ליקוטי חבר בן חיים ג קפג

את עצמו וכן יעקב וכן משה וכן דוד באברהם בחרת באברם ביעקב כי יעקב בחר לו במשה בחירו בדוד בחרתי בדוד עבדי יתרו ורחב הזונה קירבן הש"י ולא בחרן אשרי מי שבחרו ולא קירבו אשרי מי שקרבו אף שלא בחרו אשרי אהרן שבחרו וקרבו שנא' ובחור אותו ונא' ואתה הקרב אליך זה בקיצור תו"ד המ' בל' קצר: הנה כל א' מהצדיקים הנכרים פה הי' מעותד מיום הולדו לתכלית אחר אברהם הי' עמוד החסד כמ"ש חסד לאברהם וז"נ ענין ע' רז"ל בב"ב אותו היום שנפטר א"א עמדו כל גדולי עולם ואמרו אוי לעולם שאבד מנהיגו אוי לספינה שאבדה קברניטה הענין עולם חסד יבנה החסד הוא א' מעמודי העולם אשר בלתו אין קיום וכמ"ש החו"ה המשל ע"ז לשיירה שחנתה במדבר אם כלם מסייעים זא"ז יהי' ענינם לטובת כלם ואם לאו לא ינוחו ולא ינועו והנה אברהם הי' מדת החסד בעצמו ולמד לאנשי העולם היאיך יתנהגו זה מול זה ויהי' כל ענינם בשלם וכשמת ואבד החסד מן הארץ ספדו כל גדולי עולם עליו אוי לעולם שאבד מנהיגו כי מדת החסד היא באמת הנהגת העולם וביארו ענין כי כשם שא"א לספינה בלא קברניט דהיינו רב החובל אשר בכל עת יתאמץ להניע הספינה אחרי הרוח למען יהי' הכל בשלם ככה העולם ים זועף ואין יום שלא יארעו בו מאורעות שונות ואך מדת החסד היא המגנת ומצלת הכל כמ' התנא על ג' דברים העולם עומד וא' מהם גמ"ח וז"ש אוי לספינה שאבדה קברניטה ואמנם אברהם ע"י חסדו הגדול קרב את הבריות תחת כנפי השכינה והמרבה והממעיט כ"א לפי כוחו השכיל אביו בשמים והנפלא במדותיו כי אף שראה שנתקיים בו אב המון גוים נתתיך כי גם בני חת אמרו לו נשיא אלקים אתה בתוכנו לא החזיק טובה לנפשו וקרא עצמו עפר וז"ש אתה הוא ה' האלקים אשר בחרת באברם מדת חסדו גרם לו שבחר בו ה' והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם אב המון גוים ובכל זאת ומצאת את לבבו נאמן לפניך והנה מאחר שאברהם הי' מוטבע על מדתו זאת לא הוצרך הש"י לקרבו כ"א הש"י בחר בו והוא קירב את עצמו וכשם שהי' אברהם מדת החסד כך הי' יעקב מדת האמת כדכ' תתן אמת ליעקב וכל עצמו של יעקב לא נברא כ"א ללחום מלחמת האמת עם השקר וזה נרמז בעת לידתו וידו אוחזת בעקב עשו ידוע כי ל' עקיבה היינו רמי' כדכ' ויעקבני זה פעמים והנה עשו הוא השקר עצמו הצד ציד היאיך מעשרין את המלח ויד יעקב אוחזת בעקב עשו ברמי' עשו ולזה כ' ויקרא שמו יעקב כ' רש"י עפ"י רבותינו הקב"ה קרא שמו יעקב הכוונה שיעקר העקבה ורמי' מן העולם כמו לדשנו סקלו מאבן וכמ"ש רש"י פ' תרומה כן הוא שם יעקב שקרא לו הש"י יעקב העקב של עשו ולזה אמר הכ' כי יעקב בחר לו יה מה שבחר הש"י הי' מדת יעקב לוחם מלחמת האמת מול השקר ישראל הוא רק סגלה לה' אבל המדה שבחר בה הש"י היא מדת יעקב וכמ"ש וזה היה ענין יעקב בתחלה עם עשו אח"כ עם לבן שהי' כמו כן השקר בעצמותו ויעקב לחם מול שנים והיתה מטתו שלימה והנחיל מדת אמת לזרעו אחריו ואמנם גם אברהם הנחיל לנו מדת החסד כמ"ש רז"ל כל שאינו רחמן ביישן גומל חסד אינו מזרעו של אברהם וז"כ ענין הכ' בתהלים כ' זרע אברהם עבדו ובד"ה זרע ישראל עבדו כי בענין מדת החסד אנחנו זרע אברהם ובענין מדת האמת זרע ישראל ואמנם במות יעקב אבינו נסתמו עיניה' ולבם כבה כמעט אור האמת בתוך גלולי מצרים עד שעמד משה אשר הי' מעותד כמו כן מלידה ומבטן להאיר כר האמת והלך עד לעת זקנתו מגוי אל גוי ותורת אלקים בלבו ולא עלה מעולם הרהור שקר בלבו ועי"ז הי' מעותד לקבלת התורה כמו שאנו אומרים משה אמת ותורתו אמת כי רק עת הלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו וזה כ' ענין מ' רז"ל אם הרב דומה למלאך ה' שאין ספק כלל אצלו באמתת הש"י ובאמתת התורה יבקשו תורה מפיהו כי אז אשרי בניו אחריו ואם לאו הרהורים העולים על לב הרב יעשו רושם בלב התלמיד ולכך אל יבקשו תורה מפיהו נמצא מדת משה ומדת יעקב א' היא זה אמר לבניו שמע ישראל וזה הנחילנו שמע ישראל ואמנם דוד הי' מעותד למדת הצדק וכמ"ש עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי ועליו נאמר מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן והוא הנחיל כסא ה' לבבו אחריו ונאמר בכסא ה' עתיק יומין יתיב וספרין פתיחו ודינא אתיהיב וכן הי' ממשלת דוד והנה כל אלה נבחרו מפאת מדתם מה' ולא הוצרך הש"י לקרבם לפנים ממחיצתם אבל יתרו ורחב מצד עצמם לא נבראו לתכלית ידוע כ"א ע"י סבה זכו שהכניסן הש"י תחת כנפיו וזה עכין קרבן ולא בחרן והנה אהרן מדתו היתה מדת השלם לתווך בין אדם לחבירו כמ"ש רז"ל הוה מתלמדיו של אהרן אהב שלם ורודף שלם ואמנם לתווך שלום בין אדם לחבירו צריך להיות האיש הזה מעורב בין הבריות ולא להיות יושב בבית ה' ובחצרות קדשו כי איש כזה לא יאמינו ממנו הבריות כי יודע בטבעי הויות העולם אבל הש"י אשר שמו ג"כ שלם בחר באהרן מבני עדתו וצוה עליו להתקרב אל משה ולישב בבית ה' ובכל זאת כל אשר יהיה לו ריב ונגע יצא ויבא על פי' כדכ' ונגשו הכהנים אשר על פיהם יהי' כל ריב וכל נגע והכל יאמינו בו ויפקידו לו סודותיו וז"ש אשרי אהרן שבחר בו ה' וקרבו ועליו נאמר אשרי תבחר ותקרב ישכון חצירך אף כי ישכון בחצירך בכל זאת נשבעה אנחנו עמך מטוב מהמובחר בביתיך ומי הוא קדוש היכלך וז"ש ואתה הקרב אליך שלא יסיע שבתו מכאן ולהלן מאוהל אל אוהל כ"א ישב בבית ה' לקדשו לכהניו לו ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך אבל לא אשר ע"י בגדיו אלו יתמעט כבודו ותפארתו כ"א אדרבה בגדיו אלו יהי' לו לכבוד ולתפארת: בילקוט מג' אסתר ובמלאת הימים האלה א"ר חניכא בר פפא מלמד ששמעו גדולי ישראל וברחו להן אמר רשב"י מלמד שאכלו בישולי גוים כ' דר"ח בר פפא ס"ל כתלמידי רשב"י דישראל שבאותו הדור נתחייבו כליה על שאכלו מסעודת אחשורש אלא דרש דכ' לכל העם הנמצאים וכ' הרמב"ן פ' בשלח דל' עם ר"ל המון ודרש מלמד שגדולי ישראל ברחו להן ורשב"י לטעמי' דהק' עליו שבכל העולם לא יהרגו ודרש לגדול ועד קטן כי אפי' גדולי ישראל היו שם אלא שהמלך יסד כרצון איש ואיש ובחרו להם מאכלים שלא הי' עלי' כ"א בישולי גוים ועדן לא פשט אי' ברוב ישראל וכמ"ד על לבו שם ולכל ישראל לא הורה והנה ביאר לנו בזה רשב"י תכלית סעודה הזאת מה היה דהנה ד' רז"ל במ' מגילה דעיקר סעודה זו הי' יען לפי חשבונו של אחשורש כבר מלו ע' שנה של גלות בבל ועדין לא