ליקוטי חבר בן חיים ג קפד

נבנה בית המקדש ולזה לבש בגדי כהונה גדולה והשתמש בכלי מקדש ונוסף עוד לזה כי רצה להראות כי בצדקתו זכה לעכב בנין ביהמ"ק כי הוא יושב על כסא שהע"ה כמו שד' רז"ל על כסא מלכותו יען הוא אוחז במדתו של הש"י ועשה סעודה זאת והזמין כל העם הנמצאים בשושן למגדול ועד קטן וצוה לעשות כרצון איש ואיש ואולי מה"ט הושיב אותן בחצר כי בבית שייך מעלה ומטה מדרגה ומדרגה ולא כן בחצר ודחו רז"ל ד' ע"ד הראוי לכסף כסף משום קנאה אתה מטיל בסעודה ומגמתו להראות כי הוא שוה ומשוה קטן וגדול ורצה לקיים פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון והנה ידע אותו רשע כי לע"ל לא יהי' כן כ"א אחז"ל עשן בחופה למה כל צדיק נכוה חופתו מחופתו של חבירו הענין זה הרביץ תורה וזה עשה צדקה ומשפט וזה גמל חסד כ"א מקבל שכרו לפי צדקתו וע"ז אמר להם יכול אלקיכם לעשות לכם סעודה כזו שלא יהי' בה שום קנאה ויהי' הכל כרצון איש ואיש ואמנם באמת תכלית בריאת האדם היא משום דקודם שנברא ניזון מנהמא דכסופא ולא כן לעוה"ב כ"א גומל לאיש חסד כמפעלו וז"ש הכ' עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו וד' רז"ל דזה קאי על שני עוה"ב והכוונה כי ה' לבדו יראה ללבב ולו נתכנו עלילות בני אדם ויש רב בהאי עלמא וזעיר בעלמא דאתי ויש בהיפך וכלל אחז"ל גדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה ומעשה דר"י בן ברוקא בשוקא דלפט יוכיח וז"ש עין לא ראתה עין אדם לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו לפי גודל האמונה שהאמינו הצדיקים בך יבא להם שכרם לע"ל וזה שהשיבו אתה נותן לנו מתנת חכם לא כן לע"ל יהיה הכל בדין ולפי ראות עיני הדיין הגדול ית"ש ואם עושה לנו מתנת חכם כמותך נאמר נהמא דכיסופא כזו כבר אכלנו בימי אחשורש: לסיומא במ' סוכה פ' הישן בשביל ד' דברים חמה לוקה על אב"ד שמת ולא נספד כהלכה ועל נערה המאורשה שצעקה בעיר ואין מושיע לה ועל משכב זכר ועל שני אחים שנשפך דמם כא' וכ"כ ע"ז דלאו על ליקוי החמה שהיא לפי חשבון המזלות קאי כ"א על ענין אחר ונ' דהנה עיקר פעולת החמה לגדל התבואה והפירות כדכ' וממגד תבואת שמש וכמ"ש רמב"ן על לממשלת היום ואמנם מצינו בימי דהע"ה שהי' רעב ג' שנים ואמר לו ה' על שאול שלא נספד כהלכה ואח"ז כ' ויעתר ה לארץ הרי חזי' דבחטא זה נתקיים בדור וימנע מרשעים אורם והש"י משנה העתי' לחמה תאור השמש בחורף ותחשך השמש בקיץ ואמנם זה קרו רז"ל ליקוי חמה ככל דבר שאינו מתוקן או הפירוש החמה בעצמה לוקה להעולם וטעם חטא זה לעונש זה הוא כמ"ש ירמי' אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי והנה כ"ז שהאב"ד קיים ומשגיח על הנגלות שהם לנו ולבנינו הוא ע"י עמדו בפרץ מקיים העולם וה"ה דומה לרופא שנותן לחולים סמי' מרים לקיום גופם ואמנם במות האב"ד אם הבינו הדור כי הי' להם רופא מומחה אזי יספדוהו כראוי, ואם לא יספדוהו כראוי זה מופת שמאסו בתוכחתו ואינם מאמינים כי הוא היה השליח לטובתם ועי"ז ימנע ה' טובו מהם עד אשר יפקחו עיני' וידעו דרך ישכן אור והנה ד' רז"ל על תוה"ק מורשה קהלת על תקרי מורשה אלא מאורסה כשם שהארוסה קנין לארוסה כך התורה קנין ישראל ועל כ"א מישראל מוטל המצוה ולמדתם אותם את בניכם למען לא תשכח מפי זרעינו ואמנם ב"י יושבי כפרים אין לאל ידם רוב פעמים ללמד לבניו תורה מפאת חסרון מלמד אבל בעיר שיש חכמים וסופרים ואם בכל זאת ח"ו נתקיים בנו ותשכח תורת אלקים אמר הכ' אשכח בניך גם אני וזה ענין נערה המאורשה שצעקה בעיר בת קול יוצאת בכל יום מהר חורב אוי להם לבריות מעלבונה של תורה ואין מושיע לה והנה התורה אסרה משכב זכר יען הוא דרך השחתה בעלמא ולא להועיל והנה תכלית יגיעת האדם בעולמו הוא הוא להכין לו צידה לאחריתו וזה רק או שמגדל בניו לת"ת או שמחזיק לומדי תורה אחרי' אבל מי שרק יגע ועמל למלאות כריסו ומה חפצו בביתו אחריו הרי כל יגיעתו רק משכב זכר שהוא השחתת זמן בעלמא והשחתת הממון והשכל שנתן לו הש"י והנה הגוף והנשמה המה האחים מלידה ומבטן ואם ישתדל הגוף לטובת הנשמה יחיו גם שכי' הנשמה בעולם הבא והגוף אחר התחיי' אבל היגע לריק בעוה"ז ולאחר מותו יתקיים בו וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם וארז"ל אלו בני אדם שעושין ימי' כחגי' נמצא במותו שני אחים נשפך דמם כא ובהפוכו אמר הכ' מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד' שהנשמה עוזרת בשכלה להגוף והגוף ישתדל לטובת הנשמה, כי שם צוה ה' הברכה בעוה"ז וחיים עד העולם: דרוש לז' אב פ' ואתחנן תרל"ד ובו הספד על הג' מו"ה ירמיה אב"ד באויהעל ומו"ה יצחק נתן ליפשיץ אב"ד בסאנטעב והרבני מו"ה רפאל ב"ה בפ"ב: בתנחומא פ' זו ואתחנן אל ה' למה כדי שיכנס לארץ זש"ה שמעה אלקים רנתי וגו' א"ל מה אתה מבקש א"ל מקצה הארץ אליך אקרא וגו' א"ל הקב"ה רב לך אל תוסף א"ל משה רבון העולמים אתה קראתני משה עבדי שנא' לא כן עבדי משה אני עבד ולויתן עבד ואני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך שנא' הירבה אליך תחנונים וגו' לויתן שמעת וכרת עמו ברית שנא' היכרות ברית עמך וגו' ואני עבדך ואמרת לי הנה אנכי כרת ברית עמך ולא קיימת אלא אמרת ומות בהר וגו' ולא עוד אלא כתבת בתורתך ואם אמור יאמר העבד אהבתי את אדוני וגו' ואני אהבתי אותך ותורתך ובניך לא הכי תרי אצא חפשי איני מבקש למות והגישו אדוניו וגו' ועבדו לעולם ולא קיימת עמי ועכשיו בבקשה ממך שמעה אלקי' רנתי וגו' א"ל הקב"ה רב לך בע"ד שלך כבר הוציא עליך גזירה שתמות וכל הבריות כמותך אד"הר אכל מן האילן וגזר מיתה לכל: ירמי' הנביא התחיל ספרו דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימין ויל"ד לאיזו ענין כ' כאן מן הכהנים אשר בענתות מאי נפקא לן מזה הנה בכל הנביאים היה ירמי' קשה יום שלא זכה ששמעו בני דורו לקולו אף כי ראו שהי' החרב מתוחה מול צווארם וכבר גלה יהיקי' וגלה יהויכין וירמיה עומד ומתנבא כי הביהמ"ק יחרב וחנני' בן עזור מתנבא כי הכלים מביהמ"ק שכבר גלו לבבל עוד ישיבו וקבלו ישראל מחנני' ולא קבלו ומירמי' ואמנם כשחטאו בכי עלי נגזר עלי' שיגורשו מלכהן בכהונה גדולה בביהמ"ק ועוד שאר ענייני ובתוך הדברים והבטת צר מעון ר"ל כי מעון הזה הביהמ"ק אשר עד היום נהגו בו בני עלי שררה ויגורשו