ליקוטי חבר בן חיים א ח

באבעטה דמתקרי ביטל דמתקרי בילא ודברים אלו נוקבים עד תהום רבה כי יצטרך לנו בעו"ה ס' שמות חדש לאלו המתחדשים ומטעם זה נמנעתי מעולם לסדר גט למתחדשים כאלו, ועל המתחזקים בנימוסי ישראל נאמר חדשים לבקרים רבה אמונתיך בע"ה. דרוש זה הואיל ואתעביד לי ביה ניסא אעתיקנו פה: דרוש להצלת אדונינו הקיסר יר"ה מיד איש זדון יאהאן ליבענסקע בעש"ק י' אדר ראשון תרי"ג. אמר דהמע"ה ימים על ימי מלך תוסיף וגו', לבאר דברי זה המזמור אמר שהמע"ה חסד ואמת יצרו מלך הכוונה כי כל מלך יפקח עינו במלכותו על שני דברים האחד לדרוש חסד לבני מלכותו ולהשתדל שיהיה ביניהם אהבה ואחוה וריעות, ולהשיג דבר זה צריך כמו כן לחזק בלבם האמונה כי בורא אחד בראם, כי כפרוץ אמונה כזאת בקרבם בנקל להתווך בקרבם אהבת אחים בני אב אחד בשמים ואם יחסר האמונה הזאת בקרבם גם אהבתם לא תכון ולזה אמר שהע"ה חסד ואמת יצרו מלך, אם המלך ישתדל לפרוץ במלכותו חסד עם אמת שהיא האמונה אזי שנים אלו יערוהו ויגינו בעדו בכל עת, וביאר שהמע"ה הענין עוד במשלי באמרו הנו סיגים מכסף ויצא לצורף כלי, הגו רשע לפני מלך ויכון בחסד כסאו, אמר כשם שאי אפשר לצורף להכין כלי כסף קיים וחזק אם לא יפריש תחלה הסיגים אשר יפרידו בין כסף לכסף כן יפרידו הרשעים מצד חברת אנשים ואך על ידי הגו הרשעים יהיה מלכות המלך חזק וקים ואמנם חיזוק אמונה זו יש הבדל בין מלך ישראל בעת היינו עם אחד לבד בארצנו ולא עבר זר בתוכנו והיה משפט המלך לעמוד לימין שופטינו לתת לרשע העובר על דברי תורה רע כרשעתו כמשפט המפורש בתורה לא כן מלך המולך על אמונות שונות, המשפט לפקוח עין להדוך מכחישי מציאת הבורא ואומרים מי לי בשמים אבל זולת זה יחסו תחת כנפיו כל בעלי דת ודין כל אחד יחזיק באמונתו ויכבד על דרך אשר הורוה אבותיו לאביו בשמים וזה ענין ארז"ל בגמ' ברכות הרואה מלך ישראל אומר שחלק מכבודו הרואה מלך אומות העולם אומר שנתן מכבודו, כי הש"י טוב לכל ורחמיו על כל מעשיו ויחיה ויפרנס כל יושבי תבל וכמדתו נוהג מלך האומות, ולזה יאה לומר אליו שנתן מכבודו כי מתנה הוא הניתן בכלל, אבל מלך ישראל שהיה משפטו רק לפרנס עם בני ישראל השומרים תורת ה' לבד ולשפוט כל העוברים על תורה זאת היה לו רק חלק ממלכות ה' ולזה אמרו שחלק מכבודו ועל ענין זה כוונו רז"ל במסכת אבות הוה מתפלל בשלומה של מלכות כי שלומה של מלכות הוא לתווך השלום בין בעלי דתות שונות שישבו כאחים יחדיו ואלמלא מלא מוראה של מלכות זו היתה ח"ו שנאת בני דתות שונות גורם כי הכת האחת תכריע האחרת על כרחה לקבל דתה ועל זה אמרו איש את רעהו חיים בלעו מבלי להמיתו מיתה גופנית כ"א להעבירו מאמונתו ואת אמונתו יעזוב והאחרת אי אפשר לו לקבל והרי בלעו מחיים. ואמנם כל זה במלך המושל לטובת בני מלכותו וזה נראה בהשנותו דתי מלכותו לפי הזמן והעת כי לא כימים הראשונים הימים האלו, אולם לא כן מלך אשר אך טובת עצמו ידרוש לא יסיר מנימוסי מלכותו מאומה, וזה מאמר דהע"ה ימים על ימי מלך תוסיף למלך כזה יוסיף ה' חיים, שנותיו (ל' שנויא כמו בשנותו את טעמו) כמו דור ודור לפי הדור ישנה נימוסי המדינה ואמר כי מלך כזה ידע בעצמו כי הוא ישב עולם לפני אלקים הש"י הושיבו לשופט בארץ ואמר חסד ואמת מן ר"ל שהזמין המה ינצרוהו כמו שאמר שהמע"ה חסד ואמת יצרו מלך, כן יקים ה' דברו במלכנו הקיסר יר"ה וימים על ימיו יוסיף עד בא לציון גואל ב"ב א"ס.