ליקוטי חבר בן חיים ג ז

ופ"א בא אליו בעל תוקע בפ"ב שמו היה ר' שמואל דייטש וביקש מאתו ללמוד עמו כוונת התקיעות וכמ"ש המג"א בשם של"ה ופתח לו החומש והראה לו יום תרועה יהיה לכם ואמר לו כי לקיים מצוה זאת הוא שיכוון לא זולת: ביום שמיני עצרת אמר שמעתתא בין מנחה למעריב בסוגי' מיוחדת שהיה מצוה ללומדה על ימים אחרונים של סכות ולאחר שחשכה הלילה התפלל עם הצבור בביהמ"ד מעריב ואחר מעריב עשו ההקפות רק כמו שנדפסו במחזורי' בלי שום תפלה גם לא העמידו ס"ת על הבימה לאחר ההקפות ואמירת שמע ישראל וכו' שררו לפני הס"ת על הכל ואח"ז שר הרב הצדיק מו"ה מרדכי פישל סופר ד' זמירות מאותן אשר חיבר מרן זצוק"ל ה"ה מה נכבד היום וגו' ואח"ז חלקי ה' וצור לבבי ואח"ז אמלא פי תהלות ואח"ז ה' אלקי' חיים ומלך עולם ואח"ז אמרו אין כאלקינו ותרגמו כל חרוז בל' אשכנז ואמרו לפני הס"ת הללוי' אודה ה' בכל לבב ועל כל פסוק ענו הציבור הללויה והיה מקפיד מרן לומר אח"כ גם מזמור אשרי איש ירא ה' במצותיו חפץ מאוד כי הראשון שבח הש"י והשני שבח כ"י והכניסו ס"ת להיכל ואמרו עלינו ואח"כ תפלה למשה ומזמור יושב בסתר ואח"ז אדון עולם בניגון ימים נוראים: ולאחר הסעודה שוב נקבצו אליו התלמידי' ונותן להם מיני כסנין ויין כיד המלך וכל א' מהתלמידי' שר אי זו זמר והיו רגילין לשורר אדיר אלקינו ברוך אדונינו והיה מקפיד מרן להפוך החרוז לומר ג"כ ברוך אלקינו אדיר אדונינו שלא יהיה כ' כשתי רשויות גם הי' מוחה מלומר לימוד אדונינו כי למוד מי שקיבל תלמודו מאחר כ"א לומר לומד גם זמר אדיר לא ינום גם זמר אין אדיר כבור אינו גם זמר יבא אדיר בוראינו והיה מרן מקפיד לומר יבא ויביא מבשרינו וכל אלו השירים שרו ג"כ לפני מרן בליל א' של פורים אחר סעודת התענית אלא שהוסיפו ג"כ לשורר אורה למרדכי זמר זה הובא בימי שמושי מא"י ת"ו ע"י הרב מה"ו אברהם וואלפסזאהן והזמר האחרון היה בין בפורים בין בש"ת אדיר הוא אדירים עמך ישראל וגו' ולאחר זמר זה הלכו התלמידי' לביתם והיה על הרוב סמוך לחצות ובפורים שמח מאוד אם אמר א' מן התלמידי' איזו דרוש בשיעורי הזמן ומה גם אם נשתמש באיזו מחידושי מרן: בבקר דש"ת התפללו כעלות השחר ונשאו הכהנים כפיהם בשחרית ובכל נשיאת כפים היה עומד מכוון כנגד פני הכהנים ולא אמרו הציבור שום פסוק כ"א ג"פ הרבש"ע המוזכר בפ' הרואה ולאחר שחרית אמר עלינו וכן בכל שבת ויו"ט ומזמור של יום ואח"ז הוציאו ס"ת ועשו ההקפות כמו בלילה והיה מצוה לקרוא בכל קריאה שבעה קרואים ואח"כ כהן ולוי שנית וכן עשו שבעה פעמים ואח"ז קראו לכל הנערים ולג' חתנים ומרן היה בכל שנה חתן תורה ושאר החתנ' נמכרו ולא הניחו לקרות א' מן הבחורים לשום חתן ובדידי הוה עובדא שכיבד לי א' חתן מפטיר ולא הניחוני והכניסו ס"ת אחרי אשר אמרו הפיוט' הנדפסים אשר בגלל אבות וכו' והתפללו מוסף ואחר מוסף אמרו שוב תפלה למשה עם יושב בסתר ובשמיני עצרת היו אומרים אחר מוסף למנצח על השמינית תהלים י"ב ובימי חוה"מ מזמור מ"ב ומ"ג ובימים ראשונים של סכות עוד נודע ביהודה ובר"ה פ"א