ליקוטי חבר בן חיים ג נה

סי' קכ"ט ב"י ד"ה חבית של יין שנמצאת בכרמו של גוי לכאור' דווקא אם רוב גנבי ישראל ע' תוס' ב"ב שם: סי' ק"ל ב"י ד"ה כבר נתבאר שאין יכולין להריק לתוכו: סי' קל"ב ב"י ריש הסי' וא"ת כי לא נתכוין ע' פרישה שהק' הא היזק שאינו ניכר שוגג פטור: שם ב"י ד"ה מי ששכר פועלים א"ר פפא כגון כצ"ל: סי' קל"ד ב"י ד"ה והשתא מ"ש רבי' ואצ"ל אם היו המים ר"ל דכה"ג אפי' חזקיה מודה ע' רש"י שם: סי' קל"ה ד"מ או"ק ג' אין לו תקנה צ"ע אמאי לא מהני עירוי ג' ימים: סי' קל"ח ב"י ד"ה כ' הרשב"א שא"א להכניס הגת ובתוס' פ' ר' ישמעאל שם דיכול לשהות כלי בתוך כלי ראשון ודינו ככ"ר עיי"ש: סי' קל"ט ב"י ד"ה האליל ותשמישו ומ' לרבינו וי"ל מדאצטריך קרא לאסור תקרובות ש"מ כוי יש לו ביטול: סי' קמ"א בטור והרשב"ם חשב צ"ל והרמב"ם: שם ב"י ד"ה והא דאסרי' בלא גוף שלם צ"ע דפני אדם כ': סי' קמ"ב ב"י ד"ה ויש לדקדק בד' רבינו ובכלאי הכרם שאם גרף כצ"ל: סי' קמ"ה ב"י ד"ה כ' עוד הר"ן במס' ע"א שם: שם ד"ה ואעפ"י שב"ח דכיון דהאי איסורא אינו אלא דרבנן צ"ע הרי מקראי ילפי' לה בגמ' שם: סי' קמ"ז ב"י ד"ה ואסור להזכיר דאע"ג דהרא"ש פשיטא לי' כצ"ל: סי' קמ"ח ב"י סוף הסי' והאידנא כ' הרשב"ם כצ"ל: סי' קנ"א ב"י ד"ה ולענין מ"ש משום דקנס הוא צ"ע דמ"מ אי תפיס לא מפקי' מיני': סי' קנ"ב ב"י ד"ה ומ"ש ואם הוא אדם חשוב ויש לדחות וכן מ' מד' הרא"ש והטור דלא חלקו כ"א בשולח לביתו: סי' קנ"ח ב"י ד"ה ומ"ש אבל המינין הל' כד' המיקל צ"ע: סי' קנ"ט ב"י ד"ה מומר שכפר בעיקר אלא שאוכל נבילות וע' משנה למלך פ"ה ממלוה בענין זה: סי' ק"ס ב"י ד"ה ואפי' רבית בדברי' ואם כפ' האי מחזיק לו נ' דהיינו שנותן לו הודאה ומחזיק לו טובה על שזכה לקיים מ"ע אם כסף תלוה ע"ד שהמנהג אחר מצות אחרות לומר יישר כחך: סי' קס"א ב"י ד"ה ורבית דאוריי' מ' דקיי"ל צ"ע דבדף ס"ה ע"ב אמרי' בהדיא והל' כר"א עיי"ש: שם ב"י ד"ה והיכא שבא לעשות דלא נשנה דין זה אלא לדורו: סי' קס"ב ב"י ד"ה אשה שלותה ככר דאלמא מ' מדבריו על מלחמות שם שלא פי' כן ד' הרי"ף: סי' קס"ו ב"י ד"ה והלוני ודור בחצרי וכ' הסמ"ג צ"ל והרב המגיד: סי' קס"ט ב"י ד"ה ומד' א"א בסוה"ד וכן אסור צ"ל מותר: סי' ק"ע ב"י ד"ה וכ' הר"י קרקוז"א וכ"כ המרדכי דגוי בתר ערבא אזיל: סי' קע"ה ב"י ד"ה כ' הריב"ש בסוה"ד בל' מכירה צ"ל בל' שכירות: סי' קע"ו שיאמר לו עשה עמי: סי' קע"ז ד"מ או"ק ב' אם אין לו עסק אחר צ"ע דבאין לו עסק אחר מבואר בש"ס דלא סגי מותר שליש וגם בב"י לא מ' כן: שם בב"י ד"ה כ' המרדכי צ"ע למה יקרא זה רבית: שם בב"י ד"ה ואם היה כ' בשטר נרשם עלה ע"ח צ"ל ס"ח: שם ד"מ או"ק ה' כגון של עדים צ"ל שכל עדים: סי' ק"פ ב"י ד"ה ומ"ש בין ביד אפשר שלמדה ואפשר מטעם חצי שיעור אתי עלה דגם כאן שייך חזי לאצטרופי: סי' קפ"ב ב"י ד"ה ואם ליקט שער לבן לא הו"ל לאתסורי כלל ואולי משום דחזי לאצטרופי והוה כחצי שיעור: סי' קפ"ד ב"י ד"ה ובשעת וסתה לומר שיש סמך ובסמוך גבי הנץ החמה כ' ב"י בשם הריב"ש בהדיא דהוה דרבנן וכל' הר"ן כאן: שם ב"י ד"ה ומיהו אם בדקה והרמב"ם השמיט דין זה ובה' דעות פ"ד כ' בהדיא שלא יבעול ביום שיצא לדרך עיי"ש וצ"ע: סי' קפ"ח ב"י ד"ה וכ בתה"ד ויש בו משום צ"ל ממש: סי' קפ"ט ב"י ד"ה ומ"ש אבל אם קפצה כשני הלשונות נ' טעמו משום דקיי"ל ווסתות דרבנן: שם ב"י ד"ה ומ"ש עוד וכן זקנה או משום דקיי"ל כוותי' ד' אלו תמוהין וע' טו"ז: סי' ק"צ ב"י ד"ה ואם יש לה י"ב משהגיעו ימי הנעורים ומ"ש רש"י שהביאה שערו' לא תוך הפרק קאמר דהרי קיי"ל תוך הזמן כלפני זמן אלא בלא ידעי' אם היא בת י"ב: שם ב"י ד"ה ומ"ש אפי' עברה ואיתא להא ואיתא להא כצ"ל: שם ב"י ד"ה כ' המרדכי בשבועות כתבתי בסי' קפ"ב צ"ל קצ"ו: שם ב"י ד"ה כ' הרשב"א יש ווי שהורה כ"ש לבעלה דכתמים דרבנן: שם ב"י ד"ה ומ"ש בשם הרמב"ן היכא דבדקה בשיעור ווסת כצ"ל: סי' קצ"ב ב"י ד"ה והרי"ף והרא"ש מס' להו בהי מיניי' וי"ל דגם הרמב"ם מס' לי' ולכך בתבועה דהוא דרבנן פסק לקולא ובנדה דאוריית' פסק לחומרא: סי' קצ"ד ב"י ד"ה ומ"ש רבינו או וולד דטריפה חיה צ"ע הא נקובת הוושט נבילה ולכ"ע אינה חיה: סי' קצ"ה ב"י ד"ה והרמב"ם כ' סתם פי"א כ' ה"ה שם שרמז על מ"ש הרמב"ם בה' אישות וצ"ע: סי' קצ"ז ב"י ד"ה ומ"ש רבי' בשם ר"ת ללכת לבית הטבילה עד שתחשך וצ"ע הא חפיפה צריכה להיות מבע"י: סי' קצ"ח ב"י ד"ה וכ' סמ"ג בשם ר"ת ולגבי טבילה דכנגד הבשר צ"ל דשלא כנגד הבשר: שם ב"י ד"ה כ' עוד הרמב"ם והג"א כ' ע' הג"א ס"פ ראוהו ב"ד וצ"ע: סי' ר"א ב"י ד"ה וכ' בס' בעלי הנפש אבל היכא דהוה כצ"ל: שם ב"י ד"ה וכ' ר"ח דניקבה למטה בשוליה כצ"ל: שם ב"י ד"ה והרמב"ם כ' כפשטא דכמה יהא בנוקב כצ"ל: שם ב"י ד"ה ומ"ש וכן אם פקק בלא אבנים או צרורות כצ"ל: שם ב"י ד"ה והראב"ד כ' עד שיהיו המים שבתוכו מעורבים כצ"ל: באו"ד שהשידה והתיבה ככלי שניקב: שם ב"י באו"ד דהא סתם שידה כ' דצ"ל ככלי ר"ל שמחזיקין יותר ממ' סאה דאינם מקבלין טומאה: שם ב"י ד"ה ולכך נ"ל ולא נקטה לענין כצ"ל: