ליקוטי חבר בן חיים ג לד

נפת תטפנה ד' רז"ל במ' אם עריבין ד"ת על שומעי ככלה זו שהיא עריבה על בעלה מוטב ואם לא נח לו שלא אמרן ובהביננו פסוק זה נמצא בו כל המעלות לאשר רוצה להדריך בני ישראל באמרי פיו הראשון כפת תטפנה שיטיפו ד"ת מפיו בלי גמגום ככפת זה הנוטף מאליו וזאת שנית כי בנקל יוכל אדם להכין עצמו לדרוש ויקבל דרשה זאת מספר אחד אבל העיקר כשם הנופת סבתו יען כוורת מלאה לה דבש כן יהיה דבש וחלב ר"ל מתיקות ורוח חיים דברים שיש בהם ממש יהיו תחת לשונך והעיקר נאה דורש ונאה מקיים והיינו וריח שלמותיך המלבושים שעליך המה מעשיך כריח לבנון: עורי צפון אמר מאחר שהגן נעול מהיכן יוודע לאנשי העולם ממגדלות מרקחים אשר בתוכו אמנם אם יבאו רוח עליוני' דהיינו צפונית ורוח דרומית כנגדה וזה עורי צפון ובואי תימן אז הפיחי גני יזלו בשמיו והכוונה ע"ד שאמר הכ' וזרעתי' לי בארץ ולא גלו ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים: נפשי יצאה בדברו ר"ל שנפשו כלומר דעתו יצאה ממנו בעת דבר אלי פתחי אחותי ולא אביתי לשמוע ע"כ עתה קראתיו ולא ענני: על אפיקי מים רוחצות בחלב יושבות על מלאת ר"ל אותן בתי מדרשים יקרים בעיני ה' מקום שמבררין דין לאמתו דהיינו רוחצות ומיישבין הכל על אפניו דהיינו יושבות על מלאת: חכו ממתקים וכלו מחמדים ע' רש"י וילפי' ע"י שחכו ממתקי' שקבע הש"י שכר אפי' על מצות הנעימים לאדם, זה ראיה כי כלו מחמדים שנתן לנו תוה"ק לזכות את ישראל כרחב"ע: מה יפו פעמיך בנעלים דרש רבא במ' חגיגה מה יפו פעמי ישראל בשעה שעולין לרגל ואכתי בנעלי' מאי עבדתי' אמנם כבר כ' בליקוטי חבר פ' שמות כי שם כעל הוא יען תכליתו שיהא רגל האדם כעול ולא יפסיע פסיעה כ"א לצורך ואמנם הנוסע בכל שנה מעיר לעיר להשביע עינו מנוי העולם אין להחזיק לו טובה אבל מי שכל השנה רגלו בנעלים ואף עפי"כ הולך ג"פ בשנה לראות את פני האדון ה' זה יש לשבח והיינו מה יפו פעמיך בנעלים: אהבה בתענוגים ע"ד שכ' הטור בה' שבת דלכך אנו אומרי' במנחה שבת ואני תפלתי לומר אף שנתת לנו יום מנוחה ועונג אנו מתענגים רוב היום בבית הכנסת להודות לשם קדשך, וזה אהבה בתענוגים בעת התענוגים שם יוודע אהבתנו וכן ד' ר"ל בפ"ק דמגילה ע"פ כטוב לב המלך ביין: וחכך כיין הטוב ע' רש"י והענין כשם שהיין הטוב מתוק וחזק ובעת שתייתו יתענג האדם ואח"ז יעלה מעלה ויקיצוהו משנתו כך הוא ענין ודע מה שתשיב לאפקורס התשובה תהא רצויי' כלפי מעלה והיינו הולך לדודי למישרים וגם האפיקורס יקיץ משנתו ע"י תשובתך וזה דובב שפתי ישנים: מה תעירו ראה שהע"ה ברוה"ק כי סמוך לביאת משיח יתאמצו האומות בכל עז להפיץ מינות בעולם כמ' רז"ל והמלכות תהפך למינות ולזה לא אמר אם תעירו כי אם מה תעירו: מי זאת עולה אמר זה שאנו מתרפקי' על דודינו אפי' בעת גלותינו הענין יען תחלת לידת עם ב"י היה בגלות במצרים ואבותינו היה עליהם קושי השעבוד ואין תורה ואנחנו בתורתינו מיהת נשמח וז"ש תחת התפוח אילן שאין לו צל כפי' רש"י לעיל על פ' כתפוח בעצי היער תחת אילן זה עוררתיך יצאת לאויר העולם שמה חבלתך אמך בגלות זה שמה חבלה היו יסורין ג"כ לילדתך: שימני כחתם אמר ידעתי כי צורתי חקוקה לפניך ככ' על כפים חקותיך אבל שימני כחתם זה הראה חבתי לאנשי העולם: אחות לנו קטנה דימה הכ' ביאת המשיח לנישואין וסיפר לנו כי עד לא בא הקץ כבר נתיעץ הש"י עם פמליא של מעלה היאיך להביא הגאולה בזמנה ואמר אף כי אחות לכו עדן היא קטנה ולא הגיע זמן נשואין בכל זאת נתיעץ מה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה כשיגיע הקץ: אני חומה ושדי כמגדלות העכין מנהיג לפי הדור וכשם שאי אפשר להעמיד מגדל על חומה חלושה כך אי אפשר שיתקבל צדיק כאלי' הנביא ז"ל בדורו של אחאב ואמנם אני חומה חזקה והראי' ושדי מנהיגים שלי כמגדלות: כרם היה אמר מכל העולם הנקרא בעל כלומר בקעת המון בחר לו הש"י כרם א' אומה ישראלי' וגם אומה זו ע"ד בקשתם במ"ת נתן את הכרם לנוטרים מנהיגי ישראל ועי"ז אלף נכנסי' לביהמ"ד יוצא מהם א' והא' הזה יזכה בכל האלף וז"ש איש ואיש מן הנוטרים יביא בפריו בתורתו אלף כסף כלומר זכות האלף אבל אנו מבקשי' שישקינו ה' ית' מנשיקות פיהו ולא נצטרך למנהיגי' וז"ש כרמי שלי תן לפני האלף לך שלמה כל האלף הנכנסי' לביהמ"ד יהיו אז ת"ח ולא יהיו שומרי כרם אלא שומרי פירות ושומרי פירות אלו יהיה להם מאתים על א' לפי מה שירויחו עתה: דרוש לשבועות תרל"ד. במ' שבת פ' ר"ע ואריב"ל מ"ד לחייו כערגת הבשם כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כלו בשמי' וכיון שמדיבור ראשין נתמלא דיבור שני להיכן הוציא הקב"ה רוח מאוצרותי' והי' מעביר ראשון ראשון שנא' שפתותיו שושני' נוטפות מר עובר אל תקרי שושנים אלא ששונים, הנה בי"ג עקרים שהציע לנו הרמב' ז"ל הא' מהן לא יחליף האל ולא ימיר דתו לעולמים לזולתו והקשו עליו וכי מה ענין זה לעיקר הדת וודאי נאמין באמונה אשר כל זמן שלא יתן לנו הש"י בכבודו ובעצמו תורה אחרת לא נשמע אל שום נביא שבעולם לקבל ממנו אפי' מצוה חדשה א' לדורות ואמרה תורה ואלה המצות אין נביא רשאי לחדש דבר אבל אם בעת שיגלה כבוד ה' וראו כל בשר יהא רצונו ית' לחדש תורה אחרת מה לנו כ"א לקבל אבל אם נתבונן היטב נדע כי דבר גדול דיבר הרמב' בזה והענין כי בתוך הדעות הנפסדות שהביא החו"ה בשער קבלת עבודה בענין תוה"ק אחת בתוכן אשר אם גם יאמינו בעלי הדעה הזאת כי תוה"ק רצון ה' ומרוחו נאצלה בכל זאת יחשבוה לתורה נימוסית שהיא רק להדריך האדם משך ימי חייו בעוה"ז ומגמת הכת הזאת כ"א התורה לצורך זה נתנה בנקל נוכל לומר כי כמה מן המאכלים האסורים אשר המה לפי דעתם לשמור בריאות הגוף עפ"י אויר אותו