ליקוטי חבר בן חיים ג נז

כה"ג לישנא בתרא אמנם הרשב"א בחי' חולין שם חולק על הא דתר"י: שם ד"מ או"ק א' צריך ליתן לו שכר חומש צ"ע הרי שינה מד' בעל הבית ואמאי צריך ליתן לו שכר חומש: ד"מ או"ק ב' קאי אמ"ש הטו"ר צאמן על הגויל: סי' רפ"ב ב"י ד"ה אסור לישב על המטה וכ"כ מד' הראב"ד וכ"כ הרשב"א פ' מי שמתו: שם ב"י ד"ה כ' הרמב"ם תפוחי זהב בביהכ"נ של כפרים הו"מ למימר של כרכים דאין ביד ז' טובי העיר למכור: סי' רפ"ו ד"ו או"ק ב' בענין שהדלת נ' דלת לאו דווקא ה"ה מחיצת סדין: סי' רפ"ט ד"מ או"ק ג' שומר דת ישראל צ"ל דירות ישראל כ"ה בכל בו שם: שם ב"י ד"ה ומ"ש ונראה שאם שינה סכנה ואין בה מצוה טפי הו"ל להק' כדמק' הש"ס אר"פ דאמר מרובעות הל"מ וק' עלי' מההוא דעגולה הו"ל לשנויי דס"ד למצוה בעלמא וכ"ת דהתם שאני דקתני סכנה א"כ באחורי הדלת ג"כ קתני סכנה ואמנם הנ"י אפשר דווקא קאמר משום דסכנה קתני קתני לא זולת: שם ד"מ או"ק א' דאז אינה משמש כצ"ל: סי' רצ"ג טור שהוא ספק ספיקא למ"ש תוס' פ"ק דכתובות סוגי' דפתח פתוח דבעי' ספק אחד מתיר יותר מחבירו דאל"כ מקרי שם אונס חד צ"ע מאי ס"ס שייך כאן: סי' רצ"ד ב"י ד"ה ומ"ש רבינו הלכך בא"י ספיקא כמי אסור ע' לעיל סי' כ"ט מ"ש הטור בשם הרמב"ם לחלק בין דרוסה לשאר טריפות: שם ב"י ד"ה וכ' התוס' בהנאה ולא בשתיה וכ"כ הרמב"ם פ' י' מה' מאכלות אסורות: שם ב"י ד"ה ומה שחולק הרמב"ם אפשר שטעמו דכל המיקל בארץ הל' כמותו בחו"ל: סי' רצ"ה ב"י ד"ה ומ"ש רבי' אילן באילן נכנסין שרשי הגפן צ"ל הירק: סי' רצ"ו ב"י ד"ה ומ"ש הרמב"ם אסור לזרוע דלאו בני תורה אנן טפי מבני בשכר כ"ש דאסור כצ"ל: סי' ש"ה ב"י ד"ה ומ"ש שהם שתי אונקיות בפ' יש בכור ובאגרת שכ' הרמב"ן מירושלים הנדפס אצל הרמב"ן על החומש כ ששקל שם שקלי קדש והיה השקל חצי אוקיא כרש"י: שם בד"ה כ' בת"ה ועל פנויה בת כהן כצ"ל וכן הוא בת"ה שם: סי' ש"ז ב"י ד"ה והרמב"ם שפסק שמותר להרגיל שהיה מפ' לכאורה רב חסדא דלא מוקי רישא ג"כ מה"ט וכן ר"י בר אבין ע"כ פליגי אמערבא ולמה לא נפסק בשל סופרים כר"ח ור"י בר אבין: סי' שי"ח טור ריש הסי' וחייב במתנות ע"ש וצ"ע: סי' שכ"ג ב"י ד"ה ומתבטלת ברוב שכ' הרמב"ן בד' הרמב"ן מיושב קו' הר"ש למה הצריכו כלל א' לאור ליבטלה ברוב: סי' שכ"ה ב"י ד"ה ומ"ש לכן כשמצרפין משום דהוה כאויר וק' וא"כ צירוף סל ל"ל אם לא בחצר שאינה מקורה וצ"ע: שם ב"י ד"ה כ' הרמב"ם אלא ברעבון כצ"ל: סי' ש"ל ב"י ד"ה שני גויים שראה כן בירושלמי וע' בכ"ש על חלה פ"ד משנה ב': סי' של"א ב"י ד"ה ואח"כ מפריש א' מי' שעקר הדין ממקומו וע' ב"ב פ"א ע"ב מבואר ג"כ דלעולם פליגי: שם בטור סוף הסי' ומוכרו לכהן ע' משנה למלך פ"ט מה' מעשר ומ"ש שם בליקוטי: סי' של"ג בטור בסוף הסי' דבר תורה ראשית הגז נוהג האידנא ל' הטור ק' להולמו והכי הו"ל למימר ד"ת ראשי' הגז נוהג בחו"ל אלא שנהגו העם כר' אלעאי דאמר אינו נוהג: סי' של"ד ב"י ד"ה מנודה שנות אלא שסוקלין את ארונו כצ"ל: סי' של"ד ד"מ או"ק כ"ד בשוגג אין מנדין וכן תרגום יונתן על פ' ויפדו העם את יונתן ארי בשלו עבד: סי' של"ה ב"י ד"ה ויכלל אותו עם חולי ישראל ופרש"י שמתוך שכוללו והפלאה בס' פנים יפות כ' דהטעם ע"ד תפלה עושה מחצה וק"ל: סי' של"ח בטור סוף הסי' ואם נתרפא צריך להתודות צ"ל להודות וכן הוא בטור עם הב"ח: סי' שס"ז ב"י ד"ה כ' הכל בו ואפי' מת גוי וכ' דדווק' כשאין שם פסל: סי' ת"ב בטור סוף הסי' וכ"כ בה"ג וכן הוא בהדיא בירושלמי פ' אלו מגלחין וע' קרבן עדה שם: ליקוטי' והערו' על ש"ע יו"ד עם נו"כ סי' א' סעי' א' מחבר מותר ליתן לו לכתחלה ע' תבו"ש אם אין כאן מי שיבדקנו: רמ"א יטל קבלה ע' פנים מאירות חלק ב' סי' ג' אם אב יכול ליתן קבלה לבנו: שם ברמ"א אם כטל פעם אחת ע' צמח צדק סי' ע"ג: טו"ז בהקדמה ד"ה ואגב אורחי' וק' לא נימא המעיי' בד' תוס' לא יק' לו כלל דמי סוטה עקרם לעשות שלם בין אשה לבעלה וכמו שד' רז"ל שצוה הש"י למחוק שמו על המים לעשות שלום בין איש לאשתו וז"ש תוס' דאם לא שכב היינו ההן דזה אנו רוצים אבל בגט עיקר כוונת הגט אם ימות שלא תזקק ליבם ושפיר נקרא ההן מה שאומר אם ימות יהא גט ומה שמתחיל באם ולא ימות הוא שפותחין בזכות תחלה: שם באו"ד אין שייך אל תפתח פה ע' תוס' פ' האומר שם כ' בהדיא כי צ"ל אם לא שכב דפותחין בזכות תחלה: טו"ז ס"ק ב' ע' תבו"ש ס"ק י"ח: טו"ז ס"ק ג' דלכתחלה צריך סכין ארוך אינו מדוקדק דאפי' בסכין ארוך אסור בקדשי' לכתחלה: טו"ז ס"ק ו' ע' תבו"ש ס"ק כ: באו"ד ותו בסי' י"ח כצ"ל: באו"ד בפלוגתא דר' טרפון ור"ע כצ"ל: ש"ך ס"ק א' ע' ש"ד חו"מ ססי' ל"א ותומים שם וע' בית שמואל סי' ע"ז ס"ק א ש"ך ס"ק ב' לקמן ססי' ס"ה ע' פמ"ג: ש"ך ס"ק י"ז ע' תבואת שור: ש"ך ס"ק ח' ע' תבואת שור ס' ב' סעי' י"ח: שו"ע סעי' ג' רמ"א ומי שדרכו ע' נודע ביהודה מה"ת חלק יו"ד סי' א': ש"ך ס"ק י"ק ע' תבו"ש: ש"ך ס"ק כ"א ע' תבו"ש: שו"ע סעי' ה' וקטן ע' תבואת שור: ש"ך ס"ק כ"ג כשדרכו בכך ע' פרי מגדים ותבואת שור: