ליקוטי חבר בן חיים א סד

של פסח ואי אהנהו קאי בתוס' או אשבת חוה"מ הו"ל לפ' אלא מדסתמו מ' שמנהגם הוה כי המפטיר ביו"ט קרא למפרע בס' שני ממה שכבר קרא החמישי אלא שמתחיל והקרבתם: סי' קס"ב ס"ק ה' דהא צריך להפכו צ"ע למה יהא צריך בשפיכה א' להסיר כל פעם ההענדיל: סי' רל"ו ריש הסי' העמדת החמה כצ"ל: בערבית היא על העבר כצ"ל: שם ס"ק ד' ימלוך מ' בקשה עי' ד"מ סי' רל"ז וצ"ע: סי' ש ס"ק א' לא הבלי ר"ל דלא קבלי עליי' רב הנקיא: ליקוטי גרגרים בפרי מגדים או"ח בפתיחה אגרת שניי' סמים נותנים גם ברפואות עי' רמב"ן פ' כי תשא על פסוק קח לך סמים: סי' י"ד אשל אברהם ס"ק ב' לומר יעשה להם אחרים כדדריש רב במנחות וצ"ע א"כ אמאי פליג ר"ת: סי' קכ"ב משבצות זהב ס"ק ב' י"ל ענינו אחר סיום ברכה ול"נ דלמאי דמסיק הב"י דכל היכא דדיעבד אינו חוזר אסור להפסיק בהזכרה בין ברכה לחברתה א"כ ה"ה לענין ענינו וכן הוא בחי' רשב"א בברכות כ"ט גבי הא דאדכר בתר שומע תפלה עיי"ש: סי' קט"ז אשל אברהם ריש הסי' ופר"ח כ' ראה בעניינו ע"ד ראה עניי הן הן ד' רש"ל שם: סי' קי"ז אשל אברהם ס"ק א' נהירנא פ"א אירע שישבו בי"ד בבית מרן החתם סופר זצוק"ל וחשכה עליהם והתפללו ערבית בליל השאלה ולאחר התפלה נזכרו ששכחו מלהזכיר טל ומטר והתפללו פעם שנית כולם בצירוף מרן זצוק"ל ולא השגיחו בד' הפר"ח את זה ראיתי בעיני: סי' ר"ח אשל אברהם ס"ק י"ח אפשר דסגי לי' בשאר פירות ואם אין לו שאר פירות אפשר דאכל פחות משיעור ברכה אחרונה ובלבד שלא יטענה: סי' רכ"ז אשל אברהם ס"ק ב' יברך קודם אשר יצר ונר' דדוקא אם יהא זמן לברך אח"כ גם על הברק אבל אם לא יוכל אח"כ לברך על הברק לדחות לא אמרי' תדיר כמבואר לקמן סי' תרפ"ד: ליקוטי גרגרים מס' אלי' רבה סי' א' ס"ק י"ג הק' ע"ד מג"א שכ' דאשם לא בעי ידיעה מד' הרמ"בם בה' שגגות פ"ט ועי' דגול מרבבה מה שכ' בזה: סי' ג' ס"ק ט' אין מקנחין לפי הטבעת: סי' י"ז ס"ק א' כתב הלבוש דהוה כשמלת גבר ומיכל בת שאול שאני צ"ע אטו בציצית תלי' שמלת גבר אם היא טלית שמיוחד לאיש שייך שמלת גבר ואם בשמלת אשה בת ד' כנפות מניחה ציצית למה יהי' שמלת גבר: סי' י"ח ס"ק ב' ואין גרירין אחר הב"ח כר' דצ"ל ואינן גרירין: סי' כ"א ס"ק ד' נ"ל דראייתו כששוכב עם אשתו בכל השנה פטור ממזוזה צ"ע התם מקיים שוב מצות עונה: סי' כ"ה ס"ק י"א דכ' לאות על ידך והדר לטוטפות עדיפא הו"ל למינקט והיו לטוטפות כ"ז שבין עיניך יהיו שתים: סי' כ"ז ס"ק ה' מניח תפילין בכוונה נכונה לא יאונה לצדיק כל און ור"י דאמר בירושלמי דלא הוה מניח תפילין של ראש ממעלי פסחא למעלי פסחא והיה חזיק רישא עד עצרת שכיח הזיקא הוה: סי' ל"ב ס"ק י"ט אבל נבילה בין מתה מאיליה הוה דין קשה ועיי' שבת ק"ח ע"א א' דנבילה בידי שמים עדיף משחוטה עיי"ש ואולי לדחוי בעלמא קאמר שם: סי' ל"ח ס"ק ח' שיש להתיר בין במנודה בין במצורע נר' דמצורע דווקא אם החליטו כהן אסור וד' המחבר ג"כ וזה לא שייך בזה"ז: סי' מ"ז ס"ק א' וראיתי בכ"ג שמפ' שלא ברכו תחלה שלא עלו לפני ע"ה ועברו על כל משניאי וכן פי' בסי' עמודי שמים הגאון יעב"ץ: שם ס"ק ד' הק' מע"מ למה לא פריך הש"ס פ ג' שאכלו על ר"י שאמר על חיי שעה מברך על חיי עולם לא כ"ש ולפרך מה לחיי שעה שכן נהנה כדפריך על ר"י פ' מי שמתו ונר' דהתם אברכה לאחרי' קאמר ר"י וברכה לאחרי' בעי' תוך שיעור עיכול שיהנה עוד בשעת הברכה וזה לא שייך בתורה משא"כ ר' ישמעאל פ' ג' שאכלו קאי על ברכה לפניה לא שייכא פרכא זו דוודאי יהנה בשעה שילמוד. ויל"פ מ' הנ"ל על שלא ברכו בתורה תחלה ר"ל ולא דרשו ק"ו משום דקשי' להו מה למזון שכן נהנה וע"כ גם בעת לימודם לא נהנו וע"כ אבדה הארץ: סי' נ"ג ס"ק ה' נוהגין לקרות לש"ץ חזן ע"ש התרגום וירא וחזא שצריך לראות היכן יקרא ועי' משניות תמיד פ"ה מ"ג מסרום לחזנים ומפשיטין בגדיהם הרי דחזנים היינו שמשין שם ס"ק ט"ו מצאתי בס"ח כן הוא באבות דר"נ: סי' ס"ו ס"ק י"ד שבע פעמים אמת ולפי"ז צריך לומר אמת ממצרים גאלתנו וכן הוא בסד' עמודי שמים להגאון יעב"ץ: סי' פ"א ס"ק ג' תרי"ב פי' הלבוש ג' ביצים נר' דהתם תרוויי' נקט דיש חולה דיו לשהות ג' ביצים והכא סמכא אד' רש"י לחומרא: סי' פ"ט ס"ק י"א כ' בס' טוב הארץ אפילו קם בחצות לילה אסור לטעום ל' זה מ' אפילו טעימת מים ואנן קייל"ן דאפילו בבקר שרי לטעום מים קודם תפלה: סי' צ"ה ס"ק ד האר"י הי מתפלל תוך הספר כדי שיכווין נ' דכוונת השמות קאמר לזה מועיל תוך הספר: סי' קכ"ד ס"ק ג' והחזן אפשר דבאמת חוזר ומתפלל בלחש צ"ע היכן מצינו דאם התפלל י"ח בקול רם דלא יצא ידי חובתו אכן לא קשי' לן למה יתירו לכתחילה להתפלל בקול רם לא זולת: שם ס"ק י"א גדול העונה אמן ואני מצאתי עוד טעם לדבר דהמברך צריך לכוין כשמזכיר השם באותיותיו ככתיבתו ובפיו בקריאתו כמבואר לעיל סי' ה' בשו"ע ושני השמות כאחד עולין למנין צ"א גי"מ אמן נמצא העונה אמן אומר בפה מה שהמברך רק מחשב במחשבה: סי' קכ"ח ס"ק ח' ובנ"י של שחרית עיי' חתם סופר חלק או"ח סי' כ"ב וצ"ע: שם ס"ק י' אם יש כהן אחד ת"ח סיפר לנו מרן הגאון חתם סופר זצוק"ל כי בימי עלומיו היו בביהכ"נ הגדולה בפראנקפורט האב"ד הגאון בעל הפלאה לוי ורבו של מרן