ליקוטי חבר בן חיים ג ל

הערות בד' הרמב"ן ס' בהר פסוק ולבהמתך והרבה מן החכמי' כוונתו לד' הראב"ד ה' מאכלות אסורות פט"ו עיי"ש: פסוק ביום הכפורים בדין תורה בשבת של ר"ה ע' מ"ש הראב"ד בהשגות ר"פ לולב וערבה מד' תו"כ עיי"ש: פסוק משפחת גר חבור כאח צ"ל סבה לאח: דרוש לפ' בהר תרל"ג. ברבה ע"פ כי ימוך אחיך כ' אשרי משכיל אל דל א"ר יונה אשרי נותן אל דל אין כ' אלא משכיל אל דל הוי מסתכל בו היאיך לזכות עמו ר"ל בשם ר' חמא בר חנינא עשרים ושנים פעמי' כ' אשרי ומכולן לא כטל אפוכין אלא זה ביום רעה ואין רעה אלא גיהנם לפיכך משה מזהיר את ישראל והחזקת בו, ד"א וכי ימוך הה"ד מלוה ה' חונן דל כ' נותן לחם לכל בשר ובא זה וחטף לו את המצוה אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו הה"ד וגמולו ישלם לו, ארז"ל ברבה משפטים אמר דוד לפני הקב"ה ישב עולם לפני אלקי' א"ל חסד ואמת מן ינצרוהו, הכוונה כ"א יסתכל האדם בהשקפה ראשונה אשר בני אדם יושבי תבל אף כי כלם מצור אחד נחצבו ובני אב אחד הם בכל זאת יש מהם אשר טרפו יבוא לו בשפע ויזמין בשנה א' על משך שבעי' ויש מהם אשר אחרי עמלם ויגיעתם אף ליום אחד לא יוכלו לקבץ ועיניהם תלוים לחסד חכם ואמנם אם נתבונן נמצא אחרי כי תכלית בריאת אדם למען ידע את קונו זה מחסדי ה' ומחכמתו להעיר עיני חשכים למען ידע האדם כי יש אלקי' שופטים בארץ כי לולא נמצא תמיד לכל איש ואיש מחיתו דבר יום ביומו בשוה כאשר ה' לאבותינו במדבר ידמה האדם כי כל זה טבעי ולא יתבונן האדם מאומה לא כן עתה אשר האדם ישתדל בחכמה ותחבולה להביא טרף לביתו וההשתדלות והחריפות הבל והגזירה אמת ולא לחכמי' לחם ולא לנבונים עושר עי"ז יודה העשיר לה' חסדו והעני יתפלל לצור מושיעו בעת צרה וזה ענין מ' ירמי' ע"ה אל יתהלל חכם וגו' אמר הן החכם הן העשיר הן הגבור אל יתהלל כי חכמתם עושרם וגבורתם עשה להם חיל כי החכמה והגבורה והעושר המה מתת ידי ואמכם יסתכלו החכמי' והעשירים והגבורי' אשר תכלית שנתתי חכמה ועושר וגבורה לא' ולא לשני הוא או חסד מאתו ויעשה הוא כמו כן בחסדו חסד או שהוא לו במשפט כי לפעמי' יקנה אדם עולמו בשעה א' ותכלית הכל צדקה בארץ למען ידעו יושבי תבל כי צדקתו עומדת להם וז"ש בזאת יתהלל השכל וידוע כי אני ה' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי וממני ילמדו וכן יעשו וז"ש הש"י לדהע"ה שאמר ישב עולם לפני אלקי' ולא יצטרכו בכי ישראל זא"ז א"ל א"כ חסד ואמת מן ינצרוהו קרא למשפט אמת ע"ד כי ה' אלקי' הוא האל הנאמן שומר הברית לאוהביו אמר כי לולא שת הש"י הכל בשוה לא הי' ניכר לא חסד ה' ולא אמת ה' ואמר הכ' עשיר ורש נפגשו מאיר עיני שני' ה' ר"ל כ"ז שאין העשיר מכיר טבעו של עני יאמר בלבו עצלותו וסכלותו של זה גרם לו עניו לו השכיל כמוני העשיר כמוני וכן העני ידמה בדעתו במקום העושר מקום החכמה ואמנם כאשר יפגשו ויכירו זא"ז ויראה העני כי קטנו חכמה ממתני העשיר וגם העשיר ידע כי לא מחסרון חכמה ועצלות העני זה עי"ז מאיר עיני שני' ה' וידע כי הש"י נטל עליו ואמנם באמת העשיר אשר יבזה לרש לאמור כי בעצמו גרם לו עניותו נמצא הוא מאמין כוחו ועוצם ידו עשה לו חיל וז"ש לועג לרש חרף עושהו ר"ל העשה אותו עשיר והנה ז"ש שהע"ה מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו אמר החונן דל מאמין כי באמת לא שילם לה' כ"א גמולו ובכל זאת הוא מלוה ה' והנה אם העשיר ידבק באמונה זו ממילא לא יחטא בעשרו ולא יסור מדרך ה' וממילא ביום רעה ימלטהו ה' ואמנם כ"ז שלא ישכיל אל דל לא יבין זאת וכמ"ש לעיל ע"פ עשיר ורש נפגשו ולא יהא למדה זו וז"ש אשרי משכיל אל דל הוה מסתכל לפקוח עיניך כדי לזכות עמו וז"ש כי ימוך אחיך והחזקת בו כלומר לא תאמר כי מעצמו גרם לו עניו כ"א תחזיק בו התחזק עצמך בו ותודה לה' על חסדו עליך ואז גר ותושב וחי עמך וכמ"ש: פ' בחקותי רש"י פסוק ונתתי שלם שמא תאמרו הרי מאכל אם אין שלם נאמר בשם הגאון רשכב"ה מוה' מרדכי בנעטה זצ"ל כלפי שאמרו רז"ל בפ"ג דברכות דאמרו מה"ש לפני הקב"ה מפני מה אתה נושא פנים לישראל א"ל הם מדקדקין על עצמן מכזית ועד כביצה והיאיך לא אשא להם פנים והכה הנשיאת פנים הוא השימת שלם ומעתה אחרי שפי' רש"י על ואכלתם לחמכם לשובע אוכל קמעא ומתברך במעיו וא"כ מחוייבי' לברך אפי' על כזית ושמא תאמרו אם אין שלם אין כלום ת"ל ונתתי שלם: במ' ע"פ אם בחקותי תלכו זש"ה חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך אמר דהע"ה חשבתי לילך לבתי תיאטראות חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדותיך מפ' בשם הגאון מו"ה צבי חריף זצ"ל לפ' במ"ש רז"ל פ' במה מדליקין ע"פ מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש הא למעלה מן השמש יש לו יתרון הענין אם גם בעלי העוה"ז יתענגו בהכאות העוה"ז ויתנחמו בהנאה זאת על העדר העוה"ב מהם אבל יודו כי העמל להשיג הנאות העוה"ז אין להם יתרון בו לא כן ענין העוה"ב אדרבא לפום צערא אגרא ובג' פסיעות שפסע נ"ב שר"י לכבוד הש"י זכה למלכות עד ג' דורות וז"ש מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש אם גם יש לו יתרון בהנאות עצמן וע"ז קאמר הש"ס הא למעלה מן השמש יש לו יתרון אפי' בעמל אם יעמול לעוה"ב שהוא למעלה מן השמש והנה דהע"ה לא הקים בביתו בית תיאטריות כ"א הרחק מפתח ביתו ואם השיאו יצרו ללכת שמה חשב דרכיו כי לא יהיה לו יתרון ואשיבה רגלי אל עדותיך שיהא לי שכר פסיעות ג"כ ועד"ז אמר אם בחקותי תלכו על ההליכה לבד יזכו לכל הברכות הללו: ואשבור מוטות עלכם פי' מרן זצוק"ל הנה בעת צאתינו מצרי' אם גם קבלנו תוה"ק אבל לא באהבה והיתה תוה"ק עלינו לעול אך לא ע"ד עול מצרים אמנם מתוך שלא לשמה בא נשמה וז"ש אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים אבל רק מהיות להם עבדים כי אם עבדים לי כי היתה קבלת מלכותי עליכם כקבלת עול עבד אבל יבאו