ליקוטי חבר בן חיים א סו

כלל ז' דין ג' ממצה כתושה ולא יהיו גדולים כזית ע' מג"א סי' קס"ז: שם דין ד' בחול אינה מצוה וברמב"ם ה' תענית כ' דהוה מצוה: שם דין ד' מקרא קדש צ"ע הרי ביוה"כ כ' גם כן מקרא קודש וחייב להתענות: שם דין ח' יו"ט שחל בע"ש כצ"ל: שם דין י"א וכן כשמברכין ר"ח אב במדינתינו לא נהגו כן: כלל י"ט דין א' ואינו חייב עד שיגבל כצ"ל: כלל כ' דין א' כמו שמהתכין כצ"ל: כלל ל"ג דין י' ע"י עכו"ם ויעב"ץ בס' מגדול עז כ' שיטול ידיו מכלי גדול על הבשר: כלל ל"ה דין ז' אבן היין וויינשטיין בל' אשכנז: כלל מ"ג דין ב' מותר לפתוח התנור דווקא אם אין בו גחלים בוערות הא אם יש בו גחלים בוערת חייב חטאת: כלל מ"ו דין י"ט וצ"ע שהרי סוגי' וכו' י"ל הטעם משום דהוה ג"כ מבעיר קצ"ת: כלל כ' דין א' ועומד בר"ה צ"ל ועמוד בר"ה: כלל מ"ג דין כ' עומדות זה כנגד זה כגון ב' גזוזטראות כצ"ל: כלל נ"ו דין ה' באבן תקומה מורי הגאון חתם סופר היה באמתחתו אבן תקומה והיה אבן ירוק ובימי היה בפרעשבורג סוחר אבנים טובות אחד וראהו ואמר לי שהוא שקורי' סמראק: כלל ס' דין ד' ולשמור פירות אם הם בתוך התחום כצ"ל: כלל ס"ג דין ג' ונ' לי דה"ה קאוועע שמעתי לחלק דבקאוועע טעמא מאי מברכין שהכל הואיל ובטיל לגבי מים מה"ט י"ל דל"ש גבי' ג"כ מוקצה: כלל ס"ו דין י"ב נפסל אחר שעשה בו המצוה וצ"ע לפי"ז מאי מגו דאתקצי לבין השמשות שייך באתרוג הרי מצותו ביום ובין השמשות הזמנה עדין לאו מלתא: כלל ס"ח דין י"ג אסור לחלל צ"ע לטעמא דמוטב לחלל שבת א' שישמור שבתות הרבה מ"ש בקטן דלא נימא הכי: כלל פ"ג דין ג' גם תמכא שקורין קרע"ן ע' מג"א סי' תקי"ח ס"ק ז' דאסור: כלל קי"ח דין ז' אע"ג דאין מדלגין דבריו צ"ע דבנביא א' מדלגין והכא נביא א' הוא: כלל קכ"א דין כ"ד ובלבד שיאכל השום נ' דצ"ל שלא יאכל: שם דין ל"ג שאין כותשין בו אלא בשמים לאפוקי אם כותשין בו דייסא: כלל קכ"ה דין ג' בהגה מ"ע מפאני כצ"ל: כלל קכ"ח דין כ"ט מדכ' על מצות קרא לא כתיב הכי כ"א ומצות על מרורים וע' רמב"ן שם: כלל ק"ל דין ג' והגר"א הנהיג כבר רמזתי לעיל דהמג"א סי' תקי"ח חולק ואוסר: הסדר בקצרה אות ה' בכלי בבית ר"ל בלא עפר: אות ו' קראפנמעהל שקורין שטערק: כלל קל"א דין י"ב בליל י"ו בכיסן צ"ל י"ח בניסן: כלל קל"ח ד"ן ד' המג"א סי' תקכ"ט כצ"ל: כלל קמ"ד דין ג' פ' עולה מותר צ"ע הרי אין עולה בלא מנחה והמנחה נאכל ואינו מביא בעיוה"כ וא"כ גם עולה אינו מביא: כלל קמ"ה דין ל"ט דלאחר שסיים ברכת המבדיל כ' דלאו דוקא דצריך לשתות הכוס תחילה משום הפסק בין ברכה לשתיי' כיון שסיים המבדיל ובפרי מגדים כ' דיברך על הבשמים קודם שיברך בופה"ג: כלל קנ"ד דין ח' בליל שבת שבתוך חנוכה אבל לא להשמש ע' מג"א: כלל קנ"ה דין ט"ז צריך לחזור ולקרותה ונ' דסגי לקרות ממקום הטעות ואילך: שם דין כ"ד בהג"ה ולא בשעת מצותה צל"ע אמאי מקרי בלילה לאו זמן מצותה: שם דין כ"ו אף בשאר ימים כצ"ל: שם דין ל"ח צ"ע לענין תפלין דהוה דאוריי' למה לא נסמוך על הפוסקי' דאין אבילות נוהג: שם דין מ"א היא סעודת מצוה ולכאורה א"כ גם בחנוכה ליהוי סעודת מצוה ולא כ' המחבר בשו"ע כן: שם בסוה"ד ואפ"ה לא התענה צ"ע אטו משום דאסור בתענית הוי סעודת מצוה חנוכה יוכיח דאסור בתענית והסעודות בו רשות: ד"ה הריעו לה' למשפטיך עמדו וכו' פשטא דקרא קאי על שמים וארץ שנזכרו בפסוקי' שלפני זה: ליקוטי והערות על נוב"י מה"ק ח' או"ח: סי' א' ד"ה ואמנם מפשטן של דברים ואם צפן זהב אינם שחורים צ"ע הרי העור מצד עצמו אינו שחור אלא שמשחירין אותו והרי גם הזהב יוכל האומן להשחירו כמעשה אומן בכל יום: שם באותו סי' ד"ה והנה עד כאן ולא קמ"ל רב יוסף כ"א טהורות צ"ע דלמא קמ"ל דלא בעי' עור בהמה דווקא כמו בס"ת: סי' ה' כהן שיש בידיו מומין למה לא יעלה כצ"ל: סי' ו' יש לחלק בין נ"כ שבמקדש לולי דמסתפינא הייתי אומר דכל גבולין כבמה דמי דאין זרות בבמה ואף דבזה"ז נאסרו הבמות היינו לענין הקרבה אבל לענין נ"כ בהיתירייהו קיימי: סי' ט"ו שמצות ביעורה חל על כל אדם צ"ע כיון דאמרה תורה בתרומה טמאה לך שלך תהיה להסיקה תחת תבשילך המצוה רק על הכהן אשר היא לו: סי' י"ח דכאן עכ"פ עשה שלא כהוגן צ"ע קודם שתקנו חכמים ביעור ומדאוריי' בביטול בעלמא סגי ומאי שלא כהוגן עשה: סי' כ' ולהראב"ד דאכילת חמץ כצ"ל: שם באותו סי' ד"ה והנה מקור הדברים איזה סברא לחלק אולי דר' ירמי' דמבעי' לי' התם במו"ק ס"ל כר"י בסוגי' דחמץ בזמנו דמ' דס"ל דאפילו מדרבנן לא קניס ר"ש ורבא דס"ל דקניס ר"ש י"ל דפשיטא לי' דלא קנסו בנו אחריו בשום מקום: סי' כ"א ד"ה ואפילו למ"ד לא גזרו בנוקשה כצ"ל: סי' כ"ז ד"ה ואמנם וכאילו לא ספר צ"ע כיון דעכ"פ תמימות היו לו נהי שלא קיים המצוה בלילה זו מ"מ הו"ל לברך בשאר לילות ולא דמי לשכח ולא ספר: סי' כ"ט ד"ה והחשש השני ומכ"ש דכזית בשר סגי ונר' דה"ה אם נוטל השוחט הכרכשתא בעוד השחיטה סגי: