ליקוטי חבר בן חיים ג נו

שם ב"י ד"ה ומ"ש ואם נפלו צרורות שייך בי' לשון חלחול: שם ב"י ד"ה מקוה שיש בו כ"א סאין המ' סאה דחסר המשכה צ"ל דקסבר המשכה: שם ב"י ד"ה שיעור המשכה דפחות מג' הוה לבוד וע' תוס' סוכה י"ז ע"א ד"ה אילא איכא בסו"ד דלא אמרי' לבוד להחמיר וי"ל: שם באוד לא שייך המשכה אלא ע"ג קרקע: שם ב"י ד"ה מקוה שנסדק חרדלית שטף מים היורדים מדליו של הר בי"ש סברי כצ"ל: באו"ד לא נחלקו אלא בחרדלית שהן המים הנגרים: שם ב"י ד"ה והרוקח כ' פסולים להטביל ידים צ"ע דל"ד בה"ג שאובין בכלי מותר להטביל בהם הידים: סי' רי"ב ב"י ד"ה הנודר מן הבשר לא אכיל מיניי' ההוא יומא דהקזה כצ"ל: סי' רכ"א ב"י ד"ה ומ"ש וה"ה אם יש לשמעון ע' בנ"י ב"מ פ' איזה נשך בהא דאמר רבא מותר לומר הילך זוז והלוה לחבירו דינר דפליג אהרא"ש בזה וע' במשנה למלך פ"ה ממלוה: סי' רכ"ו ב"י ד"ה והרא"ש כ' כופין את הנודר והרמב"ן ז"ל כ' דלא כייפינן כצ"ל: סי' רכ"ח ב"י ד"ה כ' מהרי"ק דבפני שלוחו ע' רשב"א נדרים שם דכשנדר הוה כבפניו: שם ב"י ד"ה כ' הרשב"א שאלת ראובן נשא אשה דחשש לד' ר"ת ובחי' רמב"ן פ' השולח שם הסכים בהדיא לד' ר"ת: סי' רל"ד ב"י ד"ה מסר האב דעדן לא נכנס לרשות בעל וכ"כ הרמב"ן והרא"ה שם ואמנם בשטה מקובצת הוכיח דע"כ רש"י לא ס"ל הכי ועיי"ש: שם ד"מ או"ק ז' ד' הד"מ צע"ג: סי' רל"ט ב"י ד"ה והנשבע על דבר מצוה מיהא תפשוט צ"ע הש"ס לא קאמר כ"א כיון דלאו דאוריי' לא אצטריך קרא למעוטי אבל תפשוט ליכא: שם ב"י באו"ד שאינו מפו' בתורה שבועה חלה עליו י"ל בשב ואל תעשה קאמר ולא פליגי דידי' אדידי': סי' ר"ע בסופו בטור דכ' אבי ראה ע' ביאורי הגאון מהרא"וו שרמז כאן למכלתא פ' יתרו הובא ברש"י שם על פ' וישתחו איש לרעהו וד' הטור תמוהים: שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' ונ"ל כיון שהוא רשע דלא בגזילה מיירי כוונתו דבגזילה קיי"ל רשות יורש לא הוה כרשות לוקח וע' תוס' ב"ב מ"ד ע"א ד"ה ונוקמא: סי' רמ"ב ד"מ או"ק א' ברבו שאינו מובהק אמכם בפ' הדר א"ל בת רב חסדא לרב חסדא לינם מר פורתא ולא אמרה ליבם אבא פורתא ובבת מאי רבו מובהק שייך: סי' רמ"ו ד"מ או"ק ח' להתחיל ללמוד בלילה וכן הוא בש"ס סוף תענית ובפ' יש נוחלין עיי"ש: שם הגהו' מהרל"ח או"ק ט"ז כ' דלמד כן צ"ע דהוא תלמוד מבואר מו"ק ט' ע"ב עיי"ש: שם ד"מ או"ק כ"ח ארז"ל אסור לדבר דברי' בטלים יומא פ' א"ל הממונה: שם או"ק כ"ט אפי' מתוך הל' שאינה פסוקה כצ"ל: סי' רמ"ט ב"י ריש הסי' הוא מפסיד כלו נ' דלאו דווקא קאמר דהרי משתכר בכל שנה: שם ד"מ או"ק ב' וכ"מ פ"ב דביצה עיי"ש וצ"ע: סי' רכ"א בדק הבית גמגומי דברי' אולי כיון למ"ש הטור רס"י רמ"ח עיי"ש: סי' רנ"ב ב"י ד"ה אבל הר"ן ועוד דכיון דגמ' דברי' אלו צריכין עיון וע' מ"ש ב"ח בזה: סי' רנ"ח ב"י ד"ה האומר תנו מאתים זוז ינתנו לעניי אותה העיר חסר כאן אין לו לכוף להיורש לתת לעניי אותה העיר: סי' רס"א ב"י סוף הסי' שאינו עובר אלא בשב וא"ת ע' שבועות כ"א ע"א פלוגתא דר"י ור"ל וצ"ע: סי' רס"ו ב"י ד"ה אלו הקטן בשבת אפי' מע"ש לצורך המילה שרי: באו"ד אלא לאחר המילה כצ"ל: שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' אבל לפני המילה דלית בי' מעשה דשבות דאית ביה מעשה כצ"ל: שם ב"י ד"ה לשון הרמב"ם ומוכרח הוא ע' כ"מ פ"א מה' מילה שפי' ד' הרמב"ם ע"ד אחר: שם ד"מ או"ק ב' מחללין עליו שבת דבריו צ"ע דהרי אהא דאין ספק דוחה מייתי לה הרי"ף עיי"ש: סי' רס"ז ב"י ד"ה עבדי צאן ברזל בסוה"ד וכ"פ הרמב"ם ע' משנה למלך שם: שם ב"י ד"ה המשחרר ב' עבדי' לה ולא לה ולחברתה: שם ב"י ד"ה ומ"ש עוד בסוה"ד וכבר כתבתי כן: סי' רס"ח בד"ה ד"ה והרשב"א כ' שלא יבא יום שלישי למילה בשבת כצ"ל: סי' ע"ר ד"מ או"ק ב' שאין לו מה יאכל וכ"כ הכ"מ פ"ו מה' ס"ת עיי"ש: סי' ער"ד בטור ריש ס' ומספיק לכל הספר צ"ע למה יספיק אמירה אחת לכמה חדשים שכותב ועוסק בנתיים באכילה ושתיה ושינה: שם ב"י ריש הסי' יהודה שחינו כ' בספר ולפי"ז ה"ה אם יכתוב יהודה במקום יהיה וכיו"ב כל התיבה פסולה וצ"ע: שם ד"מ או"ק א' להשביח כר של חול פי' לדידן דקיי"ל מדליקין מכר לכר במקום מצוה אכחושי שרי: סו' עכ"ה ב"י ד"ה והרמב"ם ז"ל כ' פתוח מכאן ומכאן סתומה ע"כ כצ"ל: שם ב"י ד"ה כ' הגהו' מימון בסוה"ד כזה צ"ע א"כ מ"ש שם דנקט הא בכל תיבה דינא הכי: סי' רע"ו ד"מ או"ק א' וכן גר תושב צ"ע הרי בלא"ה גר תושב פסול משום וקשרתם וכתבתם: שם בד"ה כ' באו"ח בכתיבת משיטה כצ"ל: שם ב"י ד"ה כ' הרא"ש כדי שתתייבש התיבה: סי' רע"ז הגהו' מהרל"ח או"ק י"א לא ידעתי מקומו איה והוא בע"א פ' ר' ישמעאל סוגי' דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו: סי' ר"פ ב"י ד"ה ומ"ש בנכנס הקרע והכריחו לפ' כן ולי' נ' דקו' תוס' ד"ה הא דלא עפיצן דחקו להרמב"ם: ב"י ד"ה ושאל א"א דטעמא משום דמגניא כצ"ל: סי' רפ"א טור סוף הסי' ומ"מ יל"ד למה לא חילק הטור בין אשכחי' בפעם ראשון וא"ל או לא מאחר דהטור פסק כרבא פ' הניזקין שם: שם ב"י ד"ה ומ"ש נמצא ביד מין דנקטינין כלישנא בתרא ע' תר"י פ' אלו דברים גבי נוטל אדם ידיו שחרית דלא, שייך