ליקוטי חבר בן חיים ג קעז

אמר הכ' אדם כי יהי' בעור בשרו וכו' והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים וכ' רש"י גזיה"כ הוא וכ' לפ' דהנה בתחלת הפ' הביא רש"י המ' א"ר שמלאי כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף כך תורתו לא נתפרשה אלא אחר תורת בהמה חיה ועוף כ' לבאר דבמשנה סנהדרין תנן מפני מה נברא אדם באחרונה כדי שיכנס לסעודה מיד ד"א שאם תזוח דעתו עליו אומרים לו יחוש קדמך הענין דהנה אחרי כי האדם נפשו מן העליונים וגופו מן התחתוני' לא בראו ב"ה עד אשר כלה לברא השמים והארץ וכל צבאם למען יתבונן בשלימות העליוני' ופחיתות התחתוני' ויתבונן כי אם ישתדל רק לצורך גופו גם נפשו תרד ממעלותי' ואמנם אם ישתדל לטובת נפשו גם גופו יתקיים בשלימותו כמ' הכ' ועבדתם את ה' אלקי' וברך את לחמך וגו' והסרותי מחלה מקרבך והנה אמז"ל במ' עירובין עלמא הדין להלולא דמיא כוונתם כי לא יאמר האדם מאחר שדרך העוה"ז מסוכן מאוד אני אפרוש מהנאותי' לגמרי כדרך שעשו מקצת חכמי יון הנקראי' שטאויקער לא כן כי לא תהו בראה אבל ידע האדם כשם שאם הולך לבית משתה אחרי כי יודע שיפקיחו עליו עיני' יתנהג במדה ישרה לא כמו שנוהג כחפצו בביתו כן הוא כל העו"הז האדם מחוייב להתענג כדרך שהתענוג חובה על הלולא וכלפי זה יתנהג במדה ישרה וכמ"ש וזה כוונת אמרם כדי שיכנס לסעודה מיד שידע מיד מה ממנו יבוקש ואמנם האדם אשר לא ישים תכלית אחר מול עיניו כ"א להתענג בתענוגים לא די אשר הוא ישחית נפשו כ"א גם העולם ומלואו לא יספיקו לו ומתוך זה יגזול ויגנוב כמ"ש רש"י על בן סורר ומורה ואדם כזה הוא רק לצער הבריות כדרך היתוש הזה שאין תכליתו רק לצער הבריות וז"ש והנה ל' תזוח הכוונה מולא יזח החשן ר"ל נסח ממקומו שאם תזוח דעתו שיזיז דעתו שהי' בו מנעוריו להשתדל לעולמו הקיים כאשר למד בבית הספר אם דעה זו תזוח עליו אומרים הכי אתה רוצה להדמות ליתוש א"כ יתוש קדמך ולמה זה אתה נוצרת בצלם אלקים ואמנם למען הקים האדם על המשמר צוותה תורה להזהר ממינו החיים המביאים שקוץ הנפש ואח"כ צוותה תו"הק אשר אם גם יזהר האדם בנפשו עדן להרחק משכן רע ושלא להתחבר עם רשע הנה רש"י כ' טעם שגזרה תורה על המצורע בדד ישב משום מדותיו הרעות ואמנם איזו אדם בעל מדות רעות אשר החיוב להרחיק ממנו זה אין ביד כל אדם לשפוט כ"א הכהן הקדוש לה' וז"ש אדם כי יהיה בעור בשרו נגע צרעת משיתראה אחצוניותו כי הוא איש רע להתחבר אל תרחיקהו מעצמך כ"א והובא אל אהרן הכהן או אל א' מבניו הכהנים: אמר הכ' עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא כ' לפ' אמר הכ' תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה הכוונה האדם בימי בחרותו צריך להשתדל לפעל טובה כ"כ למען אשר באחרית ימיו בעת אשר א"א לו לפעול טובה לו עדן זיו והדר מימי נעוריו וז"ש תפארת בחורים כחם אם גם והדר זקנים שיבה וז"ש הנה באמת כשהאדם אינו פועל מאומה אין זה לו לתפארת בכל זאת עטרת תפארת שיבה אם בדרך צדקה תמצא שעשה הצדקה כ"כ בנעוריו עד אשר עטרת תפארת שיבה: דרוש לז' אדר פ' תצוה תרל"א ובו הספד על הגאון מו"ה משה כ"צ גראס אב"ד בפנ"ד והרב מו"ה שמעון ווינר אב"ד בלא"ב והרב מו"ה דוד א"ש אב"ד בסאבראנץ והרב מו"ה נתן יהודא ה"פ בן חנה רחל בערלויא בילקוט פ' זו ואתה תצוה את ב"י וגו' ר"י בשם רשב"ם משל למלך שהיה לו אפקרסן (לבוש התחתון) והי' מצוה את עבדו לנערה ולקפלה וא"ל תן דעתך עליו א"ל עבדו אדוני המלך מכל אפקרסין שיש לך אי אתה מצויכי אלא ע"ז א"ל מפני שדבוקה בבשרי כך אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע מע' אומות שלך אי אתה מצויני אלא על ישראל א"ל מפני שהם דבוקים בי שנא' כי כאשר ידבק האזור על מתני איש כך הדבקתי אתכם אלי בני ישראל: תנן באבות ר"מ אומר הוה ממעט בעסק ועסוק בתורה וכו' הענין ארז"ל דורות ראשונים שעשו תורתן עיקר ומלאכתן ארעי ז"וו נתקיימה אמנם ארז"ל ג' צריכין חיזוק ושני' מהם תורה וד"א מו"מ וא"כ עסק המו"מ מבטל את עסק התורה ועסק התורה מבטל את עסק המו"מ ואמנם כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמרא סייעי' ואמנם סייעתי' דשמי' בעי קירוב השכינה וקירוב השכינה לא יבא כ"א ע"י דכא ושפל רוח וז"ש הוה ממעט בעסק ועסוק בתורה אמנם והוה שפל רוח בפני כל אדם כי הוא מדת הענוה האמתית וכמו שביאר החו"ה מחסיד א' שאמר לא פגשתי מעולם אדם שלא הי' לו בעיניי מעלה יתירה עלי ואמנם אל יאמר אדם מאחר כי עיקר עסק התורה להשיג ע"י אמונה ויראת ה' ואני כבר קניתי לי זאת ואם גם לא אעסוק בתורה אמונתי השלימה לא תזיז ע"ז אמר לא כן הדבר כ"א כל הגדול מחבירו יצרו גדול מניח ישראל ומתגרה בת"ח ואיזו מעוות לא יוכל לתקן זה ת"ח הפורש מן התורה וז"ש ואם בטלת מן התורה יש לך בקרבך בטלים הרבה כנגדך הרהורי' רעים וספיקות שיעלו על לבך ואמנם העוסק בתורה לא די שקונה שלימות עצמי כ"א גם זוכה ומזכה אחרים במה שמקרבן לאמונה וז"ש ואם עמלת בתורה יש שכר הרבה ליתן לך ועד"ז נ' לפ' מאמר הש"ס שבת פ' חבי' חמרא פרוגי' ומיא דיומסת קפחו י' השבטים ר"א בן ערך הלך אחרי' איעקר תלמודיה קם קרא בס' החדש הזה לכם וקרא החרש הי' לבם ובעי רבנן רחמי עלי' ואהדר לי' תלמודיה והיינו דתנן ר' נהוראי אמר הוה גולה למקום תורה וכו' הענין הנה תכלית עם ב"י להעיד ע"י יצי"מ ושאר ספורי נסיי' בתו"הק על חידוש העולם ואמנם הת"ח הפורש מן התורה נעשה כאילו לא שמע דבר מעולם וזה שרמזו לו באמת החדש הזה לכם עלינו להעיד עדות החידוש ור"א ע"י ביטול תורה החרש היה לבם ואמר אח"כ כפי' רש"י ר"נ היינו ר"א בן ערך הוה גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחבירך יקיימוה בידך וגם על בינתך אל תשען ואמנם זה כ"כ מאמר ר"א באבות הוה שקוד ללמוד תורה וכו' הענין ע"ד שפי' רש"י ז"ל בשה"ש וחכך כיין הטוב הזהרי בתשובותיך והענין כי התשובות לאפיקורס יבא היצה"ר לפתות הת"ח כי למען ינצחו המינים יעסקו בדברי שקר וימלאו בטנם און ועמל ועי"ז יהי' לאל ידם לנצח ובאמת ידחו שקר בשקר וז"ש וחכך יהי' כיין הטוב הולך לדודי למישרים שיהיו דבריך רצויים בעיני הש"י