ליקוטי חבר בן חיים ג טו

אפי שעושים תורה עיקר ויראה טפל דטפל וזהו שאין להם אהבה ועיקר היראה הוא אצלם מצות אנשים מלומדה גורם להם שאין יכולים לעמוד בנסיון אח"כ בכמה דברים ופוק חזי כמה גדולי ת"ח חדשים לבקרים אשר הולכים דרך עקלתן וחוטואים ומחטיאי' ולא ידעו במה יכשלו א"כ אתה אתה ברוך ד' שחנך הש"י בלב מבין איך תאמר לעזוב מקומך מיראה שתשחית נחלתך, ושתי תשובות בדבר חדא לא גריע אתה מהני תרי אנשי דעבדי' מעשה לצים ופוחזים ואמר אלי' עלייהו שהם בני עוה"ב יותר מכל בני השוק במסכת תענית מאחר שלבם לשמים ומה לעשות שלום בין אדם לחבירו כך בין אדם למקום עאכ"ו ראה והכר נא האמת הברור מצות שבת היא אחת מעיקרי ויסודי תורה וקיימא לן אין הולכים בפקוח נפש אחר הרוב ואפי' בכמה ספיקות ואפי' רק על חיי שעה והגם שלבי אומר לי אני עתה ודאי מחלל שבת וספק הצלה יש כאן אפ"ה כך גזרה חכמתו מעתה דון ק"ו מה להצלת חיי שעה מחיי שעה כך להצלת חיי עולם על אכו"כ והמקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא וגדול ת"ת יותר מבנין בית המקדש שכל זמן שברוך בן כר' קיים לא עלה עזרא ואם ללמוד כך ללמד על אכו"כ ומה נעשה לאחותינו ביום שידובר בה הן המה דלת עה"א והמון עם בשבתות וי"ט הזמן קהילה לכל היא מימות משה מי יורה דרכם מי יתלהב לבם ויקרבם לאביהם שבשמים שיזהרו וידקדקו במסירת נפש לתורתו וקיום מצותיו ואל ישיאך יצריך לומר מי אני דע כי יש ענוה ויש גאוה והכל לשמים וכל פעל ד' למענהו ראה ממקום אשר אתה שם צפונה ונגבה ימה וקדמה בכל מדינתנו מי מפרק הויות ומיישר בהרים ועושה עצמו לתורה כשור לעול וכחמור למשא ומושך לב תלמידים והמון עם לעבודתו בלי שום פנייה ומקדש שמו ושם כל אורחותיו ותמצאם מעט מזעיר ואם תתמהמה כמעט רגע יהי' להם איש מ נהל ומנהיג ממשולחי מלאכי רעים אשר מרורת פתנים בקרבו ושפתיו נפת תטפנה והוא יורה, כי אשת כסילת הומיה פתיות שלחה נערותיה והמינות אינה קוראה לאותן אנשים התמימים וג"כ אינו קורא לאותן העוברים להכעיס אלא אותן המאמיני' בקבלת חז"ל ומחפשים להם היתרים מתוך משנתם ואומרים לא פעלתי און לאותן קוראה ואומרת להם הדין עמכם עיקר היא החקירה ובימי אתיר לכם גם חלבא וזהו כוונת פסוק משלי ט' פסוק ט"ו לקרוא לעוברי דרך העוברים על דרך הישר אבל לא להכעיס אלא היתר הוא וזהו המישרים אורחותם וקורא אני עליך ועל כל מי שיראת ד' נגע בלבבו ומהאנח על כבודו ועל כבוד תורתו שנתמעט הצ"ל לקוחים למות ומטים להרג אם תחשוך כי התרפית צר כחבה, ושנית אני אומר לך גם אם האמת כן הוא שאתה מפסיד עבור הדרכת אחרים איך התרת לעצמך לעשות כן אי אתה יודע מה שאמר אותו חסיד אם בשכר מצותי אני יורש גיהנם ותשלומי עבירות גן עדן בודאי, הייתי רק מקיים מצותי כלום אני חפץ אלא לעשות רצון קוני ויעבור עלי מה והן יקטלני לו איחל כמו שאמר ר' חנינא בן תרדיון פ"ק דע"ז מה אני לעוה"ב מה איכפת עיין יערות דבש: משה רבן של הנביאים אשר כל כך היתה חביבה בעיניו ביאת הארץ עד שביקש עבורה תקט"ו תפילות ואמר אעברה נא וכשאמר לו הש"י אתה אוחז החבל בתרין ראשין אם אתה מבקש אעברה כא בטל סלח נא אמר ימות משה ואלף כיוצא בו ולא יוזק צפורן של אחד מהן הרי קמן שוויתר על כניסת הארץ משום זכות הרבים: מרגלא בפומי אם ח"ו יהי' זמן שיראי הש"י יהי' מוכרחים לסבוב מעיר לעיר ולחיות בלחם צר ומים לחץ רק פעם אחת בשבוע יאספו עליהם מהמון עם לדרוש אלקי' ולשמוע דרכי עבודתו ולהמשך לבם לאהבה אותו הריני מוכן ומזומן בשמחה לכתת רגלי אם אהי' גם אני בתוכם ואשרי חלקי ודי לי: עצור במילין לא אוכל מי יתן ויהי' כל ההלכות ברורים לי כמו שברור לי בלי שום ספק ומוסכם אצלי שיותר חביב הוא בעיני הש"י אם אני כאן בארץ הטמאה ממה שאהי' באה"ק הולך וגדול מעלה מעלה ואני לעצמי ועיני ולבי תמיד למעלה מתאוה ומשתוקק וחומד ורגיג להרים קרן התורה ולהגדילה ולהאדירה וזה הוא עיקר עיכובי בארץ הזאת וכמה פעמים אני מתבודד עם אבי שבשמים ואומר אני לו רבש"ע גלוי וידוע לפניך שאהבת עולם אהבתיך ועזה כמות היא האהבה ומים רבים לא יכבוה ויודע אני שראוי ונכון הוא בכל עת קיום מצוה ממצותיך הנעימים שאשפוך לפניך דמעות אלף דמעות אהבה הודיה על שהעליתני וזיכתני להיות משרת למלך שאין כיוצא בו כמו שהביאו בשם זוהר מצוה שנזדמן לו לאדם דורבא הוא דשלח לו קב"ה כדי לזכות אותו כי כמה חפצים לעשות כן ומשמים הם מעוכבים וגם יודע אני כי תפלה היא עבודת הלב ובמקום קרבן הוא ודכירנא כמה פעמים אני מתפלל בפי ולבי בל עמי ועל זה לבי דוי ונשבר בקרבי איך אני טפה סרוחה העזתי פני ברבי לעמוד לפניו כאחד הפחותים וכתיב ליראה את השם הנכבד והבורא אך אבי אבי הלא ידוע לך כי צרכי עמך ישראל מרובים המה מאוד וכתיב באהבתה תשגה תמיד הלא המה קיום מצותיו שמירת ל"ת עם דקדוקיהם ופרטיהם ולימוד התורה נעלמה מעיני כל חי והתעיף עינך ואיניבו חריפות ובקיאות ואגדה וזהירות המידות ולעשות טצדקי להיות אהוב בעיני הבריות כאחז"ל אהוב למעלה ונחמד למטה שיהי' שם שמים מתאהב על ידו וצלותא בעי צילותא כיומא דאסתנא וזאת נחמתי בעניי כתיב ודגלו עלי אהבה ואחז"ל ודילגו עה"א שקורא ואהבת ואיבת אפ"ה עלי אהבה והטעם מפני שהוא עה"א ורחמנא ליבא בעי עבור זה מובטחני בך אב הרחמן אשר למבין ניגלו כל תעלומות ואתה יודע שרצוני הוא לעשות רצונך רק הרבה דאגות עושה והרבה תערובת הבריות עושה שגם בכל פרשת העבור יהי' צרכי לפניך ואל תשליכני מלפניך וגם הנני מוסר מודעא לפניך בעת לימוד הישיבה ברבים או אגדה שאין כוונתי שאהי' עשיר שיקראני רבי שיהי' לי כבוד ח"ו לא תעלה זאת על דעתי אבל כוונתי שיאמרו כמה נאה דורש זה והיה שכרי ויאספו אלי תלמידים כהנה וכהנה וגם כוונתי להסביר האגדה וליפותה באופן היותר מועיל כדי להמשיך ההמון לעבודתך ולהראותם הודה והדרה של תורתינו הקדושה שאינה צריכה כחל ושרק ופרכס ליפותה בתנועות שוא ובלשון ערומים והיא עצמה יעלת חן ואם אפ"ה יש לי שמחה והנאה רבש"ע לא בראתני מלאך דבר שאין מתכוין הוא וגם גלוי לפניך שכמה פעמים מר לי מר אכילתי במו פי שאני נהנה שלא אהיה ח"ו בכלל משתמש בתגא ומועל בכתרה של תורה אבי אבי הלא אתה אינך מקפח שכר של שום ברי' ואפי' שיחה נאה ואפ"י כלבים במצרים במר לבי ובקוצר כוחי