ליקוטי חבר בן חיים ג ד

כולה ומר"ח אדר עד ר"ח ניסן א' מגילה כולה והיה דרכו ללמוד עד ימי הפורים עד מאי מברך והשורות ממאי מברך היה לומד ביום הפורים וחידש בכל שכה איזו דרוש בשורות אלו ובבקר אחר התפלה ואמירת תהלים בחול דהיינו ה' מזמורים בכל יום שאומרים תחנון ואח"כ מזמור ל"ז קכ"א קמ"ד ואח"כ יהי"ר אחר אמירת תהלים: ושמעתי מפיו הקדוש שהרע לו מאוד על שאין אומרים תהלים גם ביום שאין אומרים תחנון ואמר כי אחרי שהתפלל לפניו הגאון ר' משולם טיסמעניץ זצ"ל בבית מדרשו זאת והנהיג כך לא רצה לבטל מנהגו ואח"ז למד בכל יום לבד מעש"ק או ביום שהיה ברית מילה והוא היה המוהל טור או"ח ומג"א מלבד כשהגיע סמוך לפורים פסח וימי החג וימי חנוכה אז למד הלכות החג הנוגעים וכן סמוך לט' באב הלכו' ט"ב ובכל יום ויום בעת הלימוד הזה הביאו לו משקה (קאפפע) והיה לו מוכן שם תחת השלחן צנצנת מים ונטל ידיו קצת משום כבוד הברכה ושתה המשקה אף שהיו התפלין מונחים עדן על ראשו וגם קודם תפלת ערבית נטל ידיו מאותה הצנצנת וכן נתן צ"ל א' למתן בסתר קודם כל תפלה ואפי' קודם תפלת ערבית ע"י א' מתלמידיו העומדים סמוכים לשלחנו וזה דלא כיעב"ץ שכ' דבערבית לאו זמן צדקה אחר הלימוד פשט תפלין רש"י ולבש תפלין ר"ת וגמר תפלותיו בהם ושמעתי כי לא קרא בהן ק"ש מחשש הקורא ק"ש בלא תפלין ובעש"ק היה מעביר בהן הפרשה שנים מקרא וא' תרגום מתוך החומש ולא מס"ת כד' הטו"ז בה' ס"ת והקשבתי אחרי קדשו בשבתות שיש הפטרה שלא מענין הפרשה ושמעתי באזני כי לא אמר כ"א אותה ההפטרה שהיו אומרים בשבת זו ואם היה לו ברית מילה בעש"ק בא אחר סעודת הברית לביהמ"ד וגמר עם התלמידים שארית הפרשה בלא טלית ותפילין אך בפ' בא ואתחנן עקב לבש התפלין משום קורא ק"ש בלא תפלין והראה לנו בזה כי ק"ש ל"ד כ"א גם פ' קדש לי בכלל עדות שקר וכן אמרו בשמו שאם אירע לו שהיה בציבור שהיו מתפללין מנחה ומעריב ביחד מיהר לצאת קודם ק"ש מה"ט כי מאחר שבעיניו עדן נחשב ליום מאחר שהתפלל מעריב בזמנה אסור לקרא ק"ש בלא תפלין עדן לאחר שגמר תפלת שחרית עלה לביתו וסעד סעודת הבקר ובעש"ק היתה סעודה זו גם סעודת צהרים כי לא אכל בע"ש בצהרים וגם בבקר ראיתי בעיני כי לא היתה סעודתו רק פת דובשנין עם קאפפע ואם היה נוהג כן גם אם חל ר"ח לא זכיתי לדעת ומסתברא שאכל סעודת ר"ח: אחר סעודת הבקר ערך לו השיעור שרצה לסדר לפני התלמידים והיה מאריך בעריכה זאת עד ב' שעות קודם חצות ואח"ז בא לבית המדרש דרך עזרת נשים ולמד מס' חובת הלבבות מתחלת הספר אפי' הקדמת המתרגם הן לשער היחוד הן לשער הבחינה ומכ"ש שער היחוד לערך רביעית שעה בכל יום ובמשך זמן הזה היו מביאין לו מבי דואר השאלות הנערכות אליו ואחר שגמר לימוד חו"ה אמרו התלמידים האבלים קדיש דרבנן ורק קדיש דרבנן זה הניח לאבלים משא"כ בכל שאר השיעורין אמר הוא בעצמו הקדיש ובמשך אמירת הקדיש פתח האגרות והציץ בהם והניחן על השלחן עד לאחר השיעור ובעת הציע השיעור כל סברא שאמר מנפשיה וכל יישוב קושיא ושאר חידוש מיד לאחר האמירה חזרו התלמידים דבריו בין כלם ובמשך החזרה פלפלו התלמידים המופלגים עמו וכן הי אפי' בשעת הדרשה בביה"כנ הן באגדה הן בשמעתא כל דבר ודבר חזרו הקהל והתלמידים כמו בלימוד השיעור ואשרי אזן שמעה ועין ראתה אהבת התורה הזאת לימוד השיעור היה בחורף בביהמ"ד והיה הערפל הרבה פעמים מרובה כל כך עד אשר לא יוכלו הנרות לדלוק מחמת גסות ועובי האויר ובקיץ למד השיעור בביהכ"נ אצל ארון הקודש ואחר לימוד השיעור עלה לביתו ואם למד בביהכ"נ הוליכוהו שני ישראלים המיוחדים לכך על כסא סגור שקורין (זעבפט) הן לביהכ"נ הן לביתו וכן עשו לו גם אם הלך להתפלל בביהכ"נ וכן אם היה לו ברית מילה בביהכ"נ אחרת זולת הביהמ"ד ובבאי לביתו החליף בכל יום הכתונת מחמת רוב הזיעה שהזיע בלימוד השיעור והביט בעינא פקיחא על השאלות שנשאלו מאתו כיום ובין כך הביאו לפניו סעודת הצהרים לחדרו המיוחד לו כי משבת לשבת לא אכל עם בני ביתו ובאמצע אכילתו לא פסק מלעיין להשיב שואלו דבר ועד עלותו למשכב הצהרים היו כמעט כגמר ברעיונו התשובות לכל א' מהשואלים. ובכל יום ויום אחר שינת הצהרים ערך להשואלים דבר כחוץ תשובתו ושאר התשובות ערך ביום ד' וה' שלא למד בהם שיעור גם כ' בקונטריסו ביום ד' החידושים שחידש בשבוע זו וביום ה' שעה קודם חצות היום בא לבית המדרש לנסות התלמידים בשיעורי השבוע ובעש"ק כ' בקונטריסו אגדתא שלו החידושי אגדתא שחידש בפ' השבוע ולא יצא דבר מפיו שלא העתיק בקונטריסיו אמנם לתלמידיו הזהיר שיהא בהם מדת נפה השנויי' במס' אבות פ"ה שמוציאה את הקמח וקולטת את הסולת ככה יבררו להם מחידושיו דברים מסולתים והיה מרגלא בפומי' נח לי שלא תאמרו שום חידו"ת בשמי מאשר תאמרו בשמי כל אשר שמעתם ממני וביאר הענין כי על הרב להציע כל אשר יעלה ברעיוניו והתלמיד יתבונן ויברר ואמנם הזהיר לתלמידיו שלא ישליכו הקדמותיו מכל וכל כי לפעמים תצלח להם הקדמה אחת בענינים אחרים אשר לא עלו ע"ד ולא אוכל להתאפק ולהביא משל אמתי ע"ד קדשו בכל שנה בפ' נח אמר ע"פ את קשתי נתתי וגו' כי קשתי ר"ת קדושתי שמי תורתי ימיני ויגעתי ומצאתי דבר נפלא ארז"ל מיום שחרב ביהמ"ק ננעלו שערי תפלה ולמדו זה במדרש איכה מפ' סכות בענן לך עיי"ש וז"נ כוונת הטא"ח שכ' דבשעה שישראל אומרים בסוף התפלה עשה למען שמך וגו' נעשה רעש גדול למעלה בין העליונים והענין דמאחר שננעלו שערי תפלה בעו"ה אנו אומרים אם גם תפלתינו לא עשתה רושם עשה למען שמך וגו' וזה רמוז במקרא את ק"ש'ת'י' ר"ת קדושתי ש"מי ת'ורתי י'מיכי נתתי בענן בעת יהא סכותי בענן מעבור תפלה תאמר עשה למען קדושתי שמי תורתי ימיני בכל ליל עש"ק בא בשעה שישית בלילה לביהמ"ד לערוך תיקון חצות ואחר התיקון אמר בפ"ע פיוט האר"י צ"ל הנדפס שם בליל ש"ק בירך על עשבי בשמים שהיו מזומנים בידו מע"ש להריח והוליך העשבים האגודים עמו מביתו לביהמ"ד והיו מביאים לו אותם בין בקיץ בין בחורף והצצתי אחריו כי אחר מזמור שיר ליום השבת היה מברך עליהם והוליכם עמו לביתו וכך היה מנהגו בכל שבת וי"ט אפי' ביום הכפורים ובבאו לביתו בירך את בניו ולא אמר פיוט שלום עליכם ואמרו משמו כי מאחר שאין אנו נוהגים לומר התכבדו מכובדים לפי שאין אנו מחזיקים אותנו במדריגה זאת אשר מלאכים ילוו אותנו וא"כ גם הפיוט הזה אין לנו בו שייכות וזה ג"כ דלא כיעב"ץ שהעתיק פיוט זה בקיצור נמרץ עיי"ש