ליקוטי חבר בן חיים ג קכה

וכמ"ד פלגי' דיבורי' וצ"ל דקו' ע"ז מאן פלג לן אי האומר תנו לא יחזיר לפלוג וליתני בבעל מודה גופי' א"וו דבכה"ג שהבעל מודה יחזיר והיינו דמייתי ר"ז סיפא ג"כ אף דעי"כ הוצרך לחזור ולשנות הא בזמן שהבעל מודה מיהת יחזיר משום דעיקר קו' ר"ז הי' מסיפא כלומר לפלוג וליתני ברישא גופא ומכ"ש דא"ש אי גם הקו' דלזמן מרובה דהכי דייק וכד' רש"י בב"מ נמצא עכ"פ משום ליפלוג וליתני הוא דמק' ר"ז ואס"ד דדווקא באומר ליתנו מחזירין הא דאומר נתתי אין מחזירין משום דבריי חיישי ללקוחות יק' שוב לפלוג ולתני בד"א אומר לתנו והיינו קו' הש"ס בב"מ וליחוש כלומר לכ"ז אכתי ק' ולחוש וכ"ת לר"ז דווקא באומר ליתנו ק' שוב ליפלוג וליתני: רש"י שי"מ ומעוברי' ושבים נפל והנה הק' הרשב"א לקמן א"כ למה לאלתר מחזירי' אכתי מעוברי ושבים מזמן קודם נפל ועיי"ש ונ' לבאר בס"ד דהעיקר דלאלתר לא חיישי' משום גטו של זה היכן הלך אמנם אם כבר עברה שיירא אמרי' דלמא השיירא לקחתו ולי"א אפילו בעבר אדם וז"נ ד' רש"י שכ' ותשרה ותחנה כלומר דר"נ ס"ל דרך עברה בעלמא לא אמרי' שלקחה השיירא לגט זה ודווקא אם חכתה ור"נ היינו י"א אלא דלר"נ בעי' שיירא דווקא ובאדם א' לא תלי' ולי"א אפי' בא' אבל שהה בעי' ורשב"א חייש בחד ואפי' עבר ואמנם ד' תוס' דהא לא מסתבר דנימא דגט מקדם מונח כאן כיון דשי"ו וודאי כבר לקחוהו כ"א אם השיירא סעדה כאן די"ל גט שלו לקחו וגט זה כסל מידם הוא דחיישי' ודווקא לנפילה דשיירא חיישי' אבל לנפילה דחד לא ורשב"א וי"א גם לנפילה דחד חיישי אלא דלי"א דווקא אם שהה: ועתה נבא בע"ה לבאר ד' הרמב"ם והרי"ף דמחלקי בין שי"מ להוחזקו דהנה כבר עוררנו דלר"מ דאמר שתעבור שיירא והיינו לפי ד' תוס' משום דאמרי' עכשו נאבד ולא אמרי' דמקדמת דנא מונח כאן דכיון דשי"מ וודאי כבר נטלוהו וא"כ במקום שאין שי"מ רק הוחזקו ל"ש למימר זה ושפיר י"ל דמקדמת דינא מונח כאן אלא שיקש' גט זה להיכן הלך אבל אם עבר או שהה אדם שם שפיר י"ל דגט של זה נטלו העובר ועד"ז י"ל דר"נ היינו י"א אלא דר"נ מיירי בשי"מ דאין לחוש למקדם כ"א מהשתא ובעי' שיירא ותשרה וי"א מיירי בהוחזקו ואין שי"מ וסגי בשהה אדם א' דאמרי' של זה נטלו ומעתה ד' הרמב"ם והרי"ף דגם מ"ד שהה ומ"ד עבר מר אמר חדא ומר אמר חדא ול"פ מ"ד שהה מיירי במקום שהשי"מ דאין לחוש רק שמא נפל עכשו ולזה בעינן שהה דווקא דבעבר אין דרך לאבד מה שת"י העובר ומ"ד עבר מיירי בהוחזקו ואין שי"מ א"כ שפיר י"ל דגט זה מקדמת דנא הוא וגט של זה העובר נטלו וא"כ פליגי מ"מ מסתבר לחלק כה"ג: תוס' ד"ה כאן במקום שהשי"מ הנה תי' לא יספיק כ"א לרבה אבל לר"ז ללי"ק הדרא קו' לדוכתא וסבור הייתי לומר דר"ז בלי"ק ל' בשוק דתניא בבריי' קדייק אא"ב דתנא מראה מקום ידוע י"ל דבא להורות שהמקום גורם משום דאין שי"מ משא"כ אי מיירי שלא הוחזקו שי"מ מ"ש שוק דנקט ולא תנא סתמא המוציא גט אשה כדתנן במתני' מצא גיטי נשים: ועד"ז י"ל גם לרבה דדייק דומיא דדייתקי ומתנה תנן ובשלמא אי מתני' במקום שאין שי"מ שפיר תנא להו בחד בבא משא"כ אי טעמא דמתני' משום לא הוחזקו הרי בדייתקי ומתנה אפי' הוחזקו אמר תנו נותנין: אמנם נ' לתרץ בד"א דכ"כ דרש"י רמז לן דלא יחזיר דמתני' קאי גם אבעל ולפי"ז ק' ל' שאני אומר דבבעל הטעם כמו"ש רש"י לקמן דדלמא עדן לא פרע לה כתובתה ומה ענין שאני אומר לכאן אמנם אי מתני' מיירי בהוחזקו ואין שי"מ א"כ ק' למה אמר תנו נותנין דלמא לא הוא כ' כלל וצ"ל כתי' תוס' לקמן דלא משקר והתינח אם אומר תנו דלא חשיד לקלקלה משא"כ אם אומר שיחזירוהו לו כי הוא נמלך לא מהימני' דכשם שהוא נמלך דלמא גם יב"ש האחר כ' ונמלך ושפיר מוקי רבה בהוחזקו דווקא דבשי"מ ולא הוחזקו הוה מהדרי' לי' אם לא מטעם אחר וכמו"ש רש"י דדלמא לא פרע כתובתה וזה לא תנן במתני' והנה גם ר"ז מודה דדיוקא דמתני' אמר תנו נותנין אלא דדלמא לאלתר אמנם מבריי' דייק שפיר דאי גם בריי' מיירי לאלתר א"כ היינו מתני' אמנם התינח אי בריי' דומיא דמתני' דהיינו הוחזקו ואין שי"מ משא"כ א' בריי' בשי"מ ומתני' בהוחזקו ק' דלמא גם בריי' לאלתר מיירי ובריי' שי"מ אתא לאשמעי' א"וו בריי' כ"כ בהוחזקו ואין שי"מ מיירי: תוס' באו"ד דידעי' עי' רש"א וכוונת תוס' דלרבה אין הכרח לומר דמהימני' לי' שאינו משקר: רש"י ד"ה בי דינא דר"ה והנה כאן כ' רש"י ולא הוחזקו מ' דלא ידעי' אם הוחזקו ודקאמר ר"ה חיישי' לשני שוירי ד' רש"י דמסתבר טפי לחוש לשוירי אחרת מלחוש שיש כאן עוד יב"ש שזה יהי' לו קול אבל בב"מ כ' רש"י כמו"ש תוס' שהיו יודעים שאין שם יב"ש כ' ד' רש"י דהנה בב"מ פי' רש"י שנפל מן השליח וא"כ גט זה עדן לא ניתן וכיון דשלא במקומו נמצא מהי"ת כסמוך ונאמר דלא הוחזקו דלמא באמת הוחזקו ע"כ פי' רש"י שהיו יודעין שאין שם יב"ש משא"כ בשמעתין לא פי' רש"י שמהשליח נפל כ"א גט זה כבר ניתן מדכ' בו הנפק ואי הוחזקו שם ב' יב"ש הרי אין מגרשין אלא זה בפני זה ושוב ליכא למיחש וכ"ת הרי גם בשמעתין כ' רש"י ונפל מזה והוא תובעו והו"ל לרש"י לפ' ונפל ממנה והיא תובעתו כ' ד' רש"י דמתני' מיירי דהשליח קבלה אבדו ומ"מ לאחר גירושין משום דבעל לא מקיים גיטא ומקיימו משום שרוצה למוסרו לידה לראי' משא"כ אם היא בעצמה כבר קבלה הגט גירושין קלא אי' לי' ולמה לה הקיום בב"ד של ר"ה אמכם בב"מ לא ניחא לרש"י לס' כן דמיירי בש"ק דווקא וגם לא ניחא לי' כד' תוס' דמשום דאינו יכול לבטל שלא בפני השליח לא חיישי' לנמלך דהרי עכ"פ בטלו מבוטל ואמנם אם השליח כ' עליו הנפק אמרי' אי לאו דידע לי' בבעל שלא יעבור על ד' חכמי' לבטל שלא בפני השליח לא הוה מקיים לי' ומסולק קו' תוס' מד' רש"י ב"מ שם: ועד"ז כבוא בס"ד ליישב קו' רשב"א כיון דהוחזקו לא מהני לרבה דלנפילה דחד לא חיישי' וגם שי"מ לחוד לא מהני ומאי אהני לן תרוויי' כהדדי ואמנם אין הטעם בהוחזקו משום נפילה דחד כ"א אמרי' אלו כ' גם האחר גט הי' לו קול דמלתא דמתעבדא באפי בי תלתא סופר ועדים אי' לי' קלא אמנם אכתי דלמא במקום אחר כ' אלא אם אין שי"מ לא חיישי' לה משא"כ אי שי"מ שפיר חיישי' כיון דהוחזקו: