ליקוטי חבר בן חיים ג קפט
Lekutei Heber ben Chaim part 3 189 · ליקוטי חבר בן חיים ג · free full Hebrew text
Open in the reader →חטא נלקה זה אבל מרים הנביאה שהיתה מפורסמת בצדקתה ידעו הכל כי אין בידה כ"א עון זה ואע"פ כן נענשה ראו כמה גדול כוחו של לה"ר ואעפי"כ מרגלים אלו לא ידעו ולא יבינו וגו': במ' ברכות ס"פ הי' קורא אר"י כד הוה מסיים ר"מ ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות סוף בהמה לשחיטה והכל למיתה הם עומדים אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נ"ר ליוצרו וגדל בש"ט ונפטר בש"ט מן העולם ועלי' אמר שהע"ה טוב שם משמן הטוב וגו': הענין בני אדם נחלקו לב' כתות הכת הא' אחרי שיודעי' כי העוה"ז כלה וילך יתדמה העוה"ז בעיני' רק כיומא דשוקא ע"ד שהמשילו בעל חו"ה בשער חשבון הנפש אשר תכלית הבא שנה הוא לסחור ולהרויח ואמנם בעת הצורך לא ימנע מלאכול ולשתות ארוחתו ארחת תמיד למען לא ייעף ולא ייגע וזה הוא שסחר בעוה"ז והרויח אבל כת אחרת אשר ידמו כי תכלית חיי האדם המה רק לאכול ולשתות ולצבור כעפר כסף אכן ישכח מ' הכ' יצבר ולא ידע מי אוספם ואמר וצפון לצדיק חיל חוטא והכת הזאת כאמר עליו ואויבי ה' כיקר כרים כשם שיקר כר' תכלית אבוסם הוא למען אחרי שחיטתם ישבעו מבשרם וממשמנם ככה ידמו החוטאי' האלו וז"ש סוף האדם תכלית האדם איננו כ"ז שהוא בחיים כ"א למות ואז נוצר תאנה יאכל פרי' וסוף בהמה ר"ל בני אדם הדומים במעשי' לבהמה תכליתה לשחיטה כשם שבהמה עיקר תכליתה לשבוע ממנה לאחר שחיטה ואמר והכל למיתה הן עומדים שני הכתות לכלותן לאחר מיתתן זה לחיי עד וזה לתת לטוב לפני האלקי' וזה הי' חסרונו של איוב שלא הבין תכלית עמידת האדם בעוה"ז לכך לא קיבל היסורין באהבה וזה הי' משום שלא הי' לו חלק בתורה מימיו וז"ש אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה זה מוכן לחיות חיי צער באהבה ועי"ז ג"כ גדל בש"ט ונפטר בש"ט ואז כשהולך לשובע שמחות את פני ה' יתקיים בו טוב יום המות מיום הולדו יען טוב שם משמן טוב: מילי דאגדתא ליציאת מביה"כ הישנה בבית ה' מנחם בן ברכה עש"ק פ' תזריע תרל"ב ארז"ל פ' כל כתבי ע"פ ויהי בנסוע הארון עשה לה סמכיות מלמעל' ומלמטה לומר שאין זה מקומה ומסיים ולמה כתובה כאן להפסיק בין פורענות לפורענות פורענו' שניי' ויהי העם כמתאוננים פורענות ראשונה ויסעו מהר ה' מלמד שסרו וה' והנה הסמניות המה נוני' הפוכין וצריך טעם למה דווקא נונין הפוכין במס' ברכות ארז"ל מפני מה לא נאמרה נון באשרי מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל, שנא' כפלה לא תוסיף אפ"ה חזר דוד וסמכן ברוה"ק סומך ה' לכל הנופלי' במערבא מתרצי לה הכי כפלה לא תוסיף לנפול עוד קום בתולת ישראל, הנה עם ב"י מפאת שהם בטבעם עם קשי עורף קשי' לעזוב האורח אשר למדו להם הן לטוב כמ"ש מרע"ה כי עם קשה עורף הוא וסלחת לעונינו כו' איזו עם ולשון הי' עומדים שמונה עשרה מאות שנה באמונתם כאשר עמדנו אנחנו אבל בעת יפרש היצר רשתו לכו ח"ו קשה עלינו לשוב מדרכינו אשר לא טובים וזה הי' ענין