ובשבועות ס"ח ובפסח כל ימי הפסח ק"ז ובפורים אחר התפלה כ"ב ובש"ק אחר מוסף קי"א ואח"ז עלה לביה"כנ ועשה שם ג"כ ההקפות ועלה בכל פעם תחלה לשלישי ואח"כ לחתן תורה: אחר סעודת יו"ט באו יקירי הקהלה לבקרו ובשאר יו"ט היה זמן הביקור בליל שני של יו"ט הן ברגלים הן בר"ה ועל הרוב נמשך זמן הביקור עד שעה סמוך לחצות ומעולם לא ישב בליל ב' של פסח אל הסדר קודם שעה זאת ביום ז' תשרי השלים בכל שנה החומש עם התלמידי' ע"ש שהיה יום לידתו וקיבל כל א' מן התלמידים שהיו שם ד' צ"ל לקנות בהם לחמי חלב וכן קיבל כל תלמיד בתענית ער"ח ובשני וחמישי מהמתענין בליל הו"ר וכן בליל שבועות אמר עם התלמידים הסמוכי' עליו כל התיקון הנדפס חוץ מהתפלה שניי' לאחר ספר ראשון והתפלה על תיקון כרת אותן לא נאמרו גם לא אמרו בשבועות תרי"ג מצות אחרי כי יאמרו אותן בתפלת מוסף ובהו"ר הלך לישן אחר התיקון שהיה על הרוב במשך ב' שעות אחר חצות: ובליל שבועות היה כבר עמוד השחר וצוה לבחור שהי' ישן לומר כל הברכות מע"כי עד גומל חסדים טובים ואח"כ ברכת התורה ואמר לתלמידי' שיכוונו לצאת בזה עד אחר שיעמדו משינת שחרית שהיא אז במקום שינת הלילה וכ"כ יעב"ץ בס' עמודי שמים ובהו"ר היה מקפיד שלא לאגוד ההושענות והוא הקפיד על עץ עם י"ז ענפים כמו שהובא במג"א ובתפלת שבועות אמרו כל הפיוטים דהיינו בשחרית אחר י"ח ובמוסף בתוך התפלה וכן שיר אקדמות בנערותו שמעתי מפיו היה מתענה מי"ז בתמוז עד ת"ב ובימי הישישות עכ"פ לא אכל מאכלי בשר מי"ז בתמוז עד ת"ב ואך לעת זקנתו לא קיים כ"א מר"ח עד התענית בשנת תקצ"ח היה חלוש עד מאוד אחר תענית י"ז בתמוז והוצרך לאכול בשר עוף בשבוע ראשונה אחר ר"ח אב שלא היה עדן שבוע שחל ט' באב והצטער ע"ז עד מאוד ובבא ת"ב הפציר בו הרופא עד מאוד שלא להתענות ולא שמע לו וגם שמר מנהגו שלא אכל בעט"ב יותר מרוטב (איינברענזו"פע) ושכב בליל ט"ב על הארץ ובכל זאת השלים התענית בשלם ובבקר אחר התענית בא הרופא לבקרו ואמר לו דרך שחוק כי אף שנהג עט"ב כמנהגו הנ"ל היה לו תענית טוב יותר מהרופא: ביום התענית הביאו לו לעת ערב קודם תפלת ערבית אחר צאת הככבים משקה (קאוו"ע) וש"מ דטעימה מותר קודם ק"ש של ערבית והמג"א בה' לולב נסתפק בזה לענין טעימה קודם נטילת לולב בליל פסח האריך עם הסדר עד שעה אחר חצות ברוב השנים ובלילה שניה בכל שנה ולא הקפיד על אכילת אפיקומן קודם חצות וכל אריכתו היה עם הילדים והילדות הצעירים ותרגם כל תיבה שבהגדה וביאר תוכן הענין מבלי לומר שום דרוש כלל: בביה"כנ אחר ערבית לא אמר מעולם הלל למרור לקח בכל שנה לכל בני ביתו חזרת שקורין (סאלאטה) כד' הח"צ בין לברכה בין לכריכה ושכר איזו בחורים שהיו בוררים אותו ע"י (שפעקטיף) שלא ימצא עליו שום תולעת והנשאר בלילה השניי' מן הסדר בשלו לו ביום ב' ע"ד שיורי מצוה וזולת זה לא בא (סאלאטה) לביתו כלל לוקח הג' מצות דהיינו העליונה עם התחתונה והפרוסה באמצע בירך המוציא והמסובין ענו אמן ולא בירכו המוציא כלל וכן בכל שבתות ויו"ט הצריכים לחם משנה ופירס כזית לכלא' מהמסובין ואח"כ