ליקוטי חבר בן חיים ג יא

בפועל וע"י שיחות מוסר הנהגות טובות ומזה נבא אל השלישית אשר ישמעו וילמדו ויקשיבו ויאזינו ויגמלו זא"ז חסד וידריכו זה את זה לרצוננו וישתדלו בכל עז להשיב רצון ואהבה ממנו ובכל זאת תהא חוץ מעת הלימוד והצורך השמאל קצת דוחה, ולא ידעו זולתי אחד מיוחד וממאויי ועניני ביתי משפחתי וערכי, אמנם לזאת אנחנו צריכין אל הרביעית לשום מהם ובהם ראשים ופקידים, ולהזהיר הגדולי' על הקטני' ולנהוג כבוד בגדולים למען יצייתו להם הקטנים ואם בלבינו על אחד מהגדולים קצת איזו חשש נגל למוסר אזנם לאט לאט בינם לבין עצמינו ולא בפני הקטנים ואזי בעזרתם נגיע למבוקשנו כי המה בעצמם ידריכו זה את זה, וכולם ינהגו רק על פי המידות הישרות מ"ס חו"ה לבל יגוס לבם ויתגאה, ולא ישלוט בהם חסרון בטחון ויומאס העולם והבליו בעיניהם ותיקר תורתנו הקדושה בעיני' ולעמתם זה לזה ברוך ושלום יאמרו ואיש את אחיו יחזיק ולרעהו יאמר אמץ והעולה על הכל השיעור יום יום אפי' בע"ש ועי"ט אם יתכן ולא יפול חלילה הגיון תורה שבכתב עם פרש"י ורמב"ן מהם, ולא להרבות להם חדושי אגדה כי אם רק שיבינו סיפורי התורה מדרשי ודקדוקי חז"ל דבר דבור על אופנם וזה לנו מצור משגב וכלי חפץ להכות באגרוף רשעים מלעיגים אשר לא יבינו משפטן ובדברי קדש כאלו ואלה מוסיף עליהם פי' הרמב"ם על אבות ומשנת חלק והלכות דעות תשובה וכיוצא בידינו להקהות שיניהם אם יפגשו בנו, והמה ת"ל לא ימצאו ידיהם ורגליה' ובפרט מד' רבינו הרמב"ם ורמב"ן ומו"ה ורש"י המפורסמים בעיני המון שמא דידהו גרים להכנס דבריהם בעיני המון ויסכר פי דוברי שקר, וכסף נבחר לשון צדיקי' על שפתם יעלה נחל על גבולו סביב תרבה ויפריחו בחצרות אלקינו ועוד ינובון בשיבה: הנה אלופי היקר מכ' דבר באזני בקול עט סופר, כי היכי דנמטי' לי' שיבא מכשורא ממני ואנוכי הרבתי במלין כבירים ולא לאלפהו חכמה ודעת באתי, כי אם להתיצב נגד עיני אמרת קודש של רבינו ואלה כעת אזכרה, ואמרתי אחברם ואצרפם לי יחד ואציעם גם לפני רופא ומ"ק הטוב בעיניו יבחר דברי העומד לשרתו בעת יהא לאל ידו אמנם כעת אי אפשר ונמנע ממני לעשות רצון קדשו עד עת מועד וכל איש ואיש מבני שיבתנו אשר יבא לשאול עצתי אנה יפנה מפה עצתי תנחהו אם יאבה דרך גבולו, אבל יאמין לי רו"מ כי מיעוטא דמיעוטא מהבחורים אנשי אמת יראי חטא אשר יעזבו ישיבתנו הרמה ות"ל רובם אהובים וברורים ה' עליה' יחי', דברי המתכבד באהבתו: חבר בן חיים. למען לא אניח הנייר חלק אציע עוד הפעם לפניו התי' על הקו' ועל הספרי (עיין בסוף אגרת אחרת) וכי משום ציונם נוציא מחלל שבת להריגה לענ"ד פשט ד' הספרי מיוסד על פי הסכמת כל ראשי אלופי ישראל אשר האריכו בזה ה"ה הכוזרי והרמב"ן בכמה מקומות שכ' כי המצות לשם אלקי הארץ ומטעם זה נשא יעקב בחו"ל ש"א וא"כ יקשה למה גם לאחר אבדנו מעל הארץ הטובה בעוה"ר ושמתם דברי אלה לזה קאמר דבאמת הטעם שציוה אותנו הש"י תורתו בחו"ל הוא ע"ד שנתן לנו תורתו במדבר למען נהיה ראוי' ונכונ' בכל עת ושעה לחזור לארץ מאוויינו ולעמוד שם על משמרתנו משמרת הקודש אמנם השי"ת אשר ציוה אותנו תורתו זאת וזרז אותנו בעונשים ואזהרות על קיומה הוא אשר זירז אותנו עליה בחו"ל ומה לנו אם הטעם מעצמה או מטעם שיהיו מצוינים בידינו אנו פי מלך עלינו לשמור וכאן וכאן דאורייתא: ואגב ארשים מה שאומרים בשם הגרא"וו ז"ל כי ברש"י שם טעות המדפיס שהי' כ' ה"ת ע"מ והדפיסו תפילין ומזוזה וצ"ל תרומה ומעשרות הפרישו תרומה עשרו מעשר ואין ד' הש"ס בקידושין בסוגי' דמצות התלויות בארץ מ' כן עיי"ש: שלום שלום לרחוק ולקרוב הי ניהו ידיד נפשי חבירי ועמיתי רב פעלים אלופינו מסובלים כרב ושמואל, אם קבלם מה שכרו תלמודו מתקיים בידו, ויאריך ימים חרוץ ושנון, יפה פרי תואר כש"ת כה"ר פייבל נ"י: אחרי דרישת שלומו וטובו אעתיק לו הקונטרס הלזה מעט הכמות ואיכות ומתוכו יבין האיך דעתי נוטה, ומהדברים שביני לבינו אין איש עמנו דילף אם שכחתי אפי' יום אחד מלהזכירו שלש פעמים ולא מג אהבתי שאינה תלוי' בדבר, וגם ברוע פנים ייטב לב והעד הנכון כמים פנים לפנים: שאלת הנפש לשכל אתה רעי ואהובי אור עולם זוהר רקיע כנופך ספיר ויהלם אור נאצל מקדוש עליון אשר יקרת ונעמת לי מאוד ונפלאה אהבתך לי עבור כי ד' נתנך בקרבי להיות לי לעזר ולסעד לאב ולפטרון להורני דרך האמת ועל ידך אגיע לאושר האמתי ואזכה לאור באור החיים וחיתה נפשי בגלליך חיי עולם! עתה נפשי בשאלתי שחכמתך תיעצני את הדרך אלך בה והמעשה אשר אעשה ונא תרשיני להציע לפניך ספקותי הנה חשבתי דרכי ולבי יחל בקרבי ומעי רותחו ולא דאו בזכרי מהו תכלית בואי הנה לעו"הז והוא לימוד תורתינו הקדושה וקיום מצותיו הנחמדים ועד היכן יכול להגיע גדולתי אם אזכה ובתתי מהלכים לך בין עומדים אלה ואחז"ל גדולים צדיקים יותר ממה"ש ושני חיי חרוצים ובכל יום ויום אני הולך וקרב לבית עולמי ומתרחק מעולם העשייה וימי קלו מיני רץ ותמול לעד לא ישוב ובחפשי אמתחת זכיותי אחזתני פלצות ובמסתרים נפשי תבכה מתי אבוא ואראה פני אלקים כי ראיתי מך ערכי ודלות מעשי וכמה ימים עברו ושנים חלפו לי ועדין נער אנוכי בתורה ומע"ט אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי מה אשיב שלחי דבר וכי יפקוד מה אשיבנו ואם לא עכשיו אימתי וגם קצת מעשים טובים שיש לי כדבעי למעבד לא עבידנא וכמה הם פגומים מכף רגל ועד ראש מתום אין בהם מחסרון כוונה ותערובות פניה ועבודת שיתוף שיהיה תפארת לי מהאדם ועל כולם עבודתי לו בעצבות שעל זה חרה אף ד' בעמו תחת שלא עבדת בשמחה מרוב כל וחולשת אהבתי לו יתעלה שהרי כמה שעות עברו בביטול מצוה לאהבה ולדבקה בו וגם כשאני זוכה לזמן מהזמנים לקצת טוהר