ליקוטי חבר בן חיים ג טז

אשפוך שיחי לפניך פרנסני ככלב ומה תהי' פרנסתי שאני מבקש מעמך זכני ללמוד וללמד לשמור ולעשות באהבה עזה בקדושה ובטהרה ולהדריך אחרים לתורה וליראה ויהיו דברי נשמעים לעבודתיך ואין ספק אצלי שאין הב"ה בא בטרוניא עם בריותיו כש"כ עם בניו זרע אברהם אוהבו שמנשק לכל אחת ואחת מהדמעות ואומר למה"ש בואו וראו אהבת בני אילו וכמה המה מצטערים לעשות רצוני וסופרן ומניחן בבית גנזיו ואומר בני מכעי קולך מבכי ולך אכול בשמחה לחמך כי יש שכר לפעולתך: אגיד לו חדשות עם שאני שונא חקירות מימי ורק אדוק אני להאמין בלבי אגדות ודרשות חז"ל ובכללם הזוהר שלא זכיתי עדיין לו עתה נתחדש לי חקירה אחת נכונה שתורתנו הקדושה בבירור הוא משמים ומעשה אלקים היא ותורה הוא הב"ה והב"ה הוא התורה ומצותיו הם שלוחיו וכולם מקורם ממקום קדוש ע"כ אני צריך להודות לו שיש בחקירה ממש ועבור זה היא משמחת לב ומשיבת נפש ומחכימת פתי ומאירת עינים ואין תשובה לאותה חקירה שאינה אמיתיית אלא א"כ מדוע לא הביאה אריסטו ימ"ש אבי החוקרים ולדעתי לא עמד על חקירה זו מימיו: והיא כמו שאבאר בלילה קודם שישכב יעשה חשבון עם נפשו ויפשפש במעשיו פשפש ולא מצא אשריו פשפש ומצא לא יתן שינה לעיניו עד שיבערנו בדמעות האהבה ובבקר מיד בקומו יקדש וינקה עצמו ככהן לעבודה שיהי' גופו ראוי לכלי שרת לעבודתו יתעלה ויתבודד קצת ויחשוב בלבו מה רב טובו שהחזיר כשמתו בקרבו וטוב יום בחצריך מאלף ושש אני לאמרתך כמוצא שלל רב אבל במתים חפשי ממצות ויכין עצמו למצות תפילין וק"ש ותפלה שעל זה אחז"ל כאלו בנה מזבח והקריב עליו כל הקרבנות כולם ואז יתחיל להתפלל ומובטחני בו שמיד בפתחו יאלם פיו מלדבר דבר ויבכה לפני בוראו ויאמר אבי אבי מה אני טפה סרוחה כלי מלא בושה וכלימה מלוכלך בחטאים ואין בידי מעש שהעליתני לכל זה שאני אהיה עושה אותך חטיבה אחת בעולם ואזי גם אתה תעשני חטיבה אחת ותאמר ישראל עבדי שבך אתפאר תמה אני חברותא כלפי שמיא ואילולי שדברי חז"ל נאמנים לי כל כך כאילו ראיתי בעיני ושמעתי באזני בהר סיני לא האמנתים אבל עכשיו שידעתי שכן הוא האמת מה אומר מה אדבר ומה אשלם לך אבי אבי אחת מיני אלף על שזיכתני להניח תפילין על זרועי ותפילין על ראשי ואני אומר לפניך שיר ושבח כאחד משרי מעלה ולא עוד דגם עדיפנא מינייהו שאני קודם להם כמו שאחז"ל על פסוק ברן יחד כוכבי בקר ואח"כ ויריעו בני אלקים ובכל זה יעמיק כך במחשבתו זמן מה בחדר מיוחד ואם יש לו רק קצת טוהר לב יבכה בכי אחר בכי עד שיתעלף מרוב תגבורת אהבה ויתעורר בבכייתו ויאמר אב הרחמן אחרי שמצאתי חן בעיניך ותגדל חסדך עמדי אני מבקש לפניך מי יתן ואזכה גם מחר לזה ויותר מזה והיה זה שכרי ומי הכה אותו או מי עשה לו דבר או מי שילם לו עבור התפילין שכל כך הוא מחבבן ומנשקן לא שרוח אלקים בהם: נחזור לראשונות ואזכיר מלתא דתמיהא לי בספר בית ישראל אות א' מביא בשם ספרי שכל קיום המצות בח"ל הוא רק משום ציונים ואחרי נשיקות עפר כפות רגליו ומחילת אלף שגה בזה שהעתיקו כאן בפירוש על ש"ע לפסק הלכה ונתן מכשל ח"ו למעיינים ובלאו הכי האידנא קיום התורה כמה הוא רפה וחיפוש אחר חיפוש מחפשים למצוא עלילה לגרוע דבר מה ואם ח"ו יראו ספרו זה יאמרו הותרה הרצועה ואם רמב"ן סוף אחרי ורש"י פ' עקב הביאום הם הנה רק מפרשי התורה ולא איתשל לדינא ואם ישאלני אדם על כוונת ספרי זה אשיבנו וכי חדית הוא לך אגדה שאין לו הבנה כפי פשוטו הרבה יש לנו כיוצא בו וכלל גדול בידינו אין למדים הלכה מאגדה עיין תוי"ט פרק ה' דברכות משנה ד' אבל לדינא ח"ו לומר כן וכי משום ציונים נוציא מחלל שבת ובא על ערוה להריגה ח"ו וכי תימא שיש באמת חילוק לענין העונשים הלא סתמא תנן במתני' מצוה שאינה תלויה בארץ נוהגת בארץ וחוצה לארץ וקצת ליקוטי' שיש לי על התורה כתבתי בפ' עקב וז"ל שם סימן י"א פ' י"ח אפשר כוונת רש"י הוא שהביא ספרי הלז דס"ל כרשב"א דבביאת הארץ בטלה מודעא דקרא כתיב ויתן ארצות גוים עבור ישמרו חוקים ותורות וכשגלו בחרבן בית ראשון בימי ירמי' חזרה מודעא למקומה עד שקיבלוהו בימי אחשורוש קימו וקיבלו וא"כ אותן שבעים שנה בבבל באמת לא הוי קיום התורה רק משום ציונים אבל האידנא ח"ו לומר שיש שום נפקותא לדינא לבני א"י או לבני ח"ל: נפשי עבור שאתה ירא מצער גלגול מחילות בח"ל אשיבך תשובה נצחת אני מוכן לומר להקב"ה כתבת בתורתך כמה פעמים אני ד' שפירושו נאמן לשלם ובאותו מדה וידוע לפניך שברצוני הטוב הייתי הולך לא"הק ואפי' לחיות שם חיי צער ועבור כן נשארתי בארץ הזאת להחיות מתים כמו שאחז"ל על פ' ומתים אינם יודעי' מאומה מובטחני בך שאם ח"ו לא אזכה ליראות משיח צדקנו שאתה בכבודך ובעצמך תעוררני משנתי ותחייני ותוליכני קוממיות לארצנו: ומנידון העזר אני אומר לו להיפך אעתיק לו מה שרשמתי וז"ל שם ברכות דף ח' במערבא כי נסיב איתת שאלוהו מצא או מוצא אפשר להסביר מ"ט במערבא דוקא דאיתא במד"ר דבת פלוני לפלוני הוא רק בארץ ישראל א"כ עתה בח"ל הוא גם בזיווג ראשון כמו בא"הק בזיווג שני דמאחר שאינה כרוז הוא על פי מעשיו וא"כ ל"צ לשואלו בח"ל מה מצא דלפי צדקתו ומסתמא ביודעו ומכירו קאמינא משא"כ במערבא דווקא ששם יש כרוז אז יש מקום לשאול מה מצא וע' ליקוטי חבר ליקוטי מ' ברכות עיי"ש: בע"ה מוש"ק ר"ח אדר שני פ' פקודי תר"ה לפ"ק. הק' ה ל ל ל"ש.