ליקוטי חבר בן חיים א צו

ותנ"כ מהני והרמב"ם קיצר וסמך על מ"ש לעיל דאם ימות אינו גט ובמהיום מגורשת לאלתר וכאן כ' דבשעת מיתה מגורשת וממילא ידעי' דאמר לה סמוך למיתה יחול הגט וא"ש הכל בע"ה: וכ' רש"י כגון שאמר ה"ז גיטך כ"כ לעיל ליישב מדוע שבק רש"י קדושין דקיימא בי' ונקט גיטין ואמנם כ' דק' ליה לרש"י קו' הראשוני' מהא דאמר ר"א התקדשי לי במנה וכו' ולחלק בין ע"מ לאם ל"מ לרש"י כמבואר מדבריו כאן דס"ל גם בע"מ בעי' דיני תנאי וגם לחלק בין תנאי לגילוי דעת לא ניחא לי' ולזה מ' לי' לחלק בין קידושין דמקבל המקדש על עצמו ליתן מאתים זוז אמרי' כוונתו וישלים ועכ"פ כבר התחיל בכסף קידושין לקיים התנאי והשאר חוב עליו וישלים על כרחו משא"כ בגיטין דעלי' לקיים התנאי התם בעי' דיני תנאי לא זולת וז"נ כוונת רש"י דנקט גיטין דווקא: וכ' עוד רש"י דבעי' תנאי קודם מדלא אמר מרע"ה תנו אם יעברו והר"ן פ' מי שאחזו הק' על זה דאי הוה אמר אפכא הוה דייקי' אפכא וע"ש מ"ש וד' רש"י כ' מדחזי' כל המשניות שנויין מעשה קודם לתנאי וצ"ע דלא דק תנא בהכי וסמך על מתני' דב"מ דתנאי שיש מעשה בתחלתו בטל ועכ"פ מדוע נפל כהאי לשנא בפום תנא דידן ש"מ דהוא ל' בני אדם הריני מוכר לך בית זה על תנאי כך ואמאי שינה מרע"ה בלשונו אלא ש"מ דינא הכי דבעי' תנאי קודם למעשה ואמנם מה שסיים רש"י דלא אתי תנאי ומבטל למעשה דקדמו צ"ע כיון דלד' רש"י המעשה עדין לא נעשה ומה הוא ומבטל למעשה דקדמו וצ"ל דעכ"פ הוא מקדש האשה הזאת בכסף קידושין שנותן לה ונהי דאתני מיד בשוה שנותן לה אם אינו מקדים התנאי אף אני אומר דלא תלי המעשה בתנאי שאם לא יקיים התנאי יהא המעשה בטל כ"א יתבע התנאי ממנו בדין: ואמנם כ"ז לד' רש"י שפיר מצינו למילף מב"ג וב"ר אבל לד' הרמ"בם דר"ל המעשה עצמו לא יהא קודם לתנאי והיאך נילף שה מב"ג וב"ר הרי לא קבלו לאחזתם ארץ גלעד עד לאחר כיבוש וחילוק ונ' ד' הרמ"בם דבאמת תנאי קודם למעשה לאו מב"ג וב"ר יליף לה ר"מ כ"א גמרא גמירה לי' וכן מ' מדקאמר הש"ס בב"מ מאן שמעת דאי' לי' תנאי קודם ר"מ דתניא אבא חלפתא משום ר"מ אומר וכו' ואמאי לא מייתי מתני' דידן כל תנאי שאינו כתנאי ב"ג וב"ר אלא ש"מ דתנאי קודם מעשה לאו מהכא גמרי' ובזה נבין דהרמ"בם הביא בשם רבותיו דבממון לא בעי' תנ"כ ומ' דתנאי קודם בעי' אפי' בממון כמתני' דב"מ וא"כ עדיפא הו"ל להרמ"בם להקשות עליי' מ"ש תנאי קודם דילפי' מב"ג אפי' בממון ותנאי כפול לא ילפי' בממון אלא ש"מ דתנאי קודם לאו מב"ג וב"ר ילפי' וכמ"ש: אלא דק' הא דרבא פ' מי שאחזו דקאמר רבא מכדי כל תנאי וכו' מה תנאי קודם ש"מ דאב"ג וב"ר ילפי' אלא דאסוגי' זו בלא"ה ק' על הרמ"בם דס"ל דמעשה בפועל בעי' והרי הכא מד' רבא מבואר דאדיבור קפדי' וכ' ד' הרמ"בם דוודאי רבא ס"ל דגם הא מלתא מב"ג וב"ר ילפי' דאפי' בדיבור תנאי קודם הביאו לזה משום דק' לי' לפ' בריי' משום דלא כפלי' דווקא והיינו דמק' לי' ר"א בר אהבה אי ס"ל דממש בכל מילי בעי' כתנאי ב"ג וב"ר א"כ גם לתנאי ומעשה בדבר