ליקוטי חבר בן חיים ג קפה

ממנו כשיביטו מעון זה והי' צר בעיני' ונתקיימה נבואה זו בימי שלמה שגרש את אביתר מכהונתו וכ' שם ענתות לך על שדך כלומר ליקח קדשי גבול אבל לא תכהן במקדש שלא להביט מעון בצרות עין והנה ירמי' זה הי' מבני בכיו של אביתר ומשו"ה לא האמינו ישראל בנבואתו כי אמרו ע"י שהוא מאותן שנא' עליו והבטת צר מעון הוא מתנבא לרע על ביהמ"ק וזה שהחל ספרו ואמר הענין שלא זכיתי ששמעו בקולי הוא מפני שאני מן הכהני' אשר בענתות והנה הגאון מו"ה ירמי' הוא הי' הראש וראשון שיצא בצבא נגד פריצי עמינו טרם עוד פשתה המספחת הוא אסף חתימות מכמה מאות קהלות על כ' בקשה לשר המלך אז שלא יקום ולא יהי' הקאנגרעס הוא הי' הראש וראשון ליסד חברת שומרי הדת אשר זולתה ח"ו כבר נשרפה תוה"ק ע"י פריצי עמינו והי' כל מאמין בתו"הק ללעג ולקלס בעיני הכל ובכל זאת לא זכה ברוב צדקתו וחכמתו אשר יבצע בתוך העדה אשר שכן בתוכה אשר זמם ואדרבה ע"י שהיה מן הכהנים אשר בענתות עי"ז לא שמעו לקולו להתחבר באגודה אל עם עדת ה' הישרים: והחל נבואתו ואמר ויהי' דבר ה' אלי לאמר מה אתה רואה ירמי' ואומר מקל שקד אני רואה ויאמר ה' אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשותו וק' הטבה זו מה היא ואמנם הענין אמר הכ' ולמוכיחים ינעם ועליו תבא ברכת טוב וד' רז"ל במ' תמיד מ"פ זה כ"ז שהתוכחה בעולם טובה בא לעולם כ"ר בא לעולם וירמי' אחרי שראה כי הפורענות ממשמש ובא הוכיח את בני דורו בדברים קשים בקר ועכב למען ע"י תוכחה זו יתעכב הפורענות מלבא בימי' והנה הש"י אמר לו מה אתה רואה כלומר מה התועלת אתה רואה לבני דורך והשיב ירמי' מקל שקד כלומר מוסר הנוגע על הלב כמקל מתמיד אני רואה וא"ל הש"י היטבת לראות אשריך שבחרת בדרך זה כי באמת שוקד אני על דברי לעשותו ולולא תוכחתך כבר הגיע הפורענות, והנה זה ירמי' האיש ידוע בבאו לעדתו הי' שם כת א' אשר לולא הגאון בשבט פיו כבר הדיחו כל יושבי העיר ומקל שקד של ירמי' הגין על עדתו אשר התורה והיראה נתקיימו ב"ה ע"ע: ואמר עוד ויהי דבר ה' אלי שנית לאמר מה אתה רואה ואמר סיר נפוח אני רואה ופניו מפני צפונה ויאמר ה' אלי מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ הענין בזמן שישראל עוזבין את התורה ואומרים אין לכו חלק בה' ובתורתו עד"ז לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקי' כי רוב עם ב"י יאמרו משה אמת ותורתו אמת אבל כאשר במרמה ידברו גם אנו מאמינים בתורה שבכתב ושבע"פ אבל תוה"ק ארוכה מארץ מדה וגנאי לה שתהי' מוגבל בד' חלקי השו"ע הנה המון עם גם אשר לא מבני עמינו יאמרו מה נשתנו אלו מאלו וכי השו"ע ניתן בסיני אבל עצה זו המסוכנת מכל אשר יעצו ע"ע להפר חק כי כל חיזוק ועיצום תוה"ק הי' ע"ע תורה א' ומשפט א' יהי' לכם וזה הי' אף כי נחלקו מתלמידי שמאי והלל מאילך החכמים בכמה עניני' מ"מ עפ"י רוב חכמי דור ודור נתיסדה הל' כמעט לכל ישראל זולת בענין מעוטא שנחלקו הספרדים מן האשכנזים וידעו אלו באלו מה שני' אוסרי' ושני' מתירין והירא לנפשו נקט בידי' על הרוב חומר שני' אבל אלו פריצי עמינו יבקשו כי כל רב יהי' סורר ומורה בביתו