אבותינו בכל הנסים אשר פעל ה' למענם עד שהמלך במסבו בעוד השכינה על ראש ההר נרדי נתן ריחו ולא הי' גם אחר מ"ת עת אשר לא הי' בתוכינו שרשים זרים פורה ראש ולענה ואמנם השרשים זרים האלו נחלקו לב' כתות הא' אשר הי' בהם שמץ מינות כקרח ועדתו שאמר הכ' עלי' החטאים בנפשותם כי נפשם הי' במרד ובמעל לחשב על ה' ועל מרע"ה מחשבות בליעל והכת השנית המה הכת אשר נקשרו ברב עז בעבותות אהבת העוה"ז וגלל כן דבר ה' עלי' למשא כמ' הכ' בוכה למשפחותי' וארז"ל על עסקי משפחות ואמנם מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ ובעבור זה סבלנו הבנים זרים בקרבינו אולי ישובו אל אלקי אבותם אבל אהה הן המה הי' בעכרינו בחורבן שני המקדשות הן המה אשר בימינו מתאמצים להפיל חומת הדת ארצה ואמנם בכל עת אשר ראינו כי באו בנים עד משבר ויסודי תוה"ק מצות שבת ששקולה כנגד כל התורה הגיע עד לארץ וגם לא יבושו ונערים פני זקנים ילבינו אזי נפקח עינינו ונקומה ונתחזק בעד טפינו בנינו ובנותינו ונבער הרע מקרבינו וז"ש הכ' נפלה לא תוסיף אם תראה אשר בעו"ה ד' ישראל נפלה עד ארצה אזי קום בתולת ישראל אותן שעדן נמלטו כבתולה שלא טעמה טעם חטא והנה דהע"ה אחר שספר בתהלה לדוד נפלאות ה' אשר רבו וגדלו וסיים וממשלתך בכל דור ודור אשתומם כשעה חדא והאיך אפשר אם בתולת ישראל נפלה לא תוסיף קום שיהא ממשלת ה' בכל דור ודור אם בתולת ישראל לא תוסיף וכי מי יפרסם לדור ודור שם ה' בעולם זולת ישראל ולזה בא דוד ללמד כי הכוונה נפלה לא תוסיף אזי קום בתולת ישראל ועי"ז יהא ממשלתך בכל דור ודור וז"ש סומך ה' לכל הנופלים כי ה' לכבודו סומך לכל הנופלי' והנה השני כתות הנ"ל המה הכת הא' ויסעו מהר ה המה שסרו מאחרי ה' והשני' ויהי העם כמתאוננים ובמ' ויפוצו אויביך אלו המכונסים וינוסו משנאך אלו הרודפים הנה המתאוננים המה המכונסים כי ינטורו האיבה בלבבם ואמנם הרודפים אלו האפקורסים אשר בחזק יד מבקשים להפר תורה והנה כראות מרע"ה אלו הב' כתות אמר כ"ז שהארון במקומו וכבוד ה' מלא את הבית אזי יבשו ויכלמו ויחפרו ויאבדו כל שנאי ה' אבל בהגיע זמן ויהי בנסוע הארון ובנקל יתאחדו אלו הב' כתות התפלל עלי' ואמר לא לנו ה' לא לנו כ"א למען יהא מלכותך מלכות כל עולמים וממשלתך בכל דור ודור וז"ש ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה' ויפוצו אויביך אלו המכונסים וינוסו משנאיך אלו הרודפים וזה ענין הנונין הפוכין כי תפלתו של מרע"ה עומדת לנו שיתהפך הנון של כפלה וכדמתרצי לה במערבא ואמנם כ"ז בנסוע הארון ואמנם יבא קץ יגיע זמן אשר ישוב ה' לשכון בתוך עם ב"י ובאו האובדים בארץ אשור המה אותן שראו ולא רחוק' האמת מל' אשורנו ולא עתה והנדחים בארץ מצרים הקשורים בעבותות אהבת עוה"ז והשתחוו לה' בהר הקדש וז"ש בעת נסוע הארון אותותינו לא ראינו כדאי שיהא ה' בעזרינו להציל נפשינו אבל ובנחה בעה יגלה כבוד מלכותו עלינו יאמר שובה ה' השב אלינו רבבות אלפי ישראל אשר יתקיים בנו ונדחי ישראל יכנס: מילי דאגדתא לכניסת ביה"כ החדש של הארטאדאקסען בעיר הנ"ל בעש"ק פ' תזריע: