ליקוטי חבר בן חיים ג קנה

ויע"ל דנ"מ לענין אמתלא דכ"ז דלא אתחזק בב"ד מקבלי' אמתלא: ואמנם ד' הרמב"ן דנ"מ אם נשאת בנתים וא"כ הני תרי רב אשי חדא הוו: ואמנם דינו של הרמב"ן לכאורה מוכרח דהא דאמר רב אשי בתר אירוסין חיישינן ליכא לפרושי שאתחזק וגזרו ב"ד עליו קודם אירוסין דאמאי קאמר רב חביבא דלא חיישי' אע"כ בהא פליגי רב אשי ס"ל דגם בתר אירוסין מחזקי' לי' ורב חביבא ס"ל בתר אירוסין לא מחזקי': ויש לפ' דהיינו דאיבעי' להו לבי כב אי הא דקיי"ל גם בתר אירוסין לא חיישי' מיירי דווקא היכא דלא הוחזק מקמי אירוסין או דלמא אפי' הוחזק קודם אירוסין כיון שעברה וניסת לא מפקי' לה ושלח להו שמואל כיון שהוחזקו קודם אירוסין תצא: ומ"מ מבואר דינו של הרמב"ן לבתר נשואין לכ"ע לא מחזקי' תו לקלא: וכ' רש"י שנתקדשה היום מבואר מד' רש"י דס"ל דאפי' בדבר ברור בעי' היום דווקא וחולק על הרמב"ם אלא דמ' מכאן יצא להרמב"ם דין זה דבדבר ברור לא בעי' היום דאי כפי' רש"י כיון דבזמן הש"ס היו בין האירוסין והנישואין לכה"פ אפי' באלמנה ל' יום א"כ איך שייך לומר ביום הנישואין שנתקדשה היום אלא ש"מ דהכא בדבר ברור קאי ובדבר ברור לא בעי' היום: ואמנם ד' רש"י דעיקר מלתא דרב אשי אקול זונה וגרושה דלא בעי' היום דהיום רק בקידושין בעי' אלא דבקול זונה וגרושה ל"ש לחלק בין נישואין לאירוסין וא"כ מדמחלק רב אשי ש"מ דגם בקול נתקדשה היום מיירי והתם הוא דמחלק בין נישואין לאירוסין ועד"ז מתיישב קו רש"א בתחלת הסוגי' ע"ד רש"י דלמא רב אשי לא מיירי בגירושין כלל אי לאו דמיירי בגירושין ג"כ משום נתקדשה האם דלא שייך לרב אשי כ"א אם היו האירוסין והנישואין ביום א' וזה לא הי' שכיח כלל בימי' לא הוה אשמעי' רב אשי הך מלתא: מאי היא כ' רש"י למה הצריכם להעמיד הדבר על בוריו וזה לכאורה דלא כמו"ש לעיל לפ' קו' הש"ס לד' רש"י וכ' דלד' רש"י ה"ק דע"כ מיירי בקלא דכבר אתחזק דאל"כ אמאי קאמר שמואל דתצא ומדאתחזק הרי בדקו ב"ד אחריו ומה להם עוד לעשות אע"כ לענין ביטול קול והרי נהרדעא וכו' וכ"כ דקו' זו ר"ל מאי והודיעוני דקאמר מה תועלת לו בידיעתו: ואמנם מצאתי בד' רש"י פ' הזורק שיישב זה דהתם ג"כ ק' קו' תוס' דלמא בדויל הוו מבטלי קלא ולזה כ' ראי' דטעמא דנהרדעא שלא יוציאו לעז טל הב"ד וא"כ כה"ג שייך לגזור בכל העולם אלא דבסורא לא חשו להכי ואפשר דהיו נזהרים שם מהוצאת קול רינון וא"כ שפיר מק' הש"ס שמואל אדשמואל מ"ש בנהרדעא דחש ולא מבטל ובעלמא מבטל נמצא דלד' רש"י שני הסוגיות פשוטין אלא דלד' ר"ח שהביא הרא"ש צריך יישוב קצת בפ' הזורק: תוס' ד"ה והל' מעשה לפני ר"ת מ' מדברי' כד' הרמב"ם דבדבר ברור לא בעי' היום מדלא הזכירו מזה ומ"מ למאי הל' הביא ר"ת עוד ענין להתיר כ' דנ"מ דלכאורה לתי' ראשון אם מת בעל שני או גרשה אסורה להנשא לשני עד שתתגרש מראשון כדאמרי' פ' הזורק תצא משני וע"ז מייתי ר"ת דגם משני לא תצא מדרב המנונא ולא כ' ר"ת זה בהדי' משום דמ' אפי' לתי' ראשון לא תצא משני משום דאל"כ אתה מוציא לעז על בניו של ראשון דהכא לא שייך סמוך למיתה גרשה כדלעיל דמה ענין זה לכאן בעובדא דר"ת: פ' הזורק כ' רש"י מעשה בא לפניו הי' נ' דכ"כ רש"י משום דס"ל דגם בגירושין ובדבר ברור בעי' דברי' נראין והדברי' נראין כאן הי' משום דבאמת מעשה כך הי' שכ' גט: א"נ י"ל שכ' רש"י הכי ליישב קו' תוס' דלמא הכא מיירי ע"י עדים וכה"ג מבטלי' כמו בכתובות וב"ב שם ולזה כ' רש"י כיון שהמעשה הי' אמת ועפ"י הדברי' והאמת יצא הקול מאי עדי' היו ראוין לבא: ויע"ל דד' רש"י מורין דבאמת רב יוסף על ראשון מבעי' לי' אם תצא ממנו והביאו לרש"י לזה ל' יצא עליו קול דקאמר מ' דעליו הי' ואמנם ידע רב יוסף שפיר דקלא דבתר כישואין לא חיישי' אבל משום שהי' כאן המעשה אמת הוא דמס' לי' לרב יוסף והש"ס לא מ' לי' לחלק משום דקאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין מ' דלא שייך שום קול בתר נישואין: רש"י ד"ה דאי מבטלי' פי' דבריו דמגליא מלתא ל"ש כאן וכמו"ש לעיל משום דהכתובה אמת אלא דהא גופא נפרסם שאין בקול ממש שלא הי' כ"א כתובה בעלמא: והנה מכאן ראי' לד' ה"ה דנ"מ דבלא הוחזק מבטלי' דהרי הכא ע"כ לא הוחזק עדן בב"ד שהרי רב יוסף שלח לשמואל מה לעשות וממילא דע"ע לא גזר עליו ומאי קאמר הש"ס בנהרדעא לא מבטלי קלא אלא ש"מ דהיינו דכ"מ בין הוחזק ללא הוחזק לענין ביטול ובנהרדעא כל קלא לא מבטלי': תוס' ד"ה ובנהרדעא ונ' דתי' ראשון א"ש גם לד' רש"י ור"ח דתלה במנהג מקומות אבל תי' שני לא שייך כ"א לד' תוס' ור"מ ברא"ש דלדינא פליגי ושפיר יש לחלק בין אי' דאוריי' לדרבנן: דלמא נתן קאמרי ע' רמב"ן דר"ל א"כ נתן קאמרי דקיי"ל כב"ה דכתיבה לא מעלה ולא מוריד ויע"ל דר"ל מי ששמע הקול ממוציאי הקול הבין מדברי' דר"ל נתן: והנה הרמב"ם השמיט הא מלתא דבעי' דקרו לנתינה כתיבה וכ' דל' הרמב"ם שהקול יוצא נתן או כתב והיא יושבת תחתיו ומשמשתו מ' שגם דברי' אלו המה בכלל הקול וא"כ פשיטא דנתן קאמרי דאל"כ מה זה שאומרי' שיושבת תחתיו למה לא תשב אלא דהש"ס בס"ד דהוה סבר דעל בעלה הראשון הי' שואל רב יוסף ק' לי' דאין דברי' אלו בכלל הקול כ"א זה הי' שאלת רב יוסף אם מותרת לישב תחתיו ואמנם למסקנא דכל הנידון הי' לענין בעלה שני וגם רב יוסף מ' דעל בעלה שני איבעי לי' ולמאי הל' קאמר והיא יושבת תחתיו ומשמשתו א"וו שכך יצא הקול וא"כ ממילא נתינה קאמרי והיינו דקאמר שמואל והדבר צריך בדיקה אם יצא הקול כך והיא יושבת תחתיו ממילא נתן קאמרי ואי לא יצא הקול כך י"ל כתב קאמרי והן הן ד' הרמב"ם: