ליקוטי חבר בן חיים ג קנב

לא מהני כ"א על אשה שיצא עלי' קול בשעת מעשה ובאותה שעה עדן לא בעי' נתקדשה ועל שעת השם דייק הש"ס לקמן ודלמא לא אקדשא: ואמנם דייק רש"י לפ' פנויי' לומר דלא תימא אף בא"א שיצא עלי' קול שקבלה קידושין אסרי' לה על בעלה מדר"ה לקמן דא"א שפשטה ידה וקבלה קידושין דבקבלה בפני עדים קאמר ר"ה אבל לא בקול דכל קלא דבתר נישואין לא חיישי' לי': ואמנם מה שביאר רש"י בכאן שנתקדשה לפלוני היינו דמ' לרשי' דאי לאו שייך קול יוצא לפלוני ל"ש למימר מקודשת ומגורשת דלמא חד קדשה ואידך גירשה אלא ש"מ דפלוני בעי' ופלוני שקדשה גרשה ובא רש"י לאתוי ראי' נגד הגירסא לקמן של פלוני: מקודשת כ' רש"י ולא תנשא לאחר בלא גט ור"ל דיותר מזה אין נ"מ כ"א לאסור אותה על כהן ע"י גט שצריכה מזה ודקדק רש"י זה ליישב למאי דקס"ד דר"ל ה"ז מגורשת ואסורה לבעלה למה לא מפ' דמיירי ג"כ בפנויי' ואסורה לכהן אלא דמהא מרישא שמעי' דכיון דמשום קול מקודשת אסרי' לה אכהן כ"ש אקול מגורשת א"וו אבעלה קאמר: ודע דלא אפשר לפ' ה"ז מגורשת וקידושין תופסין בה דהא גם במקודשת קידושין תופסין דהרי א"א גמורה שקבלה קידושין בפני הבעל לכ"ע קידושין תופסין בה: והא דנקט תנא בעיר כלומר בעיר שהיו דברי' נראין וכן פירש"י: והא דשבק תנא דבר ברור דלא בעי' בעיר ונקט דברי' נראין משום דדברים נראין הוה יותר רבותא אבל להרמ"בם דאף בדבר ברור בעי' דברים נראין א"ש טפי דנקט בעיר: אלא דק' במגורשת מאי דברי' נראין שייך וכמו שהקשו תוס' לקמן ואולי ד' הרמב"ם דבאירוסין אם אין דברים נראין אין הקול קול דשוברו עמו דדרך אירוסין להיות נרות דולקות משא"כ בגט דלא שייך דברים נראין לא בעי' דברי' נראין: ובלבד שלא יהא אמתלא ד' הרא"בד דקאי ג"כ אמגורשת דמתני' ור"ל דמאחר דד' הרא"בד דבמגורשת בעי' ג"כ קול ושוברו עמו דהיינו שיצא בב"א והיינו אמתלא ומיירי רישא באמתלא ומה זה דקאמר ובלבד שלא יהא שם אמתלא א"וו הא גופא קמ"ל דקול גירושין אינו שובר קול קידושין אם יצא הקול שגירש על תנאי ומה"ט פתח תנא בגירושין ולא פתח בקידושין משום דקאי עלה דס"ל ה"ז מגורשת דווקא אם אין שם אמתלא אמנם ד' הרמ"בן דבקול גירושין לא בעי' שיצא עם הקול והך ובלבד שלא יהא שם אמתלא מלתא באפי נפשא ומשו"ה פתח בגירושין למימר דמלתא באפי נפשה היא ולא אגירושין דמתני' קאמר אלא שהקש' עוד הרמב"ן על הרא"בד נהי שגירש על תנאי מ"מ הרי יכול להיות שנתקיים התנאי ור"ל דקיי"ל כרב זביד דמקום אמתלא בעי' ותו לא ואמנם לפי' הרי"ף דרב זביד לא קאמר כ"א דבמקום אמתלא מקבלין אמתלא לאחר עשרה ימים א"כ בעי' עכ"פ שיצא האמתלא לכה"פ אם תנשא לכתחלה ושוב לק"מ אהראב"ד ואדרבא נקט תנא בגירושין גירושי תנאי דאף דאפשר דנתקיים התנאי מ"מ לא מבטל קול הקידושין ונקט קידושי ספק אף דעכ"פ הוה קידושי ספק לפי האמתלא ג"כ אקול קידושי וודאי גזרו ולא אקול קידושי ספק: רש"י