ליקוטי חבר בן חיים ג קפח

ומצאהו ח"ו רעות רבות וצרות וז"ש גדולי עולם כי ע"י מיתת אברהם אוי לעולם שאבד מנהיגו שלא יאמינו אנשי העולם כי יש לעולם מנהיג ועי"ז גם המנהיג מסתיר פניו ואז אוי לספינה שאבדה קברניטה הכל הולך במקרה כספינה בלא קברניט וסכנה קרובה לבא ואז"ל במ' ברכות אם רואה אדם יצרו מתגבר יעסוק בתורה ואי לא אזיל יקרא ק"ש ואי לא אזיל יזכור יום המיתה הפי' כי הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין מן העולם ומול התאוה הוא עסק תוה"ק מזמה תשמור עליך וכמ"ש הרמב"ם בה' דיעות אין יצה"ר מצוי אלא בלב הפנוי מן התורה ומול הכבוד לקרי ק"ש ויקבל עול מלכות שמים וידע בנפשו כמה מתחייב מדי יום בעבודת הש"י ואין בידו לפרוע ולא יבקש כבוד ויהי' נבזה בעיני' ונגד הקנאה הוא זכרון יום המות אין מלוין לאדם לא כסף ולא זהב כ"א תורה ומע"ט בלבד ואדרבה העשיר ימות בנפש מרה בזכרו כי יעזוב לאחרים חילו אמנם הקנאה לא תמצא כ"א במי שעושה גם עבודת ה' קרדום לחפר אזי יתן עיניו באחרים אבל העובד ה' מאהבה ומבין אשר יפה שעה א' בתשובה ומע"ט אפי' מחיי עוה"ב ומכ"ש מחיי העוה"ז אצל עבד ה' כזה לא ימצא קנאה וא"צ לעולם לזכרון יום המות והנה מה שגזרה תורה טומאה על המת בא לעורר כי האדם אחרי מותו גרוע מהבהמה שמתה כי הבהמה הי' חפשי במותה והאדם קשה רמה למות כמחט בבשר החי וזה מטעם כי אין מעשה וחשבון לתקן בשאול ואמנם תכלית כל זה להסיר אבן נגף הקנאה מלב האדם למען לא יפנה כל לבו אל מחמדי תבל אל רהבים ושטי כזב יצבור ולא ידע מי אוספם אבל העובד ה' כאהרן אשר כל מגמתו רק לעבוד את קונו באיש כזה אין קנאה מצויה כמו שאינה מצוי' במלאכי מעלה כמה שדרז"ל על אהרן יראת ה' ר"ל האמתית טהורה עומדת בלא טומאת ולהורות באיזו בחינה יבקש הש"י מבני אהרן לעבוד ה' צוה הכ' עלי' שאסורי' לטמאות למות להורה כי יראתם יהי' עד"ז אשר גם טהורה עומדת לעד: מילי דהספידא על אות ה' מאיר פייש כ"צ בקהלתינו כ"ג למב"י תרל"ה והאיש הזה הי' רה"ק בעת שנתקבלתי לאב"ד פה סוף שנת תר"ט: בגמ' כתובות אר"א ע"ה אינן חיים עד רבי מקרא אני דורש יחי' מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורות טליך מי שיש לו טל תורה טל תורה מחייהו מי שאין לו טל תורה אין טל תורה מחייהו חזי' דקא עציב א"ל ר' מצאתי להם רפואה כ' ואתם הדבקי' בה' וכי אפשר לידבק בשכינה אלא מי שמהנה ת"ח מנכסיו מעלה אכי עליו כאילו נדבק בשכינה ענין תחי' המתים כ' הרמב"ם במאמר תחיי' המתים אין ספק דקאי על הגוף דכ' מישיני אדמת עפר יקיצו אבל לאיזו ענין זה לא נגלה אם הש"י מוריד הנשמה פעם ראשונה לעולם השפל לכסותה כדי שלא תאכל נהמא דכיסופא פעם שניי' זו למה ונ' לבאר דהנה מאחר דרצון הבורא אשר אחר ביא' משיח צדקינו לא יהי' עוד יצה"ר בעולם ויאמינו כל ברואי עולם בשכר המצות ועונש העבירות לא מצא הש"י דרך לזה יותר קרוב כ"א אשר יבאו אנשי עוה"ב שני' לעוה"ז ויגידו בעולם גודל שכר מעשיו אשר עשו בהיותם בעולם וכן הרשעי' בעונשם