כדעתו ואם ישכח דעה א' שכבר בטלה אלפי' שנה יאמר קים לי כי בשר עוף בחלב מותר וכדומה לזה ותהי' תוה"ק גרועה משיחה בטילה של שאר או"ה הקדמוני' ובכל קהלה יהיה תורה אחרת עד שכלם אחרי יהיה ללעג ולקלס ימירו דת ויאמרו כשם שזה חולק על זה כך זה חולק ע"ז ובד' שני' אין ממש והנה ירמי' ראה עד סוף כל הדורות סיר נפוח הזה אזי מה לעשות למען לא ישפך חוצה וז"ש סיר נפוח אכי רואה ופניו מפני צפונה הפכי' אשר הסיבו נפיחתו צפוני' וכ"ל הרשעים יערימו סוד להיות סיר ישראל נפוח בערמה וחמד רשע מצוד רעי' וא"ל הש"י באמת רק מצפון וערמה צפונה כזאת תפתח הרעה אל כל יושבי הארץ, והנה האיש ירמי' הלזה גם הוא הבין בהשקפה ראשונה רעיותם וגלה קלונם ואז"ל במ' מו"ק א"ל רב אשי לבר קופיק האי יומא מאי קאמרת א"ל אם בארזים נפלה שלהבת מה יעשו אזובי הקיר ואם לויתן בחכה הועלה מה יעשו דגי רקק הענין תוה"ק הבטיחה אותנו בשמרינו עדות ה' וחקיו לטוב לנו כל הימים ולחיותינו כהיום ואמר הכ' והסרותי מחלה מקרבך ואמנם צדיקי' רובם נתפסים בעון דורם כל העולם ניזון בשביל חנינא בכי וחנינא בכי די לו בקב חרובים ואמר הכ' והוא מחולל מפשעינו ואמנם עיקר הבטחת ה' לצדיקים הוא מה רב טובך אשר צפנת ליראיך עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו והנה כ"ז שזוכה האדם להיות שלם בגופו שלם בממונו ויתקיים בו כארז בלבנון ישגה מה נואל האיש הזה אם יטה אחרי שרירות לבו ולא ידע בין היום בין מחר מה יעבור עליו ואם בכל זאת איש כזה יעזב ארחות יושר מה תימא אם בני אדם עניים דלים ומדוכאים אשר לא זרחה שמש ההצלחה עליו יתנו עורף לתו"הק וז"ש אם בארזים בבני אדם משולים כארזים הרואים הצלחתם ע"ד התורה נפלה שלהבת היצר מה יעשו בני אדם שפלים ומדוכאים כאיזובי הקיר והנה אמונת עו"הב אצל הצדיקי' ברור כשמש כמ' דהע"ה אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך הכוונה ע"ד שבארנו במקום אחר הא דאמרי' במ' שבת כל העונה אמן בכל כחו פותחין לו שערי ג"ע ואמרי' עלה מאי אמן אל מלך נאמן הכוונה אחרי כי יראה האדם בעולם הזה שלות הרשעים וייסורי הצדיקים ע"כ יאמין בא' משתים או יכפור ח"ו בכל ואם לא יכפור ויאמין בהשגחה ע"כ יאמין כי העוה"ז תהו ובהו ועיקר שברו העובד ה' לעוה"ב כמ' הכ' ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלקים לאשר לא עבדו וזה ענין אמרם כל העונה אמן בכל כחו לא מן השפה לחוץ זה אי אפשר זולת שפותחין לי' שערי ג"ע ואמרי' מאי אמן אל מלך נאמן ועיקר נאמנות הש"י הוא לעוה"ב כי בעוה"ז צדיק רע לו ורשע טוב לו וז"ש דהע"ה אני בצדק אחזה פניך כ"ז שאאמין בהשגחתך ובצדקתך שאתה אל מלך נאמן אזי על כרחי אשבעה בהקיץ גם בעוה"ב תמונתך כי הא בלא הא לא סגי, וזה מ' הספדן הצדיק אשר היה הלויתן שהוא המשל על עוה"ב תמיד מול עיניו והיה מאמין באמונה שלימה כי יפה שעה א' של קו"ר בעוה"ב מכל חיי העוה"ז ובכל זאת בחכה הועלה כשם שת אות הדג להתולעת אשר בראש החכה יגרום מצודתו כן הטתה תאות העוה"ז שסופו רמה ותולעה מן ארחות יושר א"כ מה יעשו אותן שנמשלו לדגי רקק אשר לא יאמינו באמונה שלימה בחיים נצחיים: