ליקוטי חבר בן חיים ג יג

שאהבת הש"י ותורתו בלבם עצרה ללמוד יומם ולילה בלי שינה לא ארבע עשרה שנה אצא שמונים שנה אם היה כח אבנים כוחם בלא שום פניה ואפי' להיות רועה צאן אח"כ וגם יש אנשים כאברהם שברצונם הטוב היו נוטעים אשל ומפזרים כל ממונם כדי להגדיל התורה ולהאדירה אם הזמן והמקום לא הוה לה' בוגד בהם ויש אנשים כיצחק שאהבת ה' בוערת בם עד לב השמים למסור גופם ונפשם אליו ואגב אבאר מדרש וז"ל אמר יצחק אבי הנני מסור לך אבל על דמי צער לי אפשר הכוונה האוהב ד' החפץ במצותיו ולא בשכר מצותיו הדואג תמיד מתי תבוא מצוה לידי ואקיימנה אינו יכול לומר קבלת מלכות שמים בלב שלם כל כך בכל נפשך כמו העובד ביראה עבוד כי אצלו יפה שעה במע"ט ועושה נחת ליוצרו מכל חיי עוה"ב והיא שכרו שזוכה להיות עבד למלך שאין כיוצא בו ומה בצע ומה יועיל לו שיקבל בעוה"ב שכר אשר עין לא ראתה סוף סוף במתים חפשי ממצות אלא כך הוא אומר אנא השם אם תבטיחני כשאמסור נפש לך שתחלימני ותחייני אזי בתופים ומחולות לך ה' נפשי אשא לא פעם אחת אלא אפי' אחת וחמש אחת ושבע כי לא מות יהללך חי חי הוא יודך וזהו כוונת יצחק פשיטא הנני מסור לך אבל על דמי שנשפך צער לי ואם המה מבוזים ומעונים ואינם נכבדים בעיני ההמון להיות מפורסמים כך הוא המדה וכן גזרה חכמתו ומאן דאיהו זעיר איהו רב ומאן דאיהו רב איהו זמיר וקטן וגדול שם הוא ודיו לעבד שיהי' כרבו עד שיערה עלינו ממרום וישיב העטרה למי שראוי לה וע"כ שטעית בהסכמתך אלה דברי לבי על כן אמרתי כתיב שומע לעצה חכם ותשועה ברב יועץ ודאגה בלב איש תשיחנה לאחרים אתה שכלי אלופי מאז יהי כא חסדך ונחמני וליעצני ולעשות הטוב בעיניך כי עיקר חפצי לעשות רצון קוני ע"כ השאלה תשובת השכל נשאול נשאלתי כדרוש נדרשתי נקרוא נקראתי ממך את אהובתי רעיתי צמידתי תמתי לשקול ולפלס לך במאזני שכלי האמת מהאמת היותר נכון וברור ולסקל לך מסילה לבוא לדרך אשר יותר קרוב לעבודתו ולהשלמת רצונו יתעלה ובכל לשון של חבה ואהבה אקרא הנני הנני לקראתיך מוכן ומזומן למלאות שאלתיך ונמצאתי למבוקשיך ונא שאל יליזו דברי מעיניך ויהיו חיים מלפניך להוציאך ממסגר אסיר מרבת המהומה וממבוכת הספיקות אשר הולידו עשתנותיך זה אומר כה וזה אומר כה וזה אומר לא זו הדרך ולא זו העיר וכולם קודש לד' האמת אגיד כי מוצאו לי דבריך ואוכלם והיו בפי כדבש למתוק אחרי רואי את טוהר מחשבותיך וכי לבבך וכוונתך הרצויה וכל מגמתך וחפצך ותשוקתך הוא רק לעשות רצון קונך וגם עיני זלגו דמעות אהבה ואמרתי ברוכה את לד' בתי והיטבת לראות וגדול חסדך ליום אחרון אשר מאסת בהבלי הזמן ובמכמניו ושכמך הטית לסבול עול התורה ליראה והא לך מינאי ברכת הדיוט אם האמת הברור הוא שכל דאגתך הוא לענין עבודתו יתעלה יוסף לך ד' דאגה על דאגותיך שתזכה לתורה ועבודה וזכות רבים אלף ידות כמו שיש לך עתה ויוסיף דעת יוסיף מכאוב עוד תרבה דאגתך לאלף אלפים ודום לד' והתחולל לו ועוד אחת מעט להוציא כאור צדקיך וכצהרים משפטיך ואם גם יתמהמה חכה לו כי לישרים יצפון תושי' וטוב לא ימנע להולכים בתמים וגם לכוכב שמים שפכתי שיח ואמרתי רבש"ע עניה זו הולכת לעשות רצון קונה וחפץ צורה נא אל תעזבה ורפא שבריה כי מטה והיה בעזרה להוציא מחשבתה אל הפועל כשמש בצהרים: תחלה אשיבך תשובה כוללת ונצחת ומספקת ובה תדע שלא כן דברת ואח"כ אם יסכים הזמן עמי אכופף ידי לבאר לך אחת אחת גם אם אניח לך הדברים כפשוטן כמו שעלתה על דעתך שמצות ישיבת אה"ק שקולה ככל המצות והדר בח"ל כמי שאין לו אלקים ולכן אמר דוד גרשני מהסתפח וגם כל קיום המצות בח"ל רק ציונים המה כפרש"י פ' עקב ורמב"ן סוף אחרי והביאם בית ישראל בפסקיו והקבור שם כקבור תחת מזבח ומיתי ח"ל גם אם יזכו ייחיו יהי' להם צער גדול מגלגול מחילות וגם ח"ל בכללה היא ארץ לא מטוהרה וטמא טמא יקרא ויש בה ביטול תורה ותפלה מסיבות סיבות עם כל זה תמה תמה אקרא עליך את נפשי אשר ממעין חכמה לוקחת וממקור בינה קורצת איך שגית בזה ואיך טח עיניך מראות ואיך עלתה זאת על דעתך ואיך מלאך לבך לעשות כן והזאת חשבת למשפט שמע נא מילי אוכיחה ואערכה לעיניך הלא ידעת אם לא שמעת כי תורתינו הקדושה שהיא קדם מפעליו מאז ושעשועיו יום יום והיא גם היא חיינו ואורך ימינו וזולתה אין דרך לזכות לחיי עד ארוכה מארץ מדה ומני ים רחבה ואמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני ולכל תכלה קץ ראיתי אבל מצותך רחבה מאוד ובפרט בדורינו דוד האחרון היתום הזה אשר אין חזון נפרץ אם אביי ורבא בדורם אמרו אנן כסכתא בגודא לגמרא וכאצבעא בקירא לסברא אנן מה נענה אבתרייהו מה כוחנו מה גבורתנו מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה ובמה יזכה נער להיותך טובי עין ללמדם לאחרים ולהדריכם בדרכי תורה ויראה כמו שאמרו דורשי רשומות אדם לעמל יולד ר"ת ללמוד על מנת ללמד ואבנה אנכי מאחריו, וכן אמר החכם חכמות בחוץ תרונה מי פתי יסור הנה לכו לחמו בלחמי ואין לנו שיור רק התורה הזאת דייקא ולא תאמר מי אני שאשב בראש לא אהי' חובש בביתי אין לחם ושמלה ודבר זה מצוואת רבינו הגדול זלה"ה למדנו שכתב וז"ל הזהב ואם מעט לפניכם מאותו המעט אשר חננכם ד' למדוהו ברבים בכל מאמצי כח והנה בדבריו המתוקים יש לפרש פסוק משלי דרשו חז"ל סוף לולב וערבה תורת חסד היינו ללמוד לאחרים וזהו הכוונה פיה עדיין פתחה בחכמה וללמוד היא צריכה אפ"ה תורת חסד על לשונה וכבר אמר הלל וכשאני לעצמי מה אני הכוונה כשאין אכי משתדל לזכות אחרים מה אני עד היכן יכול להגיע זכותי וזקני ת"ח כל זמן שמזקינים אחרים מזקינים דייקא לאחרים אז דעתן מתיישבת עליהן ואיתא במדרש המלמד תורה ברבים לשם שמים המקום מכחם עליו ונותן בו חכמה ובינה דעה והשכל וחלקו עם ג' אבות וז"ל החסיד החכם בעל ח"ה בשער אהבה פ' ו' וראוי לך אחי לדעת כי זכיות המאמין אפי' אם יהי' מגיע אל תכלית הרחוקה בתיקון נפש אל אלקים יתעלה ואילו היה קרוב למלאכים במדותם הטובות ובמנהגיהם המשובחים והשתדלותם בעבודת הבורא יתברך ואהבתם הזכה בו אפ"ה אינם כזכיות מי שמורה בני אדם אל הדרך הטובה ומיישר הרשעים אל עבודת הבורא שנכפלות זכיותיו עבור זכיותם בכל הימים ובכל הזמנים עכ"ל אם כן נפשי מה יוסף ומה יתן לך ישיבת אה"ק יותר מזה כי שם אין צריכין לך ולא לחכמתך ותבן אתה אכנוס לעפריים וקטנם שגבה ממתנך וגם ההמון עם כולם אנשי מדות וכל העדה כולם קדושים כי כל מי שנדבה כוחו לילך שמה ולחיות חיי צער ודאי לבו לשמים ועל כולם האחד בא לגור וישפטו שפט והיית כערער במערבא תחת אשר היית בח"ל עץ שתול עפיה שפיר ואנביה זגיא ומזון לכולא ביה נפשי נפשי אתה ירא מקרא גרשני מהסתפח בנחלת ד' ואתה אם ח"ו לעצתי לא תשמע ומילי לאו מילין בך קורא אני עליך