ואסר' לה אגברא ואמגורשת קאי וכ' דרש"י בא ליישב מאי מק' הש"ס דלמא מתני' בפנויי' קמיירי שאסורה לכהן ואמנם הו"ל למתני גרושה ה"ז גרושה כלישנא דקרא אבל מגורשה מ' שיש לה בעל ומגורשת ממנו וה"ז מגורשת ואסורה עליו וממילא מיושב גם קו' רש"א דלמא תצא משני קאמר דכיון דעיקר קו' הש"ס מל' מגורשת א"כ ע"כ אהאי גברא קאי: ואמנם קו' רש"א יש לתרץ בע"א דע"כ רב מנשיא דשלח לשמואל ג"כ אבעל שני שלח לו דאי איהו אבעל ראשון שלח למה סתם לה שמואל וא"כ אי מתני' תצא משני קאמר למה לא פשיט לי' ממתני' אע"כ במתני' יש פירוש אחר וזה בעי הש"ס לגלות: ואמנם דלא תימא דהש"ס דהכא לא ידע כלל מזה דתצא משני לזה כ' רש"י כל קלא דבתר וכו' ולא יצא כלל קודם נישואין ר"ל דאם יצא פ"א קודם נישואין אזי אפי' בתר נישואין חיישי' לי' דהכי בהך עובדא דרב מנשיא ע"כ תחת בעלה הראשון לא אתחזק קלא בבי דינא ומ"מ תצא משני אלא ש"מ כיון דעכ"פ יצא הקול קודם נישואין שוב מחזקי' לי' אפי' לאחר ושלא כד' הרמ"בן שכ' דהא דאמר רב אשי קלא דלא אתחזק לא חיישי' לי' היינו אם נשאת מקמי דאתחזק ולזה כ' רש"י דלא היא דבתר נישואין לא מקרי כ"א אם לא יצא כלל קודם נישואין וכן מ' פשטא דשמואל פ' הזורק דתצא משכי וכמו"ש אלא שיש לדחות דאחר מיתת בעל ראשון מיד מחזקי' לקלא: ואמנם יש להביא ראי' נגד הרמב"ן מריב"נ דבריו לקמן דקאמר לא הנחת בת והתם מיירי כמו"ש תוס' שהקול יצא קודם נישואין ואס"ד כד' הרמב"ן דגם אתחזק בעי' קודם נישואין מה לא הנחת שייך וכי לא הי' יכול לדעת קול דאתחזק בב"ד דחיזוק ב"ד קלא אי' לי' אלא ש"מ דגם לאחר נישואין מחזקי' לקלא: ולד' הרמב"ן י"ל דמדריב"נ למד רב אשי לומר כן דאם נחזק לאחר נשואין קול מקודם נישואין לא הנחת אבל לר"ע לא קאמר רב אשי ושפיר לר"ע קאמר ריב"נ לא הנחת בת: ודייק רש"י והאריך לפ' דלא תק' קו' תוס' דלמא מתני' בקול מן האירוסין דבקלא כהך דהכא אין חילוק בין אירוסין לנישואין מאחר דע"כ יוצאת וכמו שהסביר רש"א ואמנם דלמא ה"ט דרב אשי דמחלק בין אירוסין לנשואין דאם אתה מוציא ע"י קול אשת כהן מבעלה א"כ אף הוא ידאג לישא שלא יכשל באשה פסולה משא"כ באירוסין דאירוסין עדן אין כאן אי' הא לא מסתבר כלל לרש"י דמ"מ המקדש סופו לינשא ואפי' לארס לא יבא: ומתוך דברינו יבואר ד' תוס' דכוונתם לחלק לרב אשי בין אירוסין לנישואין היא מטעם זה דנשואין שייך לגזור שמא יפרוש מדאגה שלא תאסור עליו אבל מאחר דבתר נישואין לא גזרו גם אאירוסין ליכא חשש דהרי אכתי לא עבד איסורא: ואמנם מה שהביא לתוס' לסור מד' רש"י ומ"ש רש"א קשה מאוד להלום דהרי רש"י יישב זה דהכל תלי' באם תצא או לא תצא וא"כ מהי"ת נימא דבקלא דבגירושין לא מיירי ואמנם נ' דמ' להו לתוס' דכי היכי דקאמר רב אשי כל קלא דבתר נישואין והכל בכלל ה"ה לדיוקא באירוסין ג"כ מ' כל קלא דבתר אירוסין ול"ש גירושין או שאר קול ומה"ט נאיד תוס' מפי' רש"י: