ליקוטי חבר בן חיים ג לא

הימים אשר אשבור מוטות עלכם שלא תהיה תוה"ק לכם לעול כ"א ואולך אתכם קוממיות בקומה זקופה ברצון ונחת רוח תעבדון אותי: כ' בשל"ה ע"פ וזכרתי את בריתי יעקב וגו' בא הכ' והארץ תעזב מהם לומר כי גם ע"י זכירת צדקת אבותינו יתעורר עי"ז דין על בניהם כי אין אומרים למי שלא ראה את החדש שלא הי' אבות' צדיקי' יבא ויגיד משא"כ מי שנתגדל על ברכי צדיקי' ע"כ ע"י וזכרתי את בריתי עי"ז והארץ תעזב מהם וכ' הגאון מו"ה וואלף באסקאוויטץ זצ"ל בס' מאמר אסתר דלכך אנו אומרים במוסף לר"ה ועקידת יצחק לזרעו ברחמים תזכור שלא תבא ח"ו ע"י זכירת העקידה התעוררת דין: הערות בד' רמב"ן בחקותי פסוק ונתתי שלם שיהא השלם מחובר בארץ כלומר יסוד עם מלכות: ד"ה והנה הברכות האלה הצדיקי' עושים בזמן הנבואה דקדק לומר בזמן הנבואה כי חכמי הש"ס מצינו ששאלו ברופאים ע' פ' הנודר מן המבושל ר' אבא חלש וכו': שם באו"ד אפי' אומני' לביתי' לא קרי ע' מ"ש ע"ד רמב"ן אלו טו"ז יו"ד סי' של"ו: ד"ה והפרכם משא"כ בדברי הברית האות כצ"ל: שם באו"ד שניי' שבשם הגדול ר"ל הרומז על מלכות: ד"ה והארץ אזכור ר"ל מלכות כלולה בחסד גבורה ותפארת: פסוק לא יקדיש כמו שלילות וי"ל ג"כ אחר שיבוכר לא יקדיש אבל קודם שיבוכר יקדיש: רמב"ן פסוק כל חרם כל העדה רעה כזאת: וכל מעשר בקר נאמר בשם הקדוש מהר"ש אסטערפאליא הי"ד כי בפסוק זה מיושב אחרי אשר קבלנו כי עשרה הרוגי מלכות היו לכפר על מכירת יוסף וא"כ מה ענין ר"ע שהיה בן גרים עמהם אבל אדרבא אחרי ששתפו השבטים השכינה עמהם הוצרך ר"ע שלא היה מן השבטים לכפר בעד השכינה וידוע כי ר"ע היה עד בן ארבעים רועה בקר וצאן אצל בן כלבא שבוע וזה רמז וכ"ל' מ'ע'ש"ר' בקר וצאן וכ"י ל'חכם מ"ת ע'קיבא ש'היה ר'ועה בקר וצאן כל אשר יעבור משאר הרוגי מלכות היה כ"א תחת השבט תחת שבט אחד העשירי זו ר"ע קודש לה': ענין מה שהבעלים מוסיפין חומש בפדיון קדשיהם י"ל משום דנ' כאילו מתחרטים מן הקדישם ויותר נ' הטעם משום דרוצה אדם בקב שלו ובאמת שוה החפץ לבעלים חומש יותר מלשאר בני אדם: דרוש לפ' בחוקותי תרל"ו ברבה פ' בחקותי ר"פ הה"ד חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דוד רבש"ע בכל יום ויום הייתי מחשב ואומר למקום פלוני ולבית דירה פלוני אני הולך והיו רגלי מביאות אותי לבתי כנסיות ולבתי מדרשות הה"ד ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר שהע"ה בס' משלי אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי' ה' יבינו כל הענין ע"ד שכ' החו"ה בחסיד א' שאמר לתלמידיו למדו הרע תחלה להזהר ממנו ואח"כ למדו הטוב וכן הוא אומר נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים, כוונת דברי החסיד הזה כי המבקש לעמוד במשמרת ה' ראוי לו להבחין מעמד ממעשה אנשי העולם בעולם ויתבונן מכל כת וכת שכרה והפסדה קורת רוחה ועמלה בעולם ואחרי כי יראה כי כל תענוגי העולם וחמודותיו הבל ורעות רוח אזי ישמח ויעז במתת גורלו ויאמר חבלי' כפלו לי בנעימי' וע"ז אמר שהע"ה ומבקשי ה' יבינו כל יבינו מחמדי תבל ויבינו תענוגי' וזאת אשר הביא להם לפרוש ממנו אבל אנשי רע לא יבינו כי יפה שעה א' בתשובה ומע"ט בעוה"ז אפי' יותר מכל חיי העוה"ב ואם יגיע לפסוק מה נמלפו לחכי אמרתיך מדבש לפי יאמרו כי זה רק דרך מליצה ואם יגיעו לפסוק אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה כמו כן ידברו וזה אמרו אנשי רע לא יבינו משפט וע"ד ד' החסיד הנ"ל העמיד שהע"ה פתיחת ספרו קהלת אחרי שהעמיד ליסוד מוסד כי תענוגי העולם הבל הבלי' הכל הבל ביאר ואמר לא תאמר כי אשר אמר זה לא נגע בתענוגי העולם אפי' בקצה מטהו כ"א אני קהלת הייתי מלך על עם חכם ונבון על ישראל בעיר כלילת יופי משוש לכל הארץ בירושלים ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות וסכלות בחנתי בעצמי לטעום כל תענוגי העולם ידעתי באתי לדעת שגם זה הוא רעיון רוח כי כ"ז אשר שכלו של אדם עליו בריא אולם לא ימצא תענוג בדברי הוללות כי ברב חכמה רב כעס בדברי הוללות ויוסף דעת יוסף מכאוב אמרתי אני בלבי לכה כא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל וביאר הטעם לשחוק השחוק אשר ישמחני קראתיו מהול מעורבב חסר שכל ולשמחה מה זו עושה והיאך אשמח בזה וזה ג"כ ענין אמרו במשלי גם בשחוק יכאב לב אשר לו לב אם גם ישחק בראותו דבר המהביל בכל זאת לבו יכאב בקרבו ויאמר לו לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה ואמנם האיש אשר שמחת העוה"ז כל תכליתו וזאת הוא אשר תשעשעהו הוא האיש אשר כבר אבדה עצה ממנו וז"ש ואחריתה שמחה אני ששמחה כל אחריתו תוגה הוא התוגה בעצמותה ואמנם כן על איזו דרך יבא האיש הישראלי בכל זאת לעמוד על עניני העולם אמנם כ"כ החו"ה כי ס' תוה"ק נמשלה למלך שחלק לעבדיו לוזי משי להבחין עי"ז דעתם ושכלם והכה הזריזי' שבעבדי' בררו מהמשי ג' סוגי' מהמובחר עשו בגדי חופש מהבינונים בגדי יום יום ומהפסולת לקחו כמו כן תועלת שונה והכסיל' בהם לא הבינו כמו אלה ולא הי' להם תועלת אפי' מהמובחר כאשר הי' להמשכיל מהפסולת והנה תוה"ק היקרה מכל אשר בה היא אורה כמ' הכ' אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקי' אין עוד מלבדו ושנית לזה שמירת המצות והחקי' לחיותנו כהיום הזה ולהחיות נפשינו לנצח והחלק הג' המה הסיפורי' הבאי' בתורה אדם יציר כפו של הקב"ה ע"י שהלך אחרי עצת אשתו שנתפתה בתאוה לעינים נגרש מגן עדן ונגזר עליו ועל תולדותיו מה שנגזר קין ע"י שנתקנא באחיו אשר חפץ ה' בו תחת אשר הי' לו ע"ד תוכחת ה' להיטיב דרכו עמד על אחיו והרגו וסיפור נח אחרי שמצא חן בעיני ה' ונקרא צדיק תמים ע"י כוס יין אבד מדעו וקילל בן בנו לדורי דורות וכיו"ב מכל הסיפורי' אם יתבונן אדם משכיל בהם ימצא דרך השכן אור אבל הכסיל יאמר אם נח הנקרא צדיק תמים לא נמנע מלשתות יין עד שנשתכר למה זה אגרע אנוכי וכן יברר מכל הסיפורי' ההפך מאשר כוונה בו תוה"ק והנה זה מ' דהע"ה מכל אורח רע כליתי רגלי למען אשמור פקודיך ולא תאמר א"כ אפא