על העבירות ועי"ז תתחזק האמונה לנצח ואמנם צריך לזה צדיקי' אשר באמת קבלו שכר גדול בעוה"ב ואמנם מי שלא קיים מצות ת"ת ועבר על מה שנתחייב בק"ש ערב ובקר בכל יום וכי מה שכר יהי' לאיש כזה וא"כ מה ונעשיהו בעוה"ז וז"ש הנביא הקיצו ורננו כלומר ספרו שכני עפר ואמר יחיו מתיך על המתים על מטתם ואמר נבלתי יקומון על הצדיקי' שמתו על קי"ה כדכ' נתנו את נבלת עבדיך וסיים למה זה יקומון ועל מה ירננו כי טל אורות טליך ע"ד תיזל כטל אמרתי כי דברי' יאירו לעולם ואז יאמינו גודל שכר המצות וארץ ר"ל בעוה"ז רפאי' אותן שהי' נרפים ע"ע תפיל שלא יהי' נרפים עוד וע"ז אמר כי מי שאין לו טל תורה שלא יוכל לספר שכר עסק התורה מה יחייהו ואמנם ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות צל וחופה לעומלי מצות שמחזיקי' ת"ח אצל עומלי תורה שנא' כי בצל החכמה בצל הכסף וז"ש מצאתי להם רפואה כי אותן המהני' ת"ח מנכסי' כאילו נדבקו בשכינה ושכרם מרובה ויקיצו שוב וירננו כיה"ר בבי"א: מילי דהספידא לכ"ב סיון עש"ק שלח על הרב מו"ה וואלף רייכארט דיין דקהלתינו ע"ה: בתנחומא ר"פ זו זש"ה לא ידעו ולא יבינו וגו' מה ראה לומר אחר מעשה מרים שלח לך אלא שהי' צפוי לפני הב"ה שהן באין ואומרין לה"ר על הארץ אמר הב"ה לא לכם פ"פ לומר לא היינו יודעי' ענשו של לה"ר מה הוא לפיכך סמך הב"ה הענין הזה לזה כדי שידעו הכל עונשו של לה"ר שאם בקשו לומר לה"ר יהי' מסתכלי' מה נעשה במרים אעפי"כ לא רצו ללמד לכך נאמר לא ידעו ולא יבינו: אמרו רז"ל מת בע"ש סימן יפה לו במו"ש סימן רע לו הכוונה הצדיק אשר כל ימיו רעים ימי חייו דומין לע"ש שמכין האדם לשבת ואינו אוכל ממנו עד למחר כך הצדיק לא נהנה בעוה"ז ומה שהכין לו ליום שכלו שבת וזה סימן יפה לו אבל הרשע אוכל עולמו בחייו וכל ימיו בטובה וכשמת כבר אכל שבתו בעוה"ז והיינו מת במוצאי שבת סי' רע לו והנה אמר ישעי' על יסורי הצדיקי' והוא מחולל מפשעינו נדכא בלטונותינו ובחבורתו נרפא לנו הענין הש"י עשה עם כלל עמו ישראל כדרך שיעשה הרופא מומחה בבואו לחולה ומוצא כל גופו בסכנה הוא משתדל ע"י סמים שוני' להמשיך כל החולי למקום א' ועי"ז יוכל בנקל יותר אח"כ לרפאות מאשר הי' אפשר משך היות כל גופו חולה כך הש"י בראותו בעת עם ב"י ח"ו כלם בסכנה בוחר באבר א' מהם הוא הצדיק וזה אבן בעד כל הגוף והיינו ובחבורתו נרפא לנו וזה פי' הכ' פכי ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם אבל צעקו וה' שמע ומכל צרותם הצילם יען קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע אכן על איזו דרך תבא הישועה רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו ה' אמנם בעת אשר הש"י שומר כל עצמותי של צדיק אחת מהנה לא נשברה אזי תמותת רשע רעה ושונאי צדיק יאשמו וזה ענין שארז"ל דהני בריוני דהוו בשבבותי' דר"ז דמיד לאחר מיתת ר"ז הדרו בהו אמרו האידנא מאן מגן עלן והנה הש"י אנה למרים הצדיקי' עון זה כי אם הי' עון זה בא ליד אחר הי' אומרים מי יודע בשביל איזו