עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryליקוטי חבר בן חיים ג

ליקוטי חבר בן חיים ג קעו

Lekutei Heber ben Chaim part 3 176 · ליקוטי חבר בן חיים ג · free full Hebrew text

Open in the reader →

הרמב"ם ע"ד אחר דק' לי' להרמב"ם קו' הר"ן הרי ממתני' דפ' בתרא דנדרה בתו וסבור שנדרה אשתו שמעי' דאותה דווקא ומאי אבעי' לי' לש"ס ותו אטו מאן דדריש טעמא דקרא היכי דלא משכח טעם לא לדרוש אתמהה וכמו שהק' הרמב"ן א"וו אדרבא אבעי' הש"ס מיוסדת על מתני' דלקמן מאחר דחזי' דאותה דרשי' על נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו אי לא דרשי' תו מהאי אותה מידי או דלמא עוד דרשי' אותה לבדה ג"כ כדדרשי' בעלמא וע"ז פשיטה דוודאי לת"ק דדריש טעמא דקרא וכשם דאיכא טעמא למדרש מאותה נדרה בתו וסבור שנדרה אשתו משום דאמרי' הפרה בטעות היתה דאי ידע אולי לא אכפת לי' ה"כ איכא למימר דאם מיפר לשתי נשי' כא' שאומר מופר לכון באמת לא אכפת לי' בנדר א' מהם אבל מחמת שהיפר לא' הוכרח בע"כ להפר גם לאחרת ומסתברא משו"ה דאותה דווקא לבדה אבל לר"י דלא אזיל בתר טעמא דקרא וא"כ מהי"ת למדרש מחד קרא תרי דרשות שאין לא' שייכות בחברתה וא"כ נדרה אשתו וסבור שנדרה בתו דתנן הוא דדרשי' לא זולת ושפיר פסק הרמב"ם בין בנדרי' בין בסוטה כר"י אלא דק' מה' פרה אדומה שכ' הרמב"ם אין מוציאי' עמה אחרת שלא יאמרו שתים או שחורה א"כ ש"מ דפסק כר"ש לכאורה וי"ל דבלא"ה ד' הרמב"ם בה' פרה שם תמוהי' שהם נגד הש"ס בחולין דמסקי' אליבא דר"כ דקיי"ל כוותי' דשחיטה לא בעי כוונה וכ"פ הרמב"ם גם בה' פרה שם בהדי' ותימא על הכ"מ שהביא מה' שחיטה ולא זכר ד' הרמב"ם באותה הלכה ובחולין שם מסקינן דלר"נ נשחטה בהמה אחרת עמה פרה פסולה וכמו כן ק' שכ' בראש הפרק שם דדווקא שתי פרות אדומות אין שוחטין כא' וע"כ אתה צריך לד' הכ"מ שם דהרמב"ם הי' לו גי' אחרת בש"ס שם דלר"נ פרה כשירה דדווקא ב' פרות אדומות דרשי' מושחט אותה ולהיפך מגי' דידן וא"כ גם ר"נ ס"ל דאותה דווקא למעוטי פרה אדומה אחרת ומעתה ע"כ והוציא אותה ג"כ לכל היותר למעוטי פרה אחרת ובשחורה שלא יאמרו שחורה שחטו אבל חמור לא מיעט הכ' כשם שלא מיעט אפי' בהמת חולין מושחט אותה לר' נתן: ודע דד' רש"י ביומא שם שכ' שתים שחטו ופסולין משום מלאכה תמוהין וכמו"ש תוס' בחולין שם דאדרבא בב' פרות אדומות ליכא היסח הדעת ולא שייך פסול מלאכה וגם מד' רש"י בחולין שם ד"ה קמ"ל מבואר כן וד' רש"י ביומא צ"ע: הדרן לד' הר"ן שהק' על הפוסקי' כת"ק ממתני' דלקמן וקו' הר"ן לדעתי צ"ע דאדרבא להתם גם ר"ש דריש אותה משום דהוה הפרה בטעות אפי' אומר אח"כ שאלו ידע ג"כ הי' מיפר אמנם אם בין כך עבר יום השמיעה שוב לא מהימן אבל הכא בב' כשי' מה לי אם אומר מופר לכם או מופר לכל א' וא': ולענין מה שדקדק הר"ן מ"ט לא מייתי הש"ס לב' בנותיו כא' דאקדמי' קרא כ' דהני שתי בנותיו ע"כ שני' נערות למ"ד מופלא סמוך לאיש לאו דאורי' לא משכחת לה כ"א בתאומות אם הם מאשה א' וזה לא שכיח או בב' בנות משתי כשי' וניחא לי' למנקט בהדי' האבעי' בב' נשי': א"ב רותתת נ' דאם שני' רותתת שוב אין משקין א' מהם דדלמא כ"א לבדה תודה: ויל"ד אהך בריי' דחבילות מ"ט לא נקטא בקיצור אין עושין ב' מצות כא' ונ' דס"ד דווקא ב' שהם חובה על העושן וע"ד שכ' המג"א קמ"ז הנ"ל קמ"ל דאפי' בהני דלא שייך זה: ואין מטהרין שני מצורעין הנה הרמב"ם לא הביא דין זה כ"א בטהרה ראשונה חוץ למחנה בב' צפרי' ולא בטהרה שניי' וכ' טעמו דבטהרה שניי' הרי בעי' ימין ומאחר דלא שייך חבילות כ"א בכהן א' א"כ תרתי בימין היכא משכחת לה ומזה ראי' דלא כד' מג"א קמ"ז שכ' דלהרמב"ם אדרבא בב' כהני' שייך חבילות וק' אמאי שבק הרמב"ם בה' מחוסרי כפרה דין זה בטהרת ב' מצורעין: תוס' ד"ה בכהן א' והלח"מ יישב קו' תוס' והק' עדיפא על רש"י אטו בב' ב"ד באדון א' תהא רציעה מותרת וכ' כוונת רש"י ע"ד אחר דק' בס"ד מהי"ת יהא בב' אדוני' חבילות ואמנם מ' להש"ס משום דהוה בב"ד א' ולמסקנא בעי' אפי' בב"ד א' אדון אחד אבל לא דנימא בב"ד תלי' מלתא: מילי דהספידא על מות ידידי ה' גרשון כ"צ אדלער ע"ה אשר הרבה טרח ויגע בעדי עשרים שנה בלי הפוגות ער"ח ניסן תר"ל ס' תזריע ידיך לא אסורות ורגליך לא לבחושתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת יש מבני אדם אשר בידם יעשו צדקה אבל בגופם לא יעשו גמי"ח ואמנם הנפטר הנ"ל הרבה פעמים אין מספר לא בלבד אשר בעצתו הנחני כ"א גם אחר זה כבוד תקחני הוא הלך לשרי המלוכה להמליץ עלי והציל כבודי ממלשינים וזה ורגליך לא אסורות ואמנם בעת היתה דירתו בשוראן הי' ערכו יקר עד מאוד הפליא לעשות צדקה וגמי"ח כ' לו ס"ת בתכלית היופי וסעודת החינוך עדן תזכר הוא אשר השתדל אצל גרעפליך קאראלישען העררשאפט להקהל בשוראן רשות למכור יין כשר אשר לע"ע להקהל מזה כמאתי' ז"כ מדי שבה גם קנה לו ס' הש"ס עם האלפסי הכל בתכלית ההידור ובכל זאת מימי דירתו בנ"ה לא ידעו לערוך ערכו ואמר דהע"ה אם יארע כזה אין החטא באיש המעלות כ"א בבני גילו כ"א הכ' חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים וז"ש ככפול לפני בכי עולה ר"ל בעת שהי' נ' כאילו נפלת מערכך לא כן הי' כ"א לפני בני עולה נפלת: