ליקוטי חבר בן חיים א סה

הגאון מו"ה נתן אדלר כהן וקודם נשיאת כפים הלך הגאון הכהן אל הגאב"ד על מקומו בב"הכנ ושם הי' מוכן קיתון של זהב ונטלא של זהב ויצק מהם ובהם על כפי הכהן: שם ס"ק י"ב דאם לא בירך שחרית אבל להרמ"בם ביוה"כ ות"ב אין כאן נט"י לתפלה כלל. ואמנם מה"ת נימא דאחר תפלת שחרית יברך עוד על נט"י ורק בשחרית דאיכא ק"ש ותפלה מברכין: שם ס"ק ל"ב דהא בזה"ז לא שייך לומר ואת האדמה ואיפשר דבזמנינו שדרים ת"ל בא"י כמה אלפים יהודים שוב יש לכהנים לגמור הפסוק לכו"ע שם סס"ק ל"ז ומן השמים הניחו לי מקום אמנם לכאורה מאחר דבזמנינו אין הש"ץ מוציא הציבור כלל וודאי הדין עם השו"ע והפרישה דא"צ להמתין: סי' קכ"ט ס"ק א' דדין שיכור הוא דרבנן הל' אינו בנידן דשיכור אסור בנשיאת כפים מקרא ילפינן ב' תענית שלהי מכלתין אבל ר"ל דהא דגזרי' מנחה בתענית כשיש נעילה אטו מנחה דשאר יומי הוה דרבנן: סי' קל"א ס"ק ד' מיהו כשמסיים והש"ץ מתחיל ברכו או ויהי נועם במו"ש יעמד במקומו ויכסה פניו דברים אלו מחוסרי הבנה דמה ענין מו"ש לכפילת אפים ואולי טעות הדפוס הוא: הערות ותקונים וליקוטי גרגרים בס' חיי אדם כלל ב' דין ד' בהגהות חדשים או"ק ה' אם נגע במקום המטונף או עשה צרכיו צריך לברך ר"ל בשחרית קודם תפלה: כלל ג' דין א' אבל לא בפני עע"ז כצ"ל: שם דין ו' דהעביט כצ"ל: שם דין ט"ו ואינו רואה להדיא כצ"ל: כלל ה' דין כ' וכל זה לברכה ראשונה כצ"ל: כלל י"ח דין א' צ"ל ולא בערב פסח ולא בחוה"מ של פסח: כלל כ' דין א' בהגהה הנוספת הידועי' ליודעי חן עשייה יצירה דהיינו המלאכים בריאה אצילות וכלל המחבר אח"ז בעולם העשיי' עוה"ז עם עולם הגלגלים: כלל כ"א דין י"ב כקורא מותם מת כצ"ל: כלל כ"ד דין ו' במדינתינו אין אומרים בימות החמה משיב הרוח באמת גם הספרדים אינם אומרים בימות החמה כ"א מוריד הטל וכן הוא בסידור התפלה לרמב"ם ומבואר בש"ס דדוקא דיעבד אין מחזירין אם אמר בימות החמה משיב הרוח אבל לכתחילה לא יאמרו כ"א מוריד הטל: שם דין יו"ד אף בליל ר"ה א"צ לחזור ויש לפקפק קצת דבשלמא בר"ח התפלל עכ"פ תפלת חול אבל בר"ה אם אין ר"ה בלילה הו"ל להתפלל תפלת חול: כלל כ"ה דין ה' אבל בתפלה שאי איפשר לזוז כצ"ל: שם דין י"ג עי' טו"ז ססי' ק"ט וצ"ע כלל כ"ח דין יו"ד יש בענין זה כעין סתירה ממ"ש מג"א סי' רס"ח למ"ש בזה סי' תפ"ז וצ"ע: כלל כ"ט דין יעלה ויבא בר"ח שחרית כצ"ל: כלל ל' דין א' איש"ר וקדושה יענה צ"ע מאחר דהטינוף מפסיק למה יענה קדושה: כלל ל"א דין ח' עד שתכלה הברכה כצ"ל: שם דין י"ב וקדשתו לאו דווקא כ"א מוקדשתו ילפי' דפנו ומקדוש יהי' לך ילפי' לברך ראשון עי' רש"י אמור שם והש"ס דרשה פשוטא נקט כדאמרינן בכמה דוכתי': כלל ל"ב דין כ' עם הש"ץ הברכה ונר' דבמדינתינו שעונין הצבור אמן אחר היום תאמצנו דיו אם הכהנים מאריכין עד אמן זה: כלל ל"ו דין א' ושהע"ה וב"ד צ"ע פ"ק דשבת בשמעתא די"ח דבר מבואר דשהע"ה לא תקן אלא לקודש: שם דין ג' די"א דאינו מקבל טומאה פי' מן התורה אבל מדרבנן מקבל טומאה לכו"ע: כלל ל"ט דין ז' אין הכלב יכול לשתות מהם אין ניטלין מהם כצ"ל: כלל מ"א דין ד' דמותר לכתחלה לאכל כשיעור ע' סי' תע"ה דלא מ' כן וצ"ע: כלל מ"ו דין ד' דדוקא לכתחלה וצ"ע בש"ס סנהדרין שם דלפ"ז הו"ל להש"ס לשנויי כאן במנחא קמי' אמרי' מי שאינו משייר אינו רואה סי' ברכה כאן במביא איכא משום עורכים לגד: כלל מ"ח דין ז' בג' יזמנו ר"ל שיאמרו נברך אבל בהמ"ז צריך כ"א לברך לעצמו ואינו יוצא בברכת המזון: כלל מ"ט דין ב' שהוא דבר פחות צ"ע הרי ארז"ל ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו: כלל נ"ה דין ו' הנכון שיכוין ואכתי צ"ע אם זה מועיל לענין ברכה אחרונה: כלל נ"ו דין ג' יטול ידיו ולא יברך לא ידענא טעמא מאי אטו משום שהפת טפל ל"ש גבי' סרך תרומה: כלל ס"ו דין ג' בהגה דהטעם משום דהתינוק מסוכן היינו למ"ד ב"ד מצווין ועיין שם וצ"ע: כלל ס"ז דין כ"ד דוד קרא לשאול ז"ל הטוי"ד שם אבל הגאון ראו"ו ביו"ד שם ציין מכילתא פ' יתרו וכן הוא ברש"י יתרו שם על פסוק וישתחוו איש לרעהו ומדוד אין ראיה כי שאול היה מלך: כלל ס"ח דין ב וכן אסור ליהנות ל' זה לאו דווקא דהרי אתרוג של מצוה מותר להריח בו: שם דין ח' מעלה עליו כאלו גמרה צ"ע ממה שדרשו רז"ל ע"פ ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל הואיל וגמרו נקרא על שמם אף שמרע"ה אונס היה בדבר: כלל ס"ח דין י"ח בהגה אל יאמר אדם אי אפשי בבשר חזיר ע' מ"ש הרמב"ם בח' פרקי' בענין זה לחלק בין חזיר וכיו"ב לגזל ועריות: שם דין כ"ג ולאכול מצה צ"ע במצה מאי בל תוסיף שייך הרי מצה כל ז' רשות חוץ מלילה הראשונה: שם בענין אמירת תודה וד' חלות נאכלים לכהנים והשאר לבעלים כצ"ל: ה' שבת כלל ה' דין י"ג ויש מדליקין ז' אבל צריך לזהר שלא יהיה המנורה בת ז' קנים דהוה כלים תבנית כלים כמבואר ביו"ד ס"ס קמ"א ממס' ע"א כ"א יהיה זה קנים יותר: