ליקוטי חבר בן חיים ג נג

שם ד"מ או"ק י' כדאמרי' סוטה ע' סוטה שם וד' הד"מ צ"ע וע' בש"ך: סי' כ"ט ב"י ד"ה ומ"ש דח' מיני טריפות ומ"מ יש לדקדק ע' מ"ש בזה הגאון ר"א ווילנא בביאורו לש"ע יו"ד: שם ד"מ מנ"ל לבעל המסדר התלמוד ע' לחם משנה יישוב לקו' זאת: סי' ל"ג בטור והוא בכיס צ"ל ככיס: שם ב"י ד"ה ודע דבפ' השוחט באמת רק לענין פסוקת הגרגרת מיירי התם ועי' רש"א בכורות כ' ע"ב בתוס' ד"ה חלב דנקובת הושט טריפה ולא נבילה: סי' ל"ד ב"י ד"ה ומ"ש רבינו ובעוף שיוכל לקפל הרצועה: סי' ל"ו ב"י ד"ה ומ"ש רבי' בשם הרשב"א ואין דבריהם נראין וע' בכסף משנה וצ"ע: שם ב"י ד"ה נקבו ועלה בו קרום ומצאתי כתוב והוא ברש"י פ' אלו טריפות ד' מ"ג: שם בד"מ או"ק ב' ובמרדכי פ"ק דחולין וכ"כ ב"י סי' נ' בשם הרוקח: סי' ל"ו ב"י ד"ה אבעבוע ובעל העיטור כ' זה המנהג להתיר כצ"ל: שם ד"מ או"ק ו' ריאה שצמקה צ"ל שנימוקה ר"ל שנשפכה כקיתין: הגהות מהרל"ח או"ק ב' ומצאתי בבדיקות ישנים וכ"כ רש"י בש"ס שם: סי' ל"ח ב"י ד"ה ומ"ש או ירוקה וכל מראה קרוג כצ"ל: ד"מ או"ק ג' וכ' המהרי"ו וכ"כ הרא"ש: סי' ל"ט בטור וכ"ש כ' צ"ל וכ"ח כ': שם ב"י ד"ה ובדסביך ריאה הנקובה תעיין בפ' י"א לולא דמסתפינא הייתי אומר דבפ' י"א מיירי הרמב"ם בדסריך ובפ"י בדסביך שכן מ' מד' הרשב"א שהביא ב"י לקמן דד' הרמב"ם כד' הרא"ש לחלק וע' שו"ת רשב"א לקמן: סי' מ' ב"י ד"ה ומ' לי דלב ע' כסף משנה וצ"ע: שם ד"מ או"ק א' אבל מד' ראבי"ה אמנם מד' הג"א הובאו בב"י לעיל ססי' ל"ח מבואר כד' הב"י: שם ד"מ או"ק ד' דאם היה קורט דם צ"ל לא היה קורט דם: סי' מ"א ב"י בד"ה כ' הרוקח מאי דאמר דלית לי' וע' רש"י גיטין שם וצ"ע וע' טו"ז כאן: סי' מ"ב ב"י ד"ה וכ' המרדכי מצד לכבד כדינא בב"ח הגי' כדרכה: סי' מ"ה ב"י ד"ה כ' מהר"י בן חביב ולפי זה ראיתי בב"ח הגי' ולפי זה צריך שנא' וכו' ועיי"ש: סי' מ"ו ב"י ד"ה חלחלת וד' תימה הן ולי כ' ד' הר"ן דק' לי' קו' הרשב"א בחידושיו דא"כ נקבה כשירה דאמר זעירא היכי משכחת לה וע"ז תי' הר"ן דר"ן מוקי לה שלא במקום הדבק: סי' מ"ח ב"י ריש הסי' שפסק כלישנא בתרא ע' ב"י סי' ס"ד וצ"ע ויותר צ"ע דבפ"ט מה' מעשה הקרבנות פסק דחלב שעל הקיבה בכלל אימורים וע' כסף משנה וצריך עיון גדול: סי' נ' ב"י ד"ה ומ"ש אפי' אין דומין ומדקדק ל' רבינו והוא ל' רשב"א: סי' נ"ג ב"י ד"ה וז"ל מהרי"ק אלא במרדכי וכן הוא בחי' רשב"א חולין שם וכ"כ ב"י לקמן: סי' נ"ז ב"י ד"ה כ' בס"ה אסור העדר רק מדרבנן קו' זאת היא במשמרת הבית לרשב"א עיי"ש: שם ד"מ או"ק ט"ז ומצד עצמו הוא דרבנן ע' במשמרת הבית לרשב"א שם