אחד נילף וכשם דלאו קפדי למסקנא מאחר דבריי' כפשטא אתיא אתנאי ומעשה בדבר א' דהרי השמיטו הרמ"בם ה"נ לא בעי' בדיבור תנאי קודם ואגמ' דב"מ סמכי' דאמעשה ממש הקפידה תורה לא זולת אלא דמ"מ ק' הך דשמואל לקמן דאמרי' ולימא יהא גט ומשני בעי' תנאי קודם ש"מ דגם בדיבור בעי' תנאי קודם וכ' דהנה כבר כ' לעיל דשמואל מיירי לד' הרמ"בם באומר מעת שאני בעולם ומעתה כיון דנותן לה עכשו הגט ואם יאמר יהא גט הגט חל מיד והתנאי לאח"כ לא מהני מידי ושפיר קאמר הש"ס בעי' תנאי קודם למעשה: נחזור לד' רש"י דמ"מ בהך סברא שכ' רש"י בא ליישב דדווקא בתנאי ראשון בעי' תנאי קודם אבל לא בתנאי בתרא ומיושב קו' תוס' לקמן גבי אם שכב וכ"כ המ"ל בהל' אישות בשם מהרי"ט דתמה ע"ד תוס' דפשיטא להו דגם בתנאי שני בעי' תנאי קודם וכ' דתוס' לטעמיי' דכ' פ' אעפ"י דסברת ר"מ דאי לאו תנאי ב"ג וב"ר לא הוה ידעי' דתנאי מבטל מעשה ומה"ט בעי' ממש כמו בב"ג וב"ר וא"כ ל"ש תנאי ראשון או שני משא"כ לסברת רש"י בתנאי ראשון לחוד תלי' מלתא: וכ' רש"י עוד דבעי' הן קודם וע' ר"ן פ' מי שאחזו דהטעם דבגמר דבריו אדם נתפס ורש"י לא דייק לפ' כן נ' דס"ל דהלאו אינו מועיל בתחילה אבל מהי"ת יזיק אלא דאינו מועיל שיהא זה תנאי כפול וא"כ כי אהדר הלאו בתר ההן למה לא יועיל ונ"מ בין ד' הר"ן לדברינו דלהר"ן אפי' למאן דלא בעי תנ"כ עכ"פ היכא דהוצרך לאמרו בעי' הן קודם ולדברינו דווקא לענין תנ"כ מזיק לאו קודם לא זולת וכן מורין ד' הרמ"בם בה' זכייה ומתנה שהביא בשם רבותי' דבממון לא בעי' תנ"כ ולא הן קודם ללאו מבואר דס"ל דתנ"כ והן קודם ללאו בהדדי מישך שייכא: ואמנם פלוגתת שמואל ורבא אי בעי' הן קודם ללאו כ' דשמואל ס"ל דר"מ לא יליף מב"ג וב"ר כ"א תנ"כ ותנאי קודם למעשה גמרא או סברא וכמ"ש לעיל מסוגי' דב"מ ורבא לטעמי' דגם תנאי קודם מב"ג וב"ר ילפי' וא"כ ה"ה הן קודם ללאו: וכ' עוד רש"י רחב"ג לא פליג כ"א אתנ"כ כ' שהביא לרש"י לפרש הכא כזה משום דק' לי' למה לי' לרחב"ג למימר הוצרך הדבר וכו' וק' אכתי משאר כתובים וע"כ עבדי' צריכותא בכל חד לימא כרשב"ג דהו"ל ב' כתובי' ואין מלמדין א"וו מודה רחב"ג דלתנאי קודם ילפי' מב"ג וב"ר משום דע"כ שאר כתובי מצרך צריכא וק' לילף נמי כפול אלא ש"מ הוצרך הדבר לאומרו: תוס' ד"ה שאפי' בארץ כנען ולא כ' לר"ת ולא כ' תוס' מאיזו טעם לא נ' ונ' דק' לי' משל דרחב"ג לקמן שהאב התנה ואא"ב משום ייפוי כח זה שייך גם התם משא"כ אי טעמא כמ"ש רש"י משום שהיו קצין בה וה"ז לא שייך לקמן שהבן לא התנה והו"ל לרחב"ג למנקט אחין שחלקו והתנו עם א' אלא ש"מ גם בשמעתין טעמא משום ייפוי כח: רש"י שפיר קאמר קו' היא כ' שהביא רש"י מקו' דמקשי' מרחב"ג לר"מ ראי' דהתנאי הי' שיעברו את הירדן וא"כ הסברא נוטה שפיר לד' רחב"ג דבארץ כנען אם לא יעברו לא ינחלו משא"כ לד' תוס' דהתנאי הי' שיעברו בראש הצבא מאין פשיטא להש"ס למפרך מדרחב"ג אר"מ דלמא סברת ר"מ כקו' תוס' לקמן דכיון דסייעו בכיבוש מהי"ת ס"ד שלא ינחלו אלא ש"מ כד' רש"י: