ליקוטי חבר בן חיים ג כג
Lekutei Heber ben Chaim part 3 23 · ליקוטי חבר בן חיים ג · free full Hebrew text
Open in the reader →מאין באת מטפה סרוחה ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה הל' אתה הולך וכן לפני מי צריך ביאור וכ' דעקביא דבר נגד האפיקורסי' המיחסים הכל אל הטבע ולא יאמינו כי הכל מפעלות אל בארץ והשיב עקביא מול פני' הלא תדעו כי כל מה שמוציא הטבע בשלימות הרי צריך הכנה וכמו שאמר ישעי' כ"ט הלא אם שוה פני' ושם חטה שורה וכו' הכוונה כי הטבע צריכה הכנות למען תוציא צאצאיו בשלימות ואמנם ביצירת האדם אין כאן הכנה כלל כ"מ דהע"ה כי אבי ואמי עזבוני זה פונה לכאן וזו לכאן וה' יאספיני ואמר תהלי' קל"ט אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ גלמי ראו עיני' ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם הכוונה בכל ההכנות האלו אין גם אחד שיסייע לבריאת האדם מאומה והיאך יעלה על הדעת לאומר כי ברייה נפלאה כאדם זה נתהוה מהמקרה מבלי שיטפל בו ביצירתו יוצר וחשוב חכם ואיך אפשר כי הטפה סרוחה לבדה בכחה להמציא כזאת ואם תאמין כי יוצרך עושך הכי יעלה על דעתך כי נבראת יפה פרי תאר למען אחרי בא קצך תטמן בעפר וכי זה יהי' מחשבת אומן חכם להגדיל נוראות ולתתם למאכל לרמה ותולעה הלא תודה כי נוצרת לתכלית אחר גדול מזה אם תדבק בדרכי יוצרך ותקדש שמו בכל מעשיך ואמנם אם לא תעשה כן הלא לשוא צרפך צורף וחכם עמל בך יוצר הכל ואם הפמליא של מעלה יאמרו לבראך על מה ולמה בראת אדם בטל הלז הכי בבוראך החטא הלא אתה תתן דין בעדו וז"ש הסתכל בג' דברי' ואין אתה בא לידי עבירה הסתכל מאין באת מטפה סרוחה אשר א"א שיהא בכוחה להמציא בריה כאותה כמוך כ"א יוצר הכל הוא גוחך מבטן ואם תאמין כי אתה מעשה ידי יוצר אזי הסתכל לאן אתה הולך מדי יום מה מעשיך התנשא כוחך למקום עליון או אתה הולך רק להברית גופך אשר תוליך למקום עפר רמה ותולעה ושם אתה עושה כן דע לפני כלומר בעד מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני ממ"ה הקב"ה שעמל ויגע בך לריק מזה ענין ארז"ל בזמן שאדם חוטא שכינה מה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי הכוונה הן חכמתי המכונה בשם ראשי הן פעולותי המכונה בשם זרועי המה לקלס ואבדה חכמתי וגבורתי אשר הוצאתי בהם וזה שאמר אליהוא אשא דעי למרחוק ופי' ר' לוי אם האדם מסתכל כי אביו הפקיד אצל הקב"ה הטפה לחלוחי' לבד והקב"ה החזיר בכיה נוראה אזי ולפועלי אתן צדק יהי' לפועלי עגמת נפש עבורי ואמנם תו"הק העמיקה בענין זה עוד יותר וגלתה לנו כי הדמי' הנעצרים בימי העבור באשה זו המה דמי' ארסיין ומהם יתהוה הוולד והזכר יקח מהדמי הארסיין חלק גדול ביותר לזאת לא תטמא אמו כ"א שבעת ימי' כי בשבעת ימי' תנקה מן הדמי' הארסיי' הנותרין ובנקבה שלא תקח כל כך מהם יותירו כפליי' וטמאה שבועי' עד תנקה מאותן הדמים הארסיי והיתכן כי רע מוליד טוב כירו לכם כיר אמר הנביא ואל תזרעו אל קוצים והאדם הזה נוצר מדבר המזיק ומפסיד כל נוגע בו וזה אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק: ליקוטים והערות פ' מצורע כ' המדרש שמואל בהקדמתו לספרו על מ' אבות לפ' פ' זאת תהיה תורת המצורע וגו' כי המצורע ירפא מנגעו על ב' פנים או ע"י ששב בתשובה וכחם ה' עליו ואז שייך לומר כי נרפא הצרעת מן הצרוע ע"י ששב הצרוע בתשובה ואמנם אם יקשה ערפו כמו כן יוכל להיות שירפא ע"ד משלם לשונאיו אל פניו להאבידו ואז נרפא הצרוע מן הצרעת ומעתה פי' הכתובים זאת תהיה עד"ז תהיה תורת המצורע ביום טהרתו וראה הכהן הכהן יראה ששב בתשובה והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע ע"י ששב הצרוע בתשובה נרפא נגע הצרעת: כ' ההפלאה בס' פנים יפות דכפרה שכ' תורה אצל זב ומצורע היינו ע"ד שכר עבירה עבירה כי הש"י ברא עולמו בחסד למען ישפיע חסד בעולם וכל העוסק במצות וגורם אשר הש"י ישפיע לו טובה הוא עושה נ"ר להש"י בזה והיינו שכר מצוה מצוה וכן להיפך הגורם ע"י מעשיו שיענשהו הש"י ארז"ל במשנה סנהדרין אר"מ בזמן שאדם מצטער שכינה אומרת קלני מראשי קלני מזרועי כי כל העונש הבא על האדם ממעט כח ה' בארץ והיינו שכר עבירה עבירה וזה ענין החטאת במצורע וזב וביאר מרן זצוק"ל בזה פי' ד הש"ס במ' ברכות לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם חלה אומרים לו הבא זכות והפטר הכוונה ע"ד הנ"ל כי העונש הבא עליו בעונותיו שחלה הוא עבירה יתירה על חובותיו ועל עבירה זאת אומרים לו הבא זכות והפטר וביאר מרן זצוק"ל בזה פי' הכ' בישעי' בהפטרת יוה"כ בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר כי המכות באים בהסתר פנים ואקצוף ע"ז שבאתי לידי מידה זו לענוש אותו ואכהו פעם אחרת ע"ד שכר עבירה עבירה ואמנם ארז"ל המעביר על מדותיו מעבירין ממנו כל פשעיו וז"ש בורא ניב שפתים האדם שהרגיל כיב שפתיו שלום שלום לרחוק ולקרוב להיות מעביר על מדותיו לזה אמר ה' ורפאתיו: ארז"ל במ' ערכין אר"פ מ מ"ד צדקתך כהררי אל אלו נגעי אדם משפטיך תהום רבה אלו נגעי בתים הענין אמר הכ' וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו למען ייטיב דרכו כן ה' אלקיך מיסרך כי ע"י היסורין אדם מפשפש במעשיו והפשפוש ביאר הרש"א בח"א לברכות על מה שאמרו פשפש ולא מצא כי הייסורין מדה כנגד מדה ובאבר שנתייסר בו חטא ובו ישוב נמצא כי הנגעים היסורין המה צדקה וה' כמ' הכ' רק אתכם ידעתי על כן אפקוד עליכם אמנם היינו נגעי הגוף אבל נגעי בתים רובם באים על בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט וארז"ל קשה גזל הנאכל שאפי' צדיקי' גמורים אינם יכולין לעמוד נמצא שלא הועילו לו היסורין והיינו משפטיך תהום רבה אלו נגעי בתים: הערה דע דמה שדרשו חז"ל מצורע מוציא רע משום דבכל הב' פרשיות קורא אותו צרוע ואך בפ' זה קורא אותו מצורע כי הנגעי' תורת המוציא רע: ענין השני צפרים ע"ד שאמרו בירושלמי א"ר לוי אלו הייתי שם הייתי מבקש שתי פיות והנה ארז"ל כל פטטיא בישין כי ברוב דברים לא יחדל פשע ולזה אמר הכ' לא רגל על לשונו איך ללשונו שום רגילות כי כל דבריו במשקל בר מפטטי דאוריי' דלגרוס אינש לעתים אף דלא ידע מאי קאמר כדרבא במ' ע"א דכ' גרסה ולא כ' טחנה ולזה אחרי כי מצורע זה ע"י פטפוטו בא לידי ל"הר ישחוט הכהן לפניו הצפור האחת על מים החיים שהוא כנוי לתוה"ק שהיא כחל כובע מקור חכמה ויטבול