ליקוטי חבר בן חיים ג נט

טו"ז ס"ק י"ב במרדכי בשם ריב"ק ע' הגהת אשרי שם תמצא דריב"ק חולק לגמרי על הר"ן וא"כ אין ראיה מדבריו: ש"ך ס"ק כ"ו צ"ע לא ידענא מאי קושיא דבר זה תליא בחילוק שיש בין מפרקת לשובר בה עצמות והמחבר פסק כב' החילוקים לחומרא: טו"ז ס"ק ט"ו בסוה"ד אירע לו הוראה בשחיטה כצ"ל: סי' י"ט ש"ך ס"ק ג' חוץ מברכת המזון לאו דווקא דגם ברכת התורה דאוריי': סי' כ' ש"ך ס"ק א' וכדאי' בתוס' שם עיין שם וצ"ע: טו"ז ס"ק ב' בסוה"ד יש לחלק צ"ל להקל פרי מגדים: טו"ז ס"ק ז' אבל כשאינו מגביה ע' פרי מגדים שפתי דעת וצ"ע: ש"ך ס"ק ח' לא שייך למגזר וע' בר"ן שכ' הטעם משום צער בעלי חיים וזה לא שייך לכאורה כ"א בלא החזיר וא"כ שפיר שייך למגזר משום צער בעלי חיים דאוריי' אף דלענין אי' לית לן בה ואמנם ע' בתורת הבית הארוך דמפ' לד' תוס' כד' הש"ך ע"ש ודוק: סי' כ"א טו"ז ס"ק ב' לענין טריפה ע' בר"ן במתני' פ' השוחט: סי' כ"ב ש"ך ס"ק ו' ע' מנחת יעקב כלל ט"ו ס"ק נ' ועיי"ש. ש"ך ס"ק י' בהגה שם ע' מנחת יעקב סי' ל"ד ס"ק ט': סי' כ"ג שו"ע סעי' ב' ע' תשו' חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"א. שם בהגה ואם נמצא ע' פנים מאירות חלק ב' סי' מ"ב בענין אם חתך באצבעו: ש"ך ס"ק ד' ודקדק כן מדקאמר עד שיצא כצ"ל: שם רמ"א סעי' ו' והמנהג להטריף ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' י"ג: סי' כ"ד ש"ך ס"ק י' ע' פרי מגדים: ש"ך ס"ק כ"ג ע' פרי מגדים: באו"ד ומד' הרמב"ן והמעיין בד' הרמב"ן שם מ' אפכא וכן בתוס' מ' אפכא לד' בה"ג ואפשר יש כאן טעות סופר וצ"ל דמד' הרמב"ן מ' דטריפה ומד' תוס' מ' דכשירה: ש"ך ס"ק כ"ד ע' פרי מגדים: ש"ך ס"ק ל' ויקרענהו צ"ל ויעקרנהו אבל משום בל תשחית לכאור' אסור: טו"ז ס"ק י"א והוה לי' למימר טעות הדפוס צ"ל והלל"מ ר"ת והלכה למשה מסיני וכן הוא בר"ן: טו"ז ס"ק י"ד ע' פרי מגדים ואני כתבתי בחידושיי דוודאי יוכל השוחט לעמוד על זה אלא אם לא בדק לא חזר ומרגיש מנפשי': טו"ז ס"ק י"ז ע' פרי מגדים: סי' כ"ה טו"ז ס"ק ד' ולא ממשנה השוחט בלילה ע' תבואת שור: סי' כ"ז ש"ך ס"ק ב' ע' חתם סופר חלק יו"ד סי' י"ח י"ט: טו"ז ס"ק א' תשו' הגאון מהר"י לוי ע' חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"ג: באו"ד סדר קדשים וזרעים וטהרות זרעים נוהג גם בזמן הזה בא"י וגם טהרות עדן היו נוהגין בימי חכמי הש"ס: סי' כ"ח שו"ע סעי' ד' רמ"א בופל"י שהוא שור הבר עסי' רצ"ז ש"ך ס"ק ה': ש"ך ס"ק ה' לא מברכין בציצית ותפילין הנה במזוזה וציצית שפיר יש ליישב כיון דמקטנותו לא היה בלא ציצית ובלא מזוזה אימתי יברך שהחינו וגם בתפלין י"ל כיון דמחנכין הקטן בתפלין קודם י"ג שנה ואז לא שייך שהחינו דעדן אינו מצוה וממילא גם בתר הכי שוב לא מברך כמו בציצית כנ"ל ועוררני תלמיד א' דלפי"ז גר היה לו לברך על כלם שהחינו: ש"ך ס"ק ז' דאינה מברך משום גזירה ומ"מ צ"ע למה לא נגזור משום גזירה שמא יתיר חלבו דהרי עכ"פ החלב אסור משום דלמא חוששין לזרע האב וא"כ גם בתייש הבא מן הצביי' נגזר: ש"ך ס"ק י"א בסוה"ד והוא משנה צ"ע דאטו אם כסהו הרוח קיים מצוה והרי אם חזר ונתגלה חייב לכסות: ש"ך ס"ק כ"א בסוה"ד ובעט"ז ע' פרי מגדים: טו"ז ס"ק ח' כמבטל חבירו וכו' ע' פרק הגוזל קמא גבי אילן העומד לקוץ ובא אחר וקצצו דחייב ליתן לו עשרה זהובים אף דליכא ברכה כלל: טו"ז ס"ק י' תלוי לפי השיעור צ"ע מה ענין שיעור לכאן וע' מ"ש פרי מגדים בטו"ז ס"ק י"ב וזה לא שייך כאן: טו"ז ס"ק י"ב ע' פרי מגדים: נקודת הכסף סי' י"ג ס"ק ד ולפע"ד אף דיעבד כצ"ל: שם ס"ק ו' נמשך אחרי העט"ז כצ"ל: שם באו"ד מ"מ מ"ש באות ט' כצ"ל: סי' י"ד בש"ך ס"ק י"ב כצ"ל: שם סי' ט"ו ס"ק א' למי שיודע דרכו כצ"ל: שם ס"ק ב' כאילו רמא לא ראה כצ"ל: שם סי' ט"ז ס"ק ט"ו ע תבואות שור: סי' י"ט ס"ק ט' אם לא בירך קודם כצ"ל: סי' כ"ט טו"ז ס"ק א' דאס"ס קאי צ"ע מ"ש דרוסה מכל איסורין המפורשין בתורה דאמרי' בהו ס"ס להקל וע' פרי מגדים: שם טו"ז ס"ק א' שם באו"ד דגם הך טריפה הזהיר הכ' כצ"ל: ש"ך ס"ק ד' היינו בתחלת ברייתה ולא כ"כ רש"י חולין שם וע' כ"מ פ"י מה' שחיטה: ש"ך ס"ק ה' ודלא ככסף משנה צ"ע הרי גם הרמב"ם כ' כן בהדיא: ש"ך ס"ק ט' ודלא ככ"מ שם ע' מה שכ' לעיל ס"ק ד' וגם בזה תימא וצ"ע: שם נקודת הכסף בסוה"ד לקותא הוה בכלל חסורה ונטולה כצ"ל: שם דגמר כמבואר לקמן סי' כ"ז כצ"ל: באו"ד ויחי' י"ב חדש צ"ע דאטו טריפות זה מן הבטן ואי נמי נימא דידעי' מחיים שהיה לו לקותא מי ידעי' דמטיא למקום חריץ: סי' ל' שו"ע ע' נודע ביהודה מהדורא קמא חלק יו"ד סי' ה' מהדורא תנינא סי' י"ב י"ח י"ט: שם ובעוף המים ע' צמח צדק סי' ע"א: סי' ל"א טו"ז ס"ק ד' כ"כ ד"מ צ"ל תה"ד: סי' ל"ב שו"ע ע' נודע ביהודה מה דורא תנינא סי' י"ז ומהדורא קמא סי' כ"ב: סי' ל"ג שו"ע ע' נודע ביהודה חלק יו"ד מהדורא קמא סי' ח' ט' ומהדורא תנינא סי' ט"ו חתם סופר חלק יו"ד סי' כ"ד כ"ה כ"ו כ"ז כ"ח כ"ט: שם שו"ע סעי' א' רמ"א שניטל חרטומו וע' פרי חדש תבואות שור בענין ערלת הלשון: