"ג סי' א' די"ל דלא דמי לתפלה כ' דדין זה תלוי בפלוגתת הפוסקי' לענין הבדלה ע' ברא"ש סוף מ' תענית: שם כלל קנ"ג בסוף הסי' ע' טו"ז שם ורש"ל וצ"ע: ליקוטים והערות נוב"י מה"ק חלק יו"ד סי' ח' ומה נ"מ הלא אפי' הי' לו בדיקה אולי נ"מ בשהיה במיעוט קמא דקנה דאם וושט יש לו בדיקה כשר ע' שו"ע סי' כ"ג: סי' כ"ו שר' יוחנן מתיר בכבוש לכאורה מהך דמייתי בפ' אלו עוברין דשרה ענבים במים בכלל משרת ענבים ג"כ מוכח דכבוש אסור לכ"ע סי' ל"ט שאין מתירין ניצוק א"ל שאנן מתירין: סי' מ"א וזהו פשוט וברור וע' טו"ז סי' ע"ט ס"ק ג' דחולק על זה: סי' מ"ג עומדת בימי זיבה צ"ע דהיינו לד' הרמב"ם דאפי' בימי ספירה צריכה מה"ט לחשוב ז' וי"א אבל לדידן כיון דעברו י"א יום לאחר טהרתה מאי זיבה שייך: שם ד"ה והנה הרמ"א מהרי"ל ספוקי מספקא לי' כצ"ל: סי' מ"ו ד"ה ומ"ש מה' חיים ד' הב"ח המה ד' נביאות כצ"ל: סי' ע"א לא היה אז לכל ישראל בכלל רק ס"ת אבל רז"ל במ' ב"ב אמרו כי י"ג ספרים כ' משה באותו יום ונתן א' לכל שבט ושבט וצ"ע: שם ובוודאי לא היה ספר בידם לכאורה מאחרי שנמשח דוד ע"פ ה' למלך היה מצווה להיות ס"ת עמו אלא שהכ' אומר והיה כשבתו על כסא מלכותו וכ' לו וזה לא היה עדן: סי' פ"א נילף במה הצד מרבית ואונאה עי' ב"מ פ"א ע"א תוס' ד"ה לעבור וצ"ע סי' צ"ט וד' הטור צ"ל הטו"ז: