ליקוטי חבר בן חיים א צז

כת' עוד רש"י באריכות ד' ר"מ ותו"ד דהא וודאי מסתבר שלא יטלו כל ארץ הגלעד אם לא יקיימו התנאי אף אי לא בעי' תנ"כ אבל דנטעי ונימא שיטלו בגלעד כנגד חלקם שבארץ כנען ואצטריך ארץ כנען למיעוט מהי"ת הרי מבתוככם ידעו שיטלו במקום ששאר השבטים נוטלין ומדכ' רחמנא ארץ כנען ש"מ לתנאי כפול ורחב"ג השיב לו דאכתי ס"ד בארץ גלעד יטלו א' מי"ב ובארץ כנען כלל לא לא בארץ כנען עצמה ולא בגלעד כנגדה קמ"ל קרא דבארץ כנען עצמה יאחזו: והנה כ' תו"י ע"ד רש"י דאינו דומה למשל דרחב"ג כוונתם דהתם אינו ראוי שיקנוס דכי מה עבד האח שיפסד חלקו בשאר נכסים משא"כ ב"ג וב"ר דינא הוא שלא יירשו בארץ כנען מאחר שלא סייעו לכבוש: ואמנם כוונת רחב"ג במשל זה דהנה ר"מ השיב דהוה די אי כ' קרא בתוככם דנדע דאינם ראוי לקנוס וממילא נדע דגם בארץ כנען ינחלו וע"ז השיב רחב"ג דהרי האח הזה וודאי אינו ראוי לקנוס אבל מאחר שכבר זכו אחיו בשאר נכסי' הוא מסולק מהם וה"נ אי לא כ' בארץ הייתי אומר דבארץ כנען כבר זכו שאר השבטי' ואין לב"ג וב"ר חלק בהם: אם תיטיב אגרא אולי פליגי ר"מ ורחב"ג ע"ד פלוגתת ר"ע ורבנן ביבמות אי זכה מוסיפין או משלימין ור"מ סבר זכה משלימין וממילא נדע דלא זכה אינו משלים ורחב"ג סבר זכה מוסיפין ואכתי לא ידעי' דלא זכה פוחתין: תוס' ד"ה אז תנקה בסוה"ד ולמה"ר יצחק כ' ד' מה"ר יצחק דוודאי הדין עם רש"י ככ' בקרא שאברהם השביע את עבדו שלא ליקח מבנות כנען אבל על אותה שבועה לא אמר אז תנקה וכ"כ רש"י בחומש ואפנה על ימין או על שמאל מבנות לוט או מבנות ישמעאל ואמנם עוד שבועה אחרת הי' שם כי אל ארצי תלך ולקחת אשה ועלי' נאמר אז תנקה והיינו דק' להש"ס ומתרץ שפיר וממילא מיושב ג"כ למה לא מייתי הש"ס קרא קמא ונקית משבועתי זאת דהתם אצטריך למכתב זאת ולא אחרת כלומר שלא ישא מבנות כנען ואמנם למסקנא משני שפיר טפי אבל המק' לא ק' לי' מהאי קרא: רש"י ד"ה ל"ל אם בחוקותי תמאסו יל"ד מאי בעי רש"י בזה ותו לפמ"ש במק"א דע"כ קו' הש"ס לא הי' כ"א אאותן קללות שנשמעות מכלל ברכות וא"כ לאו אאם בחקותי תמאסו ק' לי' ונ' דאדרבה רש"י בא ליישב זה דמאי מק' הש"ס הרי עכ"פ הני קללות שאינן נשמעות מכלל ברכות אצטריך וע"ז כ' רש"י דהש"ס לא מק' אתחלת התוכחה ואם לא תשמעו לי משום דידע הש"ס דאצטריך וכמ"ש אבל אם בחוקותי תמאסו ל"ל דמאי אמרת דנטעי וניומא על החקי' לא ענש הכ' הרי מדהבטיח שכר על החקי' עונש ג"כ ידענא ומשני מה דמשני וע"כ שפיר כ' רש"י ל"ל ואם בחקותי תמאסו: אם תאבו ושמעתם הא דהדר מק' מהאי קרא היינו דישעי' א"ל לישראל שלא יתייאשו מן הרחמי' אם ישובו ולא יאמרו כמו שאמרו דורו של יחזקאל עונותינו אתנו ובם אנחנו נמקים כ"א אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו ומהי"ת נימא דאם ימאנו ג"כ ינקו ומ"מ משני דס"ד עדין לא הגיע עת לחתום גז"ד: תוס' ד"ה בשלמא לרחב"ג צ"ע אמאי ציינו תוס' קו' על הס"ד הלא במסקנא ג"כ ק' וכ' דתוס' הק' בזה לרש"י לטעמי' דס"ל דרחב"ג רק אתנ"כ פליג ואמאי לרחב"ג ניחא אם לר"מ לאו קודם להן לא מקרי תנ"כ למה לרחב"ג יהא לאו לחוד תנאי כלל: וכ"כ במק"א ליישב קו טו"ז בהקדמה לי"ד ע"ד תוס' אלו ואולי י"ל ג"כ דלרחב"ג בס"ד כ' תוס' סברא זו ואולי באמת שמואל אי' לי' גם למסקנא סברת תוס' ולהכי לא אכפת לי' בקו' רבא אבל מאחר דמסקני' הנקי כ' נחתי' מהך סברא והיינו דמק' רבא וכ"ת נהי דהנקי כ' מ"מ הו"ל לאו קודם להן קו' זו כ"כ תוס' לקמן ליישב דמהכא ילפי' דפותחין בזכות תחלה כלומר דגלתה תורה כאן דבדיני נפשות בעי' דווקא' לאו קודם להן אבל כ"ז לאחר דכ' הן ג"כ אבל בס"ד דלא כתב הן כלל שפיר ומק' תוס' ותי' מה שתי': ובאמת י"ל טעמא דשמואל בגיטין דמדמי ש"מ ג"כ לדי"נ: תו"י ד"ה הנקי כ"כ במק"א ליישב לד' ר"ח למאי כ"מ קאמר הש"ס הנקי כ' ולע"ע כ' דכ"ז דלא ידעי' דהנקי הוה כמו חנקי ע"כ האי הנקי ארישא דקרא קאי וא"א לפ' קרא כר"ח משא"כ עכשו האי הנקי קרא בפ"ע כמו משוקדי' ושפיר נוכל לפ' כפיר"ח: ועדן יל"ד לפי' ר"ח מאי מק' הש"ס לרחב"ג הנקי ל"ל הרי אי לאו דכ' הנקי הו"ל מעשה קודם לתנאי וכקו' תוס' ובשלמא לד' הרמ"בם דס"ל מעשה ממש בעי' א"ש ואולי ד' ר"ח דלרחב"ג לא בעי' תנאי קודם למעשה ושפיר וק' הש"ס: ועי"ל לר"ח מאי מק' הש"ס בשבועות ולית לי' לר"מ והרא"ת הנקי כ' וכי מה ידעי' מהנקי וצ"ל דעכ"פ האי הנקי בא לגלות דאם לא שכבת תחת אישך ואת כי שטית מבלעדי אישך והא גופא ל"ל כיון דמכלל לאו אתה שומע הן: תוס' ד"ה הוא יתחטא י"ל דמאחר דכ' והזה הטהור האי קרא דהוא יתחטא לענין כרת כ' דס"ד דאין חיוב כרת אם לא נתחטא בשתיהן כ"א בא' מהן ולר"מ אצטריך גם ואם לא יתחטא ומשני דלרחב"ג מאם יתחטא לא ידעי' תרוויי' והיינו דמק' בתר הכי דא"כ לרחב"ג אכתי והזה ל"ל: גיטין פ' מי שאחזו מ"ש רישא ע' רשב"א דהל' אינו מדוקדק וגם מאחרי דרישא ל"ק לן הו"ל להמק' להק' רק מ"ט דסיפא וכ' דע"כ האי ונתן לאו נתינה ממש דא"כ בעי' שו"פ וקיי"ל כ' על אי' הכאה כשר וא"כ אדרבא סיפא ל"ק לן אבל מאחר דברישא אינה מגורשת וע"כ בעי' ונתן ממש וסיפא מ"ש: ויל"ד אטו לא ידע מאן דמק' דמתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה דהרי מתני' היא פ' לולב הגזול גבי ר"ג ור"א א וא"ל דר"ג ור"א ס"ל ע"מ כמעכשו והמק' מוקי בריי' דידן כרבנן דר' אטו רבנן דרבי פליגי אר"ג ור"ע ור"י ור"א וראב"ע וצ"ל דמ' לי' התם באמר מעכשו בהדי' מיירי: אא"כ לוקמי גם בריי' דידן באמר מעכשו ואפשר לזה כוונו תוס' שכ' דדוחק לומר דרבא במעכשו איירי אלא שקיצר וה"ט דמ' להו לתוס' דוחק משום דאל"כ גם בריי' דידן אמאי לא מתרץ הש"ס הכי ואמנם י"ל דלהכי לא מתרצי בריי' הכי משום דק' ליפלוג וליתני בע"מ גופא אמר מעכשו מגורשת לא אמר מעכשו אינה מגורשת נמצא די"ל דה"ט ג"כ דלא מוקי הש"ס בריי' כר' דע"מ כמעכשו משום דק' לן לפלוג בתנאי גופא בין אם לע"מ ולמה נקט והנייר שלי אא"כ ק' לרב אשי י"ל דטעמא דרב אשי דכיון דבאם הוא דאינה מגורשת אם כפל התנאי דהתנאי קיים אבל אם לא כפל התנאי והתנאי