ליקוטי חבר בן חיים ג עב

שם טו"ז ס"ק ד' כדאי' בגמ' אבל לפי מ"ש הר"ן בשבועות שם דמטעם חזי לאצטרופי חייב וודאי אין סברא לחלק: סי' רל"ו ש"ך ס"ק ל"ב לא הביא כ"א הר"ן: ש"ך ס"ק ל"ג שבועת בטוי לעבר כצ"ל:. סי' ר"מ טו"ז ס"ק א' רמי בר תמרי כצ"ל: שם טו"ז בסוה"ד לאו לא תקפוץ וא"כ מאי ק' לי' סעי' א' מהשבת העבוט התם נמי כ' לאו לא תשכב בעבוטו: סי' ר"מ טו"ז ס"ק י"ב כ' דענין תפלה זאת הרני כפרת משכבו לא קאי על עונש גיהנם דאם ח"ו יפרע הש"י עונש אחד של גיהנם בעוה"ז מי יוכל לעמוד וע' בראשית רבה פ' לך לך הקב"ה בירר לו המלכיות כי אם קאי על חיבוט הקבר המכונה בשם משכב ועל חיבוט הקבר לא תנן י"ב חדש ולא תנן רשעים דווקא אלא דבס' השואל מ' דאין חיבוט הקבר לצדיקי' עיי"ש וע' רש"י סוכה כ' ע"א ד"ה הריני כפרת ר' חייא ובניו מ' מדבריו דהכוונה כל היסורין שיבאו על הבן או על התלמיד יבקש שהיסורין האלו יכפרו גם על אביו ורבו: שם טו"ז ס"ק י"ג נשאלתי מדוע לא נהגו לומר על חכמי התלמוד כשמזכירין שמם זכרונו לברכה וכ' דהרי אין מזכירין את שמם רק על דבר הלכה שאומרים משמם וכל הזכר הוא לברכה בין לזה שהל' כמותו בין לאידך דמ"מ אלו ואלו ד' אלוקי' חיים משא"כ בחכמים אשר אחר חתימת התלמוד שמותר לחלוק עליהם ואם לא כוונו בענין לאמתה של תורה אין זכרם בזה ח"ו לברכה ולכך אומרים כי אנו מזכירין אותן לברכה אפי' אם ק' עלינו קצת בדברי' נתלה החסרון בקצר דעתינו ומטעם זה נהגו כל הראשוני' כמו הר"ן וכיו"ב לכתוב על כל זכר וזכר זכרונו לברכה: שם טו"ז ס"ק ט"ו נלמד מיעקב צ"ע דלמא שוין וגדול עדן מנ"ל: שם טו"ז ס"ק י"ז דהטור מחלק ועד"ז לא פליג הטור על הרא"ש: שם טו"ז ס"ק י"ט דכ' אבי' ראה מד' הטור והגאון ראו"ו רמז דא"צ לזה דהוא מכלתא פ' יתרו הובא ברש"י יתנו שם וישתחו איש לרעהו מי הקרוי איש זה משה שחייב אדם בכבוד חמיו והוא תימא שלא זכר זה הטור וראית הטור תמוה דשאול מלך הוה ושפיר קראו דוד אבי וכ"ת מלך במלך א"צ לנהוג כבוד הרי כבר אמרה אביגיל לדוד עדן לא יצא לך מוניטון בעולם וכמו שפי' רז"ל דבריו במ' מגילה ואולי לענין שלא יחייב מיתה המורד בו דווקא אמרה: סי' רמ"ב ש"ך סס"ק א' ורבי שאני אמנם מצינו בעירובין פ' הדר שאמרה בת רב חסדא לרב חסדא לא בעי מר מיכם פורתא ולא אמרה לא בעי אבא וגם תי' הד"מ ק' מהתם דמאי רבו מובהק שייך בבתו וצ"ע: שם ש"ך ס"ק ט"ז ופי' רש"י מד' רש"י אלו כ' בהדיא דאף המשניות לא היו כתובי' עדן בימי חכמי הש"ס כי אם מסודרים בעל פה: שם ש"ך ס"ק י"ט אפי' אז שינה מעט כצ"ל: שם ש"ך ס"ק ל"ח ולקמן רסי' רפ"ב זה שייך להלן לסעי' י"ח: שם ש"ך ס"ק מ"ו למקצת חכמים וכן הוא בריב"ש סי' שפ"ו: שם ש"ך קיצור בהגהת הוראות או"ה אות א' ע' ר"ן ע"א ז' ע"א ושלטי גבורים שם: סי' רמ"ה סוף הסי' ברמ"א בנו ובן בנו קודמים ע' חתם סופר חלק או"ח סי' י"ב י"ג: סי' רמ"ו ש"ך ס"ק י"א קודם חורבן הבית צ"ע דההוא מעשה דעמד השואל ביבנה היה ולאחר חורבן הבית ואמנם הדין עם הש"ך דעד ימי ר"ג למדו תורה מעומד: שם ש"ך ס"ק י"ג סברין מימר כצ"ל: שם ש"ך ס"ק ט"ו אבל מדינא מותר וכן הוא בברכות כ"ה ע"א הני ציפי דבי רב, הני גני והני גרסי: סי' רמ"ו ש"ך ס"ק כ"ד כר' אמי ור' אסי ע' ברכות ה' ע"א ומגילה כ"ט ע"א: שם טו"ז סוף הסי' וכן הוא בגמ' פ' כל כתבי תיתי לי דכי חזי' צורבא מרבנן דגמיר מס' עבידנא יומא טבא לכולוהו רבנן: סי' רמ"ט טו"ז ס"ק א' לענין לקנות מצות וכן הוא בשטה מקובצת כתובות פ' נערה באושא התקינו אל יבזבז יותר מחומש עיי"ש ודווקא בגברא דאמיד שעושה מפני כבודו: שם באר הגולה או"ק ה' ע' חתם סופר חלק יו"ד סי' רל"א וד' באר הגולה צ"ע: שם רמ"א סעי' י"ג ומ"מ מי שמקדיש ע צמח צדק סי' כ': סי' ר"נ ש"ך ס"ק ג' ע' ב"י אה"ע סי' כ"ח: סי' רנ"ב ש"ך ס"ק ה' שייך לקמן סעי' ה': שם ש"ך ס"ק י"א בשביה אינו יכול כ"ב דצ"ל ולאפוקי מ"מש בית שמואל אה"ע סי' ע"ח ס"ק ב' והענין דהש"ך אזיל לד' המחבר והבית שמואל לד' רמ"א: סי' רנ"ג טו"ז ס"ק ד' בין שלחן שלהם לשלחן שלנו: באו"ד ד"ה אבל אין מביאין כצ"ל: שם ש"ך ס"ק ח' ונמוקי יוסף כ' כצ"ל: סי' רנ"ו ש"ך ס"ק ז' שבאו עניים הרבה וגבו כצ"ל: סי' רנ"ז ש"ך ס"ק ג' לתת חשבון צ"ל ואין צריך לתת חשבון כ"ה בדרכי משה: סי' רס"ב סעי' ח' רמ"א עבר ומל בלילה ע' תוס' קידושין כ"ט ע"א שכ' דמילה הוה מ"ע שהזמן גרמא דאין מלין בלילה ש"מ דלא יצא דאל"כ יק' לפי' תוס' מאין מלין בשבת תוס' חדשים במשניות קידושין א במשנה דכל מצות עשה עיי"ש: סי' רס"ג מחבר סעי' א' ע' חכמת אדם דירוק היינו גרי"ן או גע"ל וצ"ע: שם ש"ך ס"ק ח' בסוה"ד שאסור למול אולי לרפואה שרי יותר משאם מכוין למילה ורוצה להיות גוי מהול וכן מטין ד' הטו"ז פה וע' טורי זהב לקמן רס"ח: סי' רס"ו ש"ך ס"ק ט"ז מדמסיים העיטור כצ"ל: סי' רס"ז ש"ך ס"ק י"ח ואז גופו קנוי כצ"ל: שם טו"ז ס"ק ש ותימא על הרב ע' כסף משנה פ"ז מה' עבדים שם כי ד' הרמב"ם מ' כהר"ן: סי' רס"ח מחבר סעי' ה' מברך צ"ע דלמא יחזור בו קודם טבילה ונמצא בירך לבטלה וע' טו"ז ס"ק ד' וצ"ע: סי' רע"א ע' פנים מאירות חלק ג' סי' ל"ב בענין הלאקי"ר של הפארגוועכט: שם טו"ז ס"ק ב' דנפיש זוהמי צ"ל לא פסק זוהמתן ע' שבת ק"ח: שם טו"ז ס"ק ג' ומצינו בו שהוא בדבור ובתרומה כ' ונחשב ומצינו שהוא בלא דבור כצ"ל: שם באו"ד שיש עליה סיד הראשון וע' מ"ש הרא"ש סוף ה' ציצית בזה וצ"ע: