ליקוטי חבר בן חיים ג קצא

אבן ואבן איפה ואיפה כי תועבת ה' כל עושה אלה וכיוצא בזה הרבה נמצא הרוכל הזה בכל עת ובכל שעה אם יזכור האזהרות אשר עליו בעניני מו"מ לא יזוז זכר ה' מנגד עיניו וכיוצא בזה ועוד יותר אנשי שדה וכרם הנה בבואו לחרוש ויצטרך כמה פעמי' לסוסי' ושורי' יחדיו למהר מלאכתו הכ' צווח לא תחרוש בשור וחמור בבואו לזרוע אילנות הכ' צווח שדך לא תזרע שלא ירכיב ב' מיני אילן וכן כרמך לא תזרע בבא עת הקציר הכ' מזהירו על לקט שכחה ופאה עת מירוח על תרומה ומעשר וכן הגוזז צאנו על ראשית הגז ואיך יוכל לשכח את ה' בעת עסקו ביישוב העולם וכן הוא בעסקי הכאות העולם הנה ההנאות נחלקו שוב לג' מיני הנאות אכילה מלבוש דירה בעניני אכילה לא יחסר אף רגע לזכור מצות הן להזהר בעניני בשר וחלב ובעניני טריפות ובאכילת פת להפריש חלה בעניני מלבוש הכ' מזכירו לא תלבש שעטנז צמר ופשתי' ונוסף עוד גדילי' תעשה לך וראיתם אותו וזכרתם ובעניני דירה כי תבנה בית חדש ועשית מעקה ולא תשום דמי' להסיר כל דבר המזיק ממנו מכל שיטה ואם הוא בית ישן וכתבתם על מזוזות נכנס ורואה שם שדי יוצא ורואה נמצא נתקיים בכו בהתהלכך תנחה אותך וגו' ואיש הישראלי גופו עולמי ולבו רוחני ותכלית ענין זה כי ע"י שיזכור האדם ה' צורו אף הוא יזכור אחריתו וישתוקק כל ימי המעשה אחרי יום ש"ק היום הנבחר להשתדל לטובת נפשו ויהא לו שבת קודש ליום מנוחה ועונג כי בו יפיק עיקר מאווי' וזשה"כ זכור מדי יום ביום את יום השבת לקדשו כל יום תשתדל שיהי' יום שבת קודש בעיניך ולא יהא עליך למשא ובמה יתקן כן אמר ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתיך ויום השביעי שבת הכל יהא לה' אלקיך ומעתה הנה המתבונן עד"ז בחקי תוה"ק יראה בעין פקיחא כי תכלית החק' האלה רק להיות זכרון ה' תמיד בין עינינו ומעתה הנה ידועי' ד' רש"י כי נבון הוא המבין דבר מתוך דבר והמתבונן מתוך חקי ה' ע"ד שבארנו הוא הנבון האמיתי והנה א"ל משה לישראל כ"ז שאתם במדבר ואינכם עוסקי' ביישובו של עולם אין לתורתנו כ"כ תועלת לכם כי בלא זה בכל עת זכרון ה' לא ימוש מפיכם אבל ראה למדתי אתכם חקי ומשפטי' כאשר צוני ה' אלקי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באי' שמה לרשתה כלומר שתירשו ותיישבו את הארץ ובכל זאת לא ימעדו רגליכם ואמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את החקים האלה ולא ימצאו בהם חקים המבדילים בינכם לשאר יושבי תבל וכמוכם כמוהם תשתדלו ביישובו ועי"ז יאמרו רק עם חכם ולא אנשי רוח ואמנם נבון הגוי הגדול הזה כי לא ירדפו אחרי החקים כמצות אנשים מלומדה כ"א יתבוננו על תכלית החקים האלה ואמנם כ"ז יהי' אם יראו ג"כ אשר ע"י אשר בחקי ה' יתהלכו ה' עמכם כי זולת זה אם לא יראו בכם הצלחה לא יפארו אתכם ואמנם אחרי כי אם תשמרו ועשיתם יקויים כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו עי"ז יאמרו ג"כ ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים כפי' רש"י הגוני' אשר לא יכבידו על האדם כ"א כל דרכיה דרכי נועם ככל התורה הזאת אשר אנכי נותן להם: והנה התועלת המגיע לנו מזה כי על האדם לקחת מקנייני העולם צידה לאחריתו אשר ע"כ מה נאה וגם יאה אשר רל"פ הנ"ל בעת בנה לו לגופו לצורך שעה בית חדש קיבל עליו לעשות לנפשו מצוה הקבועה לדורות לכתוב לו ס"ת כמ' רש"י ע"פ ומי אוהב בהמון לו תבואה עיי"ש: גרסי' במס' סנהדרין כ"א ע"ב אמר רבה אעפ"י שהניחו אבותיו של אדם ס"ת מצוה לכתוב משלו שנאמ' ועתה כתבו לכם את השירה וכו' וביאר הרמב"ם בה' ס"ת דאי אפשר לומר דקאי אפ' האזינו לחוד דאין כותבין תורה מגילות מגילות ומ"מ צריך ביאור מאחר שיש לאדם ס"ת משל אבותיו מה תועלת אם גם הוא יכתוב ובמס' מכחות ל' ע"א א"ר יושע בר אבא א"ר גידל אמר רב הלוקח ס"ת מן השוק כאילו חוטף מצוה מן השוק כתבה מעלה עליו הכ' כאילו קבלה מהר סיני וצריך ביאור: אמר הכ' בס' ואתחנן רק השמר לך ושמור נפשך מאוד פן תשכח את הדברים וגו' והודעתם לבניך ולבני בניך ואילו הדברים יום אשר עמדת לפני ה' אלקיך בחורב וביאר ע"ז הרמב"ן ובכלל דבריו ד' הרמב"ם בהקדמתו לס' משנה תורה וכ"ד הרא"ה בהקדמה לס' החינוך כי עמוד אמונתינו לא יתכוח על האותות והמופתים אשר עשה מרע"ה לעיני כל ישראל כי עמוד כזה אין לו קיום הא' כי המתעקש יוכל לומר כי זה משה האיש לא ידענו מה הי' לו אם הי' חכם בחכמות הטבע או מכשף ומי יגיד עליו פעלו אשר בשליחות ה' עשה כל זאת ואם גם לבבינו לא כן מדמה הלא ברבות הימים אולי יקום מכשף וכיוצא ויגדיל לעשות מופתים גדולים ועצומים מול מרע"ה ויאמר כי ה' שלחו להקים דת חדש כאשר עינינו רואות בשאר דתות כי קם א' אחרי חבירו ואמנם לזאת אמר ה' אל מרע"ה הנה אנוכי בא אליך בעב הענן לבעבור ישמע העם בדברי עמך ויהיו כל ישראל ששים רבוא עדות כי ידבר אלקי' את האדם וחי להוציא מדעת הפילוסופים הומאני' וזאת שני' על גדולת קדושת משה כי כל העם רואים וינועו ויעמדו מרחוק ומשה ידבר והאלקים יעננו בקול וזה וגם בך יאמינו לעולם כנוצא כל ישראל ששים רבוא מבני עשרים עד בני ששים עדים נאמנים על אמתת התורה ומצוה על כל אב להעיד לבנו כי הוא היה במעמד הנבחר ואב לבני' יודיע אמתיך ומפי האב יאמין הבן והבן הזה יגיד שוב לבנו אבי שעמד על הר סיני העיד לי על אמתת תו"הק והנה זה הוא יסוד ופנת תוה"ק אלא שצריך ביאור מה זה שאמר והודעתם לבניך ולבני בניך הרי בנו עליו להודיע לבנו ואמנם הענין כך הודעת האב לבניו יכולה להיות על ב' פני' הא' לא שישתדל לברר להם אמתת התורה כ"א יבטח בהם אחרי כי יראו ממנו הדבקו בתורת ה' ושמרו מצותי' הלא פניו ישאו וכמוהו גם הם יעשו אמנם זה הדרך לא יספיק כלל כי הא' על הרוב אם וגם הבני' פני האב ישאו לא ישמרו מצותי' כ"א בפניו אבל במרחקי' אחרי אביו לא יעמדו על המשמר ואם גם לפעמי' גם במרחקי' יעמדו במשמר יהי' כי ייראו אולי יוודע לאביו וישים על לב ולא יאבו להעציבו ואמנם בעת בא יום פקודת אביו לאחר אשר תיקן את שלו בעולם המעשה אזי יסירו המסוה מעל פני' וילכו אחרי זדון לבם ואמנם לא כן יהיה הדבר אם האב ישתדל להזהיר לבניו לשמור מצות ה' ויאמר להם בניי אהוביי הנכם רואים כי כל הימים אשר אנוכי חי על פני האדמה