ליקוטי חבר בן חיים ג ג

הקדמה לס' ליקוטי ח'ב'ר' בן חיים חלק שלישי. ברוך הנותן ליעף כח שזכני להוציא לאור ספרי ליקוטי חבר חלק שני והנני מברך על העבר מזמור לתודה ומתפלל על העתיד שיהי' עזרתו ית' עמדי להוציא לאור חלק שלישי מס' זה והנני מפיל תחינתי פני אהוביי וחביביי להתפלל בעדי כי בעו"ה ההפך עלי בלהות הקימו עליהם בני קהלתי אשר אני יושב בקרבם זה שלשים שנה טבחים למנהיגים והמה כדרכם שמו אותי למטרה על לא חמס בכפי ולא די להם מה שיכעיסוני פנים בפנים כי אם עוד עשו חלול השם והלכו בערכאות לתבעיני שכר דירה משלש שנים מבית המדרש של בני ישיבתי אשר זה שלש שנים הסכימו אקרו"ט שהיו אז מבלי לקחת שכר דירה מהתלמידים אשר רובם עניים ובזה יובנו ד' רז"ל הקדושים שאמרו כשר שבטבחים בדורם היה שותפו של עמלק רמזו כי מי שאינו בכלל כשרים שבדורם ירע לעשות מעמלק כי בעמלק כ' כל הנחשלים אחריך היינו פליטי עכן והמה יבקשו שתו"הק עצמה תשלם להם שכר דירה ואמרתי לגלות זה ברבים ע"ד שכ' תורה כתוב זאת זכרון בספר וה' ירחם דברי הכותב בלב נשבר המחבר אשר לישועת ה' ישבר לפורקנך סברית ה': ואחרי כי בחלק ב' כ' תולדות רבינו הגאון חת"ס אמרתי לכתוב כעת מנהגיו הקדושים אשר זכיתי להתוודע: מנהגי מורי הגאון חתם סופר זי"ע ונחלקים לג' חלקים: מנהגי עצמו, מנהגי תפלתו, מנהנו עם התלמידים: מנהגי עצמו: בענין השינה בלילה גם לעת שיבתו לא עלה למטה עד אחר חצות ואמר לתלמיד מובהק שהיה בביתו כי השעה קודם חצות מנעוריו לא טעם שינה בנערותו הלך לישן אחר ערבית וקם שעה קודם חצות ולזקנתו היה מנהגו כהנ"ל וביום אחר סעודת הצהרים היה ישן כשתי שעות וספרו תלמידיו כי עד אשר נשא אשתו השניי' בת הגאון ר"ע איגר זי"ע לא היה ישן ביום וחמיו הנ"ל ביקש כזאת מאתו ביום חתונתו למען ינוחו עורקיו איזו שעות וקים לו כן ודרכו היה לישן מלובש בבגדיו מלבד המעיל שהחליף במעיל העשוי לישן שקורין שלאפרא"ק והמנעלים הסיר משום ברכת כל צרכי והמטפחת שעל הצוואר משום מלביש ערומים ובכל עש"ק לבש במקוה בגדי שבת וישן בהם בליל ש"ק ובמוש"ק פשט בגדי שבת ולבש בגדי חול ולא זזו ממנו עד עש"ק ושנתו היתה עד ד' שעות אחר חצות בין בחול בין בשבת ובליל שבת היה לו בחדרו שני נרות שעוה שהיו דולקים עד איזו שעות על אור היום והיו לומדים עמו שלשה תלמידים בליל ש"ק הא' עמו בספר אחד ושנים לעמתו בספר אחד ובחרף הוליכו לעת התפלה ע"י נכרי הנרות לבית המדרש והציגו הא' בעזרת אנשים והא' בעזרת נשים וברם זכורה אותה חשובה לטוב שמה היה גליקל דייטש שנדבה כל ימיה אותן הנרות בכל ע"ש והלכה בעצמה בש"ק לעזרת נשים להתפלל אל נרה גם היה מנהג הכבודה הזאת לתקן מדי שנה מפשתן היותר יפה שלשה כתנות למרן זי"ע תפלתו בש"ק היתה בקיץ בשעה ששית אחר חצות ובחורף כאור היום וכן בימות החול אך בשבת הגדול ובשבת שובה היו מקדימין להתפלל ככל האפשר ובין תפלתו בשבתות אלו לתפלת הקהל בביהכ"נ הכין לו הדרוש והיה מנהגו ליקח לו חומש אל החלון לעיין ואירע לו פ"א שנרדם שמה מעומד עד אשר בא השמש מביהכ"נ לקרותו ובכל זאת לא חסר לו מזג הדרוש ואם היה לו דרוש או הספד בימות החול בין מכחה למעריב לקח לו החומש ההוה אז עם פי' פנים יפות למטתו לשינת הצהרים וזה היתה כל זמן הכנתו להדרוש או ההספד בימות החול למד בין מכחה למעריב שיעור עם התלמידים ביום א' ב' וג' וביום ד' וה' למד פרשת השבוע ומה שהותיר למד בעש"ק בשחרית ובליל ש"ק התפלל מעריב קודם זמנה ואמנם איחר בבית המדרש עד אשר יצאו הככבים ואז אמרו כל הצבור ק"ש ואח"ז אמר איזו דרוש והלימוד בשלשת הימים הראשונים היה טור וש"ך יו"ד מלבד בין פסח לעצרת למד א' שבועות