ליקוטי חבר בן חיים ג קפא

והלואי יראה אור וז"ש עכשיו נשים לילות כימים להתאבל על משים לילות כימים ואמנם לא זו בלבד כ"א האילן הגדול יסוכך על אנשי דורו שלא יריעו להם פועלי און כאשר ראינו ברבינו הגאון זצ"ל שאזר כגבר חלציו ושבר מתלעות עול אנשי הקאנגרעס הוא ההקדים רפואה למכה לייסד חברת שומרי הדת הוא שיגע וטרח לייסד השטאטוטען של הארטנואדאקסען אשר כל כתיבותי' שלום, ובזה הי' משים לילות כימים ואמנם יע"ל נשים לילות כימים ע"ד שפי' מרן הגאון ח"ס מ' רז"ל אם הראשונים כמלאכים אנו כבני אדם אם הראשונים כבני אדם אנו כחמורים כי ת"ח אפי' לעוה"ב אין להם מכוחה ילכו מחיל אל חיל ע"י התלמידים שהניחו אחריהם אמנם אם התלמידים יבטלו מלמוד התורה אזי הראשונים יהיו עומדים במדרגת מלאכים ואמנם אם ח"ו התלמידים יצאו לתרבות רעה הראשונים יענשו ע"י והיינו אם הראשונים כמלאכים הטעם משום שאנחנו כבני אדם ואם הראשונים כבני אדם הטעם אנו כחמורים ולא כחמורו של רפ"בי וז"ש על התלמידים לשום לרבם בעו"הב לילות כימים שיהי' מהלך מחיל אל חיל וזה נשים לילות כימים על משים לילות כימים ובזכות זה ימליץ טוב לפני אבינו שבשמים בעדינו, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו ובל"ג בב"א: הספד שנית על רבי' הגאון מו"ה אברהם ש"ב סופר זצוק"ל בעיר באדען עכ"ח אלול פ' שופטים תרל"ב: ברבה פ' זו ע"פ שופטים ושוטרים א"ר יצחק שני דברים בימינו של הקב"ה צדקה ותורה צדקה דכ' צדק מלאה ימינך ותורה דכ' מימינו אש דת למו שני דברים בידו ואלו הנפש והדין הנפש דכ' אשר בידו נפש כל חי והדין דכ' ותאחז במשפט ידי אמר הקב"ה הנפש והדין נתונים בידי שמרו את הדין ואני אשמור לכם את הנפש הוי שופטים ושוטרים: ויל"ד הניתרי דבימינו למאי מבעי לי' כאן לכ' יצחק הק' רז"ל למה נסמכה פ' אחרי מות לעבודת יוה"כ וי"ל דדרשי' במ' בזאת יבא אהרן בזכות התורה שנקראת זאת ועוד שאר דברים שהיה מביא אהרן עמו והנה ד' רז"ל השר רשב"י שאל לריב"ל בג"ע הנראתה הקשת בימיך א"ל אין א"כ לאו את בר ליואי הרי חזי' דצדיק שלא חטא מעולם כדאי הוא להכריע העולם בזכותו והכה אמר מרע"ה לאהרן בעת מיתת נדב ואביהו הוא אשר דבר ה' לאמר בקרובי אקדש וכ' רש"י סבור הייתי או בי או בך עכשיו הם גדולים ממני וממך, והנה באמת לא נתחייבו נדב ואביהו מיתה לשמים כ"א מפני קדושתם וסביביו נשערה מאוד ואמנם לולי היה נדב ואביהו חיים לא הי' צריך אהרן לזכות אחר בבאו אל הקדש כי זכות בניו לבד הי' מכריע וז"ש הכ' אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו לא מתו כ"א על שהיו קרובים לפני ה' ואמנם אחרי מותם אמר ה' אל משה בזאת יבא אהרן בזכות התורה שנקראת זאת ובזכות שאר דברים שנקראו זאת: ואמנם רז"ל פי' מה יוה"כ מכפר כך מי"צ מכפרת וי"ל הדמיון עד"ז כי לפי גודל הרגש קדושת יוה"כ איש לפי ערכו כך גדול כפרת יום הכפרים וכן הענין במי"צ לפי הבנתינו גודל ההעדר במיתת הצדיק יגדל כפרתו בעדינו ולתכלית זה אנו צריכין להבין היטב ההעדר שנתהוה במי"צ ארז"ל ברבה פ' מקץ ובירושלמי כד דמך ר' סימון פתח עלי' ההוא ספדניא כ' כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחשה ד' דברים הללו שהן תשמשו של עולם יש להם חליפה ויש להם תמורה אבל ת"ח שמת מי יתן לנו חליפתו מי יתן לנו תמורתו: הכוונה כי הנה תכלית הכסף והזהב להקל אורח מקח וממכר בעולם כי לולא הכסף והזהב אשר מפאת מיעוט מציאותם נתעלה ערכם ונתנו בני אדם שיווי עלי' לולא כן הי' כל מקח וממכר רק דרך תמורה וזה דבר כמעט נמנע ואמנם בכל זאת אפשר בלעדם ויש גם עתה כמה יושבי עיירות שאין להם לממכרם רק דרך תמורה לבד ואמנם תכלית הברזל והנחשת להעמיד דבר קיים בעולם מה שזולתם לא הי' אפשר כ"א בעצים וחבלי' וכיו"ב ואמנם בכל זאת יש להם חליפה ויתייעצו בכי האדם לעשות בעולם דברי' קיימי' בלתי הברזל והנחשת וז"ש רז"ל ד' דברים האלו יש להם חליפה ויש להם תמורה אמרו חליפה על הברזל ונחשת ותמורה על הכסף והזהב, והנה הת"ח עושה שתי השליחות הנאמרי' כא' הוא האיש אשר עלי' אמר שהע"ה עץ חיים היא למחזיקי' בה וארז"ל ללומדי לא נאמר כ"א למחזיקי' בה וכל איש אשר חננו ה' עושר ונכסים ולא יוכל בעצמו לעסוק בד"ת אשר מצוה עלי' ודברת בם בשבתך בביתך וגו' אמנם ע"י הספקת ת"ח כזה אשר תחת כנפי' יסככו כמה מאות תלמידים ובאברתו יסך על מספר ת"ח ההוגים בתורה יומם ולילה הלא כל איש יזכה בו בתתו מסת ידו להספקת ת"ת דרבים והנה הוא בענין התמורה בבחינת הכסף והזהב ואמנם בהעמדת סדר העולם ילמד לעם ב"י דרך הקדש למען בכלות ימי חיי' יזכו לחיי עד המה בבחינת הברזל ונחשת וז"ש רז"ל אבל ת"ח שמת שהי' ג"כ בבחינת הכסף והזהב והברזל והנחשת מי יתן לנו תמורתו מי יתן לנו חליפתו כי לאו כל אדם זוכה ללמד לבני יהודה תורה להעמיד תלמידי' לאלפ' ורבבות ולא כל אדם זוכה שיהי' דברי' נשמעי' לבני דורו ואמר ישעי' ע"ה הנה ה' מסיר מירושלים ומיהודה כל משען לחם ומשען מים וביאר אח"כ אשר כוונתו על אבדן ת"ח הכוונה כמו כן עד"ז ארז"ל במס' ב"ב מ"ד אשריכם זורעי על כל מים אשריכם ישראל בזמן שאתם עוסקים בתורה וגמי"ח כי הגמי"ח נמשלה לזריעה כדכ' זרעו לכם לצדקה והתורה נמשלה למים ואמר ישעי' כי מי שלבו חפץ אשר אם, יזרע לצדקה שיקצר לפי חסד ישתדל להחזיק ת"ח ויתקיים בו' וכל אשר יעשה יצליח ולפי גדולת הת"ח ישפיע טובה על מחזיקי' והיינו אשריכם זורעי על כל מים ואמנם בהעדר הת"ח יעדר ג"כ כח ההשפעה ארז"ל כל העולם ניזון בשביל חנינא בכי וע"ז אמר ישעי' כי בהסיר ה' מירושלים ומיהודה זקן ונשוא פנים ונבון לחש יסיר מהם כל משען לחם מטה הפרנסה ומשען מים משען התורה שנמשלה למים והנה הימין אצל הש"י כביכול דבר שהוא עיקר אצלו וכל העולם לא נברא אלא בשביל התורה שנקראת ראשית ואמנה מאחרי כי א"א לכל יושבי תבל לעסוק