וצ"ע: סי' כ"ח ב"י ד"ה גרסי' בפ' אלו טריפות ונ' שהוא מפרש וכן הוא בהדיא בהג"א שם: שם בב"י ד"ה כ' הרשב"א המחמיר על עצמו כצ"ל: שם ד"מ או"ק ב' וכבר נתבאר דאנו נוהגין כצ"ל ותיבת דאין טעות: סי' ס"א ב"י ד"ה אבל המשתתף שאם לא ציין חלקו כצ"ל: סי' ס"ג ב"י ד"ה ולענין הלכה והתרתי אותה נ' כוונתו דע"ה ולד' ר"ח אין לסמוך אט"ע דידיה ואמנם מאחר דכ"ת פסק לגמרי, דלא כרב יש לסמוך מיהת עליה בט"ע דע"ה: סי' ס"ה ב"י ד"ה ואי אפשר המגיד בשם הרמב"ן: שם ד"ה והר"ן כ' ע"ד הראב"ד מומחין הן ילפי' כצ"ל: באו"ד דליתא קמן דנישיילי' ואמנם בראב"ד כ' שם עוד דבניקור אין כאן חזקת איסור כלל עיי"ש בחי' רשב"א פ' גי"ה וא"כ עדיף משחיטה וע' בזה במשמרת הבית לרשב"א בשער השחיטה: סי' ס"ח ב"י ד"ה וכשמולגין להסיר הטלפים ולא הדיחום כצ"ל. סי' ס"ט ב"י ד"ה כ' הר"ן בשעת בליעת הדם השתא מיהת צונן כצ"ל: סי' ע' ב"י ד"ה בד"א במולח בשר וכ"כ רבי' בסי' צ"ב כצ"ל: סי' ע"ג ב"י ד"ה בביאור דברי הרמב"ם ע' לחם משנה: שם ב"י ד"ה ומ"ש והגאונים כתבו אין אנו בקיאין בחליטה השיב א' מן התלמידי' דהכוונה משום דצריך שיניח עד שיתלבן ובליבון זה אין אנו בקיאין: שם ב"י ד"ה כ' באו"ח זה אין לו שחר אפשר ד' האו"ח כד' הרא"ה הביאו הר"ן פ' גי"ה דכל דבר קרוש הוא ג"פ בלח והדם בכבד הוא קרוש ולכשיפלוט הו"ל לח: ב"י ד"ה ולצלותו דבשלי צ"ל לבשלו בקדירה: ב"י ד"ה ומ"ש ובקדירה וכן בשר שנמלח צ"ל שנצלה: שם ד"מ או"ק ט' ואם העוף שלם צ"ל ואף העוף: סי' ע"ו ב"י ד"ה בשר שצולין למה לא יאסור את השומן ע' תוס' ורא"ש שם שכ' ליישב זה: באו"ד שכלה אדמומית שבו אמנם לטעם שכ' הרא"ש שם צ"ע למה לא מהני טעם זה לאלתר: סי' פ"ב ב"י ריש הסי' ולקמן בגמ' כ' וע' כדה כ' ע"ב מבואר מד' רש"י כי הפי' הא' קיבל מרבותיו והפי' השני פירש מדעתו: שם ב"י ד"ה עוף הבא בסי' א' דהנך כ"ד עופות צ"ע דא"כ הוו יותר מכ"ד וע"כ י"ט אית להו ג' סימנים ותו לא: שם ב"י ד"ה ומיהו אכתי איכא למידק אבל אם היו בו ב' סימנים צ"ע כיון דהרמב"ם מיירי באינו דורס א"כ יש לו ב' סי' וגם אינו דורס ובוודאי טהור דהו"ל ג' סי' אלא דהא ק' ג"כ אי ר"נ סי' א' מלבד אינו דורס קאמר א"כ הו"ל ב' סי' ומאי ובלבד שיכיר עורב דקאמר וצ"ע וע' בלח"מ: שם ב"י ד"ה ומ"ש רבי' ורש"י כ' ולפי סוגי' הגמ' נ' צ"ע שם ד"מ או"ק ב' אין דעתו לחזור כצ"ל: סי' פ"ג ב"י ד"ה והר"ן כ' דא"כ מאי מותיב ואמנם לי נרא' משום קו' הר"ן דמדינא דש"ס גם הרמב"ם מודה דראש ושדרה סי' הוה אלא דלבתר דמסקי' דאיכא אדא ופלמורא דלא בקיאין השתא בהו כ' הרמב"ם דבעי' טביעות עין: