ליקוטי חבר בן חיים ג קה

וקדשים דהרי תרומה אינה ניטלת במחשבה ובאמת הו"ל להרי"ף לאתויי גם תרומה אלא מאחר דמקדשי' ילפי' דשלוחו כמותו וכמו שדייק הר"ן ע"ד הרי"ף נקט לקדשים לחוד וכ"ת מה לקדשי' שכן במחשבה נימא תרומה יוכיח: ועד"ז יש לתרץ וכעין זה כ המקנה קו' שעוררני תלמיד א' מ"פ הש"ס דלילף גירושין מקדשים הרי גירושין ע"כ אצטריך לשליח עושה שליח אמכם מאחר דמקדשים ילפי' דשלוחו של אדם כמותו א"כ גם שליח עושה שליח שפיר ידעי' ומה"ט לא הביא הרי"ף כ"א דריב"ק דהכל בכלל: אמנם ק' זו יש לתרץ בענין אחר בעיקר קו' הש"ס תרי קראי בגיטין ל"ל בשלמא חד לשליח עושה שליח שפיר ועד"ז כבא לתרץ ד' רש"י פ' איזהו נשך דקאמר הש"ס בלי"ק מכדי שליחות דכל התורה מתרומה גמרי' ופירש"י שיהא שלוחו כמותו והנה הרשב"א בסוגי' הק' ע"ז הרי תרומה גופא אתיי מביניי' ופי' הרשב"א דר"ל הא דאין שליחות לנכרי וק' היאיך יאמר הש"ס ע"ז הא דרב אשי בדותא הרי ע"כ רב אשי בשינויי דמשני לית לי' דילפי' אין שליחות לנכרים מתרומ' ומאי שייך אהא למימר בדותא ותו בקיצור הול"ל להש"ס כל התורה מתרומה ילפי' אמכם ד' רש"י ע"ד שכ' דהא דמק' הש"ס הכא לילף גירושין מקדשי' ותרומה היינו לומר דב' קראי ל"ל ליסגי בחד קרא לשליח עושה שליח וקו' הש"ס על הבריי' ואהא משני דהך ברי' אבא אלעזר בן גימל ולדידיה ליכא למילף מתרומה דס"ל דניטלת במחשבה אבל אנן לדידן באמת לית לן בגירושין כ"א חד קרא דאידך מבעי' לן למשלחה ואינה חוזרת ואמנם אנן כחכמים דאבא אלעזר ס"ל דאין תרומה ניטלת במחשבה ושפיר ילפי' עיקר שליחות מתרומה וקדשים והנה רב אשי סמיך אסוגי' הש"ס דקידושין דלא ילפי' מתרומה שליחות כ"א מגירושין וקדשי' אבל מאחר דאנן צריכא לן חד קרא דגירושין למשלחה ואינה חוזרת וקיי"ל כחכמים דאבא אלעזר שפיר קאמר הש"ס דרב אשי בדותא היא: ואגב נ' לבאר לי"ב דרב אשי שם דמחלק בין אכן לדידן ואינהו לדידן דכבר כ' לעיל דהא דקאמר המק' שם בשלמא סיפא לחומרא דר"ל לר"ש דלא יליף מתרומה דל"ש גבי' אתם גם אתם כדאמר הש"ס ואמנם הא דאין שלוחי' לגוי ממילא נפקא לי' לל לר"ש דבישראל הוא דגלי קרא ולא בגוי ואמנם מסברא אין להקל דלמא ישראל ל"ד כ"ז כ"כ לעיל וע"ז קאמר רב אשי דוודאי אינהו לדידן י"ל מסברא דאין נעשי' שלוחי' דלא מצינו בהו שליחות בקרא אבל אנן כיון דלדידן מצי' משוי שליח כ"ש לדידהו ואמנם הש"ס לית לי' הך סברא כלל דלחומרא יש שליחות ושפיר דחה ד' רב אשי דמאחר דאית לן תי' דר"פ כשנשא ונתן ביד לא מוקמי' בריי' בהכא: דרך אחר ביישוב ד' רש"י בב"מ כ' דכ"כ לעיל להק' מ"ט לא קאמר הש"ס לר"ש דאם אינו ענין לתרומה תנהו ענין לכל התורה וללמד דאין שליחות לגוי וצ"ל דכיון דאין שייכות לענין זה כלל בתרומה למאי הל' כ' רחמנא בתרומה דווקא ואמנם כ"ז מקמי דאמרי' דאצטריך שליחות בתרומה לר"ש אבל לבתר דמשני דאצטריך משום דס"ד אתם ולא שלוחכם שוב שפיר אמרי' באמת דהא דכ' רחמנא גם לאתם ללמוד על כל התורה יצא וזה כ' פי' ד' תוס' בגיטין פ' המביא תניין שכ' דלר"ש אין שליחות לגוי ילפי' מתרומה וכוונתם ג"כ עד"ז דכיון דעכ"פ כ' רחמנא לר"ש שליחות בתרומה שוב אמרי' דהאי גם דומי' דאתם לכל התורה אצטריך והנה כדמק' הש"ס אדבי ר' ינאי הא ל"ל קרא ג"כ הקו' כיון דאין שייכות להאי קרא בתרומ' למה כ' רחמנא הך דרשא הכא ומשני משום דאיתא בתרומה דנפשיי' ואמנם לבתר דמסקי' דאצטריך קרא בתרומה משום דכ' אתם א"כ שוב ליתא למאי דאמר לעיל דלא א יצטריך שליחו' בתרומה דיליף מגירושין וקדשים דלא היא בתרומה ע"כ אצטריך קרא משום דס"ד אתם ולא שלוחכם א"כ שוב אצטריך גם ללמד על כל התורה דאין שליחות לגוי ומה"ט לא פריך הש"ס כ"א בסוגיין אדר' ינאי ולא פריך בשאר דוכתי דמייתי דר' ינאי משום דלבתר דידעינן מאתם ולא אפוטרופסין שוב אצטריך גם אשליחות וכיון דבתרומה ע"כ כ' רחמנא שליחות שוב ילפינן מתרומה שפיר וז"ש רש"י דלמסקנא מתרומה ילפינן שליחות דליכא למימר דילפי' מקדשי' וגירושין דע"כ לתרומה אצטריך קרא משום אתם ולא אפוטרופסים ומתורץ קו הרשב"א: והנה כבר עמדנו במס' גיטין פ' המביא שם ע"ז מנ"ל לר' ינאי אתם בני ברית דלמא אתם ישראל דלקולא ולחומרא לחומרא מקשינן וכן הק' בס' מחנה חיים ח"ב וכ' דטפי מהא יש להק' אמאי דחיק הש"ס אליבא דר"ש הלא י"ל ר"ש באמת דריש מה אתם ישראל וס"ל דעבד פסול לתרום א"וו מאחר דקרא בלוים כ' ומה גם דהאי קרא ר"ש גופא דריש ליה על הלויים שצריכין להפריש מתבואת עצמן ואם באת לומר מה אתם ישראל אף אני אומר מה אתם לוים ונימא דשליח דומיא דמשלח בעי' ולוי צריך שלוחו שיהא לוי אא"ב מה אתם בני ברית שפיר דבעי' גברא שיהא כמותו במצות אבל מה אתם ישראל א"א לומר וכמו"ש ולפנינו אי"ה נבאר עוד בדרך אחר: ויל"ד מאי מק' הש"ס מר"ח ב"א אדר' ינאי ועי' בס' עצמות יוסף דלמא אדרבא ר"ח ב"א לא מסברא קאמר כ"א מדר' ינאי יליף לה דכשם שאמר ר' ינאי בתרומה דכל שאינו בן ברית לא מצי למיהוי שליח וע"כ טעמ' משום דלית' בתרומה א"כ ה"ה עבד לענין גט וצ"ל דאס"ד עבד בגט לאו סברא היא א"כ למה קאמר ר' ינאי ל' בן ברית דממעט עבד דהוה בן ברית הא איכא למטעי ולמימר דעבד בכל התורה כשר לשליחות וכח הו"ל למימר מה אתם בני תרומה ונדע במה תלי' מלתא א"וו דר' ינאי לעבד בגט לא חש משום דסברא הוא וכמו"ש רש"י וא"כ כיון דלמ"ד גוי ליתא בתרומה קרא ל"ל: והנה האבן עוזר סי' קפ"ט הק' אד' מג"א שם ואד בי"ש סי' קמ"א דס"ל דמומר פסול לשליחות הגט דלאו בן ברית הוא מאי מק' הש"ס לר"ש ל"ל גם אתם להיקש הלא למומר אצטריך דאפי' לר"ש איתא בתרומה ובס' מחכה חיים ח"ב כ' דבאמת מומר ליתא בתרומה לר"ש וכבר נמלטו מזה האבן עוזר עיי"ש דל"ש גבי מומר דיגון ככרי לרש"י ולתוס' הרי הוא בכלל בני ישראל ואמנם יל"ד ד מדוע לא הק' האבן עוזר בתחלת השקלא וטריא הך קו' לימא דר' ינאי ר"ל מומר וצ"ל דבס"ד קו' הש"ס הי' עד"ז דלכאורה למה לא דריש ר' ינאי מה אתם ישראל וע"כ משום דמסתבר מאן דאית' בתרומה דנפשי' כגון עבד למה לא יהא שליח ואס"ד מומר ג"כ לא מצי למיהוי שליח אף דאיתא בתרומה דנפשי' ואמאי שוב לא נדרוש בני ישראל ונמעט עבד ג"כ מ"ה ע"כ ר' ינאי רק נכרי ממעט וק' נכרי א"צ קרא דמסברא נפקא ואמנם לבתר דמסיק הש"ס דאדרבא אף דנכרי איתא בתרומה מ"מ מיעטו הכ' א"כ לאו בהכי תליא מלתא א"כ שפיר ק' לימעט מומר ואמנם נ' בניישב