ליקוטי חבר בן חיים ג כב

מזיקי' יען המה המועטי' כמו שארז"ל גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם כי הטמאי' מרובים מן הטהורים ולא הסימן מטהר כ"א ע"ד שעושין סימן בכלי איזו הוא חלבי ואמנם גם בטוהורי' יארע לפעמי' איזו פחיתות אשר באם יזון האדם מהם יהיה לו לחסרון ולתכלית זה מוליד הש"י באותו בע"ח איזו מן הטריפות למען שוב לא יזון האדם ממנו וזה שאמר הש"י למשה מה שאמרתי לך ניקב קרום של מח טריפה הוא משום אותו הגלגלת הנשמה הטהורה שהוצאתי מתחת כסא כבודי שלא תטמא בבע"ח זה: סנפיר וקשקשת תנן במ' חולין כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר ולא ערער אדם בכלל זה מעולם וזה מופת על תורה מן השמים כי אטו רז"ל קניגי או בלסטר היו אמכם רופא א' בא אל הגאון בעל תי"ט והביא לפניו מין חית הים שיש לו ארבע רגלים וקשקשת ואין לו סנפיר שמו בל' לאטיין שטינקוס מריינוס וכלו ארסי' ובעלי רוקח יקחו ממנו תועלת ברפואה ורבו התירוצי' בענין זה ע' בדברי חמודות פ' אלו טריפות והגאון יעב"ץ בס' מגדל עז ופרי חדש יו"ד מהם אמרו כי כלל זה לא נאמר כ"א במין דגים ולא על חית הים וע"ז יל"ד ממ"ש רז"ל למה נאמר סנפיר משום יגדיל תורה ויאדיר ולמה לא אמרו משום חית הים ומהם אמרו מאן לימא לן שלא היה לו לחית הים הנ"ל סנפיר בעודו במים והשירן בשעה שעלה אמכם מרן זצוק"ל אמר אחרי כי הדג הנ"ל הוא ארסי ולא נברא כ"א לרוקחו לרפואה לא ממנו דברו רז"ל כי הוא יחיד ומפורסם לארסי: והתקדשתם והייתם ד' חז"ל במ' יומא אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה מלמטה מקדשין אותו מלמעלה בעוה"ז מקדשין אותו בעוה"ב הרצון במאמר זה לרז"ל ע"ד שאמרו במק"א לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה וידוע דשורש התפעל רגיל להשתמש בדבר דמיוני שאינו כן לפי האמת כמו מתעשר ואין כל מתרושש והון רב וע"ד זה דרשו כאן רבותינו ז"ל והתקדשתם כלומר התנהגו בדרך כאלו הייתם קדושים אף שעדן אינכם באמת קדושים אבל עי"ז והייתם קדושים והיינו מקדש עצמו מעט דהיינו שלא לשמה ומן השמים מקדשין אותו הרבה: הערות ברמב"ן ס' שמיני ד"ה ותצא אש זה החטא כאן מתחיל דביר חדש: ד"ה ר"ל תמותו שייך לדבור של מעלה: ד"ה בבאכם אל אוהל מועד ומה ששנינו ר"ל ע' כלים ספ"א: ד"ה שעיר החטאת ולא קסבר אנינות לילה דאורייתא צ"ל: ד"ה כל מפרסת פרסה ושאר בהמה טמאה מק"ו ל' זה מסייע לתי' ה"ה בה' מאכלות אסורות והמזרחי פ' ז' דמאחר דאיסור שאר בהמה מפורש בהדיא אלא שאינו באזהרה האזהרה למדין אותה שפיר שוב מק"ו: ד"ה אותה תאכלו ואמר דם השרץ ר"ל במ' כריתות פ' דם שחיטה: באו"ד אבל המת דברים אלו מ' דאפי' מת נכרי אסור בהנאה ובמשנה למלך בה' אבל נסתפק בזה עיי"ש: ובח"ס חלק יו"ד סי' של"ו פשיטא לי' דבגוי מותר ובאמת תימא למא יהא אסיר הרי ממרים שם שם גמרי' ע מנ"ל. סדר תזריע בפ' זו לא יעלה בזכרוני חי' תורה ממרן הגאון זצוק"ל ואציע בשמו דבר נאה ומתקבל, שמואל הקטן אומר בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו פי' המפ' כי הכוונה והשיב עליך אפו ומרן זצוק"ל לא פי' כן כי אם הש"י ישמור לצדיק שלא יאכל שכר מעשיו הטובים בעוה"ז ולזאת אם יבא יום הפורעניות מן הרשעי' אם יראה הש"י כי הצדיק ישמח בראותו נקמה ברשע אזי יסיר הש"י מהרשע חרון אפו ולא כגמול עליו יעשה לו רק למען לא ישבע הצדיק נקמה וזה שאמר הנה הצדיק לא ישנא שום אדם כ"א למשנאי ה' כמ' הכ' הלא משנאיך ה' אשנא והם אויביו ככ' לאויבים היו לי ומול רשע זה אמר בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' אשר אתה תשבע בנקמה ממנו ורע בעיניו והשיב מעליו אפו כלומר ירע בעיניו להשיב מעליו אפו ולטובתך ישיב שלא ברצונו ישיב אפו מעליו ועד"ז פי' מרן הכתובים איש בער לא ידע וגו' הענין ארז"ל אין רע יורד מן השמים כ"א כל הרעה בא רק בהסתר פנים כמ' הכ' ואנוכי הסתר אסתיר פני ומצאוהו רעות רבות וצרות אמנם יק' על כלל זה אחרי כי אמר הכ' ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו ותרגם אונקלס משלם לסנאוהי טבין דאינון עבדין לאבדותהן ורעה זאת להם ע"כ באה בהשגחה לא בהסתר פנים נמצא רע יורד מלמעלה ואמנם אחרי כי הצדיקים ישמחו במפלת הרשעים כמ' הכ' ישמח צדיק כי חזה נקם והש"י לא יחפוץ אשר יגרע להם הנאת נקמה זאת מנחלתם לעוה"ב ע"י שישפיע הש"י לרשע שכר מעשיו הטובים בעוה"ז ימנע חזיון הנקמה מן הצדיקים לטובתם וז"ש איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת ומה היא זאת בפרוח רשעים כמו עשב ויציצו כל פועלי און להשמדם עדי עד בשעה שהש"י משלם לרשעים שכר מעשיהם בעוה"ז למען יאבדו לעו"הב ואמנם לא יפלא בעיניהם אם הרשעים יאבדו כי זה נעשה בהסתר פנים וז"ש ואתה מרום לעולם ה' ר"ל תסתר פניך וממילא כי הנה אויבך ה' עי"ז כי הנה אויביך יאבדו יתפרדו כל פועלי און ולא יקשה בזה אין רע יורד מלמעלה אבל אם משפיע להם טובה על כרחו הטובה הזאת בהשגחה באה והלא אין רע יורד מלמעלה ופי' הכ' הענין כי אין זאת רע במוחלט כי אם ותבט עיני בשורי הצדיק מתאוה לראות נקמה בשוררי בקמים עלי מרעים המרעים הקמים עלי מתאוה אנוכי שתשמענה בהם אזני אמנם רצון הש"י אשר צדיק כתמר יפרח וכארז בלבנון ישגה לעוה"ב ולא יכונה להם מזכיותהם ולזה ישפיע טובה לרשעים אבל באמת להגיד כי ישר ה' צורי ולא עולתה בו אין רע יורד מלמעלה: רמב"ן ד"ה ואם פרוח תפרח בסוה"ד הא אם לא הפך כצ"ל: דרוש לפ' תזריע (תרל'ח). ברבה ר"פ זו הה"ד אשא דעי למרחוק ר' לוי אמר בנוהג שבעולם אדם מפקיד אצל חבירו ארנקי של כסף בחשאי ומחזיר לו לטרא של זהב בפרהסיא אינו מחזיק לו טובה כך הקב"ה מפקידין לו הבריות טפה לחלוחי' בחשאי והקב"ה מחזיר להם נפשות משובחות שלימות בפרהסיא ואין זה שבח הוי אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק, כ' לבאר תמן תנינן עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בג' דברי' ואי אתה בא